יד אליעזר חלק ב ריד

לכן יש לכתוב שני השמות והנה דעת הט"ג כל היכא שב' השמות מתחלקים לפעמים הן בקריאה הינו שנק' בשם א' בד ועולה לתורה בב' השמות יחד או להיפך לכתוב שם אחד העיקר ועל השני לכתוב דמתקרי וכאן נפל ספק הואיל והשם הב' הוא כינוי משם הראשון ומבואר בב"ש אות י"ט היכא דנק' בכינוי עם עיקר השם א"צ לכתוב הכינוי כלל ועי' בגמ' דף כ"ז אות ט' שכ' שיש לכתוב בא' שעולה לתורה יהודא ונק' בפ"כ יהודא ליב שיש לכתוב יהודא דמתקרי יהודא ליב כי לדידי' קרה"ת עיקר הוא בכתיבת הגט ושם דמתקרי על קריאת העולם וא"כ כיון דהעיקר אצלינו הקריאה לתורה א"כ אם נק' לתורה יהודא ליב לא נוכל לכתוב יהודא לבד וגם אם נכתוב יהודא המכונה ליב יהי' משמע שנק' בשם יהודא לבר או בשם ליב לבד ובאמת נק' לתורה בשניהם כאחד לכך יש לכתוב יהודא ליב המכונה ליב וכ' אך אח"כ דקדקתי דגם זה ל"ש כאן כי המכונה קאי על דסמוך כמבואר בב"ש כו' ואין זה שייך לכתוב המכונה לב על כינוי ליב לכן כתבתי ב' גיטין וכדעת הנו"ב היינו א' כ' יהודא המכונה ליב כנהוג בכל הגיטין והב' ליב דמתקרי יהודא ליב כי על העלי' לתורה שייך ג"כ דמתקרי וכמ"ש בט"ג בא' ששמו ראובן שמעין וכן עולה וחותם א"ע בפ"כ נק' ראובן לבד יוכל לכתוב ראובן דמתקרי ראובן שמעון כן ה"נ עדיף טפי לכתוב ליב דמתקרי יהודא ליב כו' מטעם הנ"ל עכ"ד יעוש"ה

(עב) בחא"ש סי' ל"ז בא' שרוצה לגרש אח אשתו ולא נודע שם אביו שהי' הכינוי שלו ליב ולא הי' נודע אם שם הק' הי' יהודא או ארי' ויש שרצו לומר ליתן ב' גיטין כו' והאריך בזה לענין ברירה וכ' לבסוף דנ' דיותר נכון לכתוב רק הכינוי ליב לבד כיון דקי"ל דאם כ' הכינוי לבד כשר בדיעבד בפרט בשם אבי האיש והאשה דבלא"ה אין קפידא בשמותם כ"כ לכך די לכתוב הכינוי לבד וכה"ג כ' בישוי"ע לענין אחר בסי' זה גבי הירש ליב דאין לכתוב רק הכינוי לבד מכ"ש בזה עכ"ד יעוש"ה ועי' בבאר יצחק חאה"ע סי' י"ג ובספרו עין יצחק סי' כ"ב שכ' נמי כן וסגי לכתחלה לכתוב רק שם ליב לבד דהוי חניכה שהכל קורין אותו בו דכותבין לכתחלה כו' והביא ד' השיבת ציון סי' ז' שכ' נמי כן בשם אביו הגאון בעל נו"ב שכותבין לכתחלה שם ליב לבד וגם הביא ד' הג"פ סי' קכ"ט ס"ק קל"ב שפ' נמי כן בשם עבידי כו' דכשר לכתחלה לכתוב רק עבידי כו' והאריך בזה יעוש"ה וכן עיקר לדינא ועי' עוד באח"ש סי' ק"ל בא' ששמו ליב בפ"כ ובעליתו לתורה קורין אותו יהודא ל"ב וכן חותם א"ע וכ' בהגט יהודא ליב דמתקרי ליב והאריך בזה וכ' דהגט כשר ובמוסגר שם כ' דאין דעתי נחה בזה מ"ש דמתקרי ליב דהו"ל לכתוב המכונה ליב כי' ויותר הי' טוב אם הי' מקדים שם ליב והי' כותב ליב דמתקרי יהודא ליב ודאי הי' כשר לכל הדיעות עכ"ד ובסי' קנ"ז שם בשם שעולה בו לתורה ארי' ליב ובפ"כ נק' רק ליב כו' וכ' דלא ניחא לי בזה לכתוב דמתקרי כו' רק לכתוב המכונה ליב כו' ויותר טוב בכה"ג לכתוב ליב דמתקרי ארי' ליב דבזה ליכא שום חשש פסול ואם לא ירצו לכתוב כן עכ"פ יכתבו ארי' ליב המכונה ליב ולא דמתקרי ליב כו' עכ"ד והיינו כמ"ש במוסגר סי' ק"ל הנ"ל בשם יהודא ליב יעוש"ה וזהו דלא כהזכרון יעקב סי' נ"ב שהבאתי בסי' הקודם שכ' דצריך ב' גיטין אלא דסגי בגט אחד וכן עיקר לדינא דא"צ רק גט אחד ובסי' ק"ה שם בא' שנק' בפ"כ שם ליבוש וכן הי' חתימתו ובעלי' לתורה הי' בשם יהודא ליב כו' וכ' דאם הי' נק' רק ליב הי' ודאי עדיף לכתוב לכתחלה ליב דמתקרי יהודא ליב לצאת מידי כל הספי' כו' מיהו כאן אם כ' יהודא ליב דמתקרי ליבוש מדינא כשר כו' דליכא כאן חשש של הב"מ כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי' בשם ארי' חאה"ע סי' ס"א במי שעולה לתורה וחותם כן פ"א יהודא ליב ונק' בפ"כ גם בפניו ליבקא כו' וכ' דיותר נכון לכתוב יהודא ליב דמתקרי ליבקא כיון דבשם הראשון נק' יהודא ליב ויש בו שם לעו ליב ובב' שמות של לעז כותבים דמתקרי ואף שיש כאן גם שה"ק יהודא ח"מ מאי חזית דאזלת בתר שה"ק לכתוב המכונה זיל בתר שם הלעז לכתוב דמתקרי וכ' דזה נ' הטעם גם באליעזר ליפא ונק' ליכא ויצחק אייזיק ונק' אייזיק דיש לכתוב ג"כ דמתקרי מטעם זה כו' והאריך בזה. ולפ"ד גם אם עולה לתורה וחותם יהודא ליב ובפ"כ נק' ליבוש דצריך לכתוב יהודא ליב דמתקרי ליבוש וכהחא"ש הנ"ל וכן עיקר לדינא ועי' במ"ת חאה"ע סי' ס' מ"ש והאריך בזה ובקונטרס השמות סעי' כ"ה בחידושים וביאורים שם מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד בחא"ש סי' קפ"ה בגט הנכתב בזאלישטשיק נכתב בו שם המגרש יהודא ליב כי כן החזיק עצמו שם ואחר הגט מערער ששמו הי' במקום מולדתו בגרידונג בשם ארי' ליב וכ' דהדין כך אם אין לו עדים על שינוי השם רק שהוא או' כן ודא א"נ והגט כשר ועתיד ליתן את הדין כמוציא לעז על הגט ואף אם יביא ע"א א"נ לאוסרה רק אם יביא ב' עדים ששמו שם הי' ארי' ליב אז יכול לערער כו' והדין כך אם הי' נק' בפ"כ יהודא ליב וכן הי' נכתב בגט ובק"ק גרידונג יעידו עדים שהי' שמו בפ"כ ארי' ליבוש אי הגט פסול אבל אם הי' נק' בפ"כ רק ליבוש רק בעליתו לתורה הי' נק' יהודא וכן אף בקהלתכם הי' נק' בכ"פ יהודא ליבוש אם עכ"פ בגרידונג לא נק' בפ"כ רק ליבוש רק בעלי' לתורת הי' שמו ארי' אז הוי רק כלא נכתב שם הטפל ובפרט כיון דגרידונג אינו מקום כתיבה ונתינה כל דלא נכתב שם הטפל של שאר חקים שאינו לא מקום כו"נ אינו קפידא והגט כשר עכ"ד יעוש"ה

(עג) בזכרון יעקב סי' נ"ג בגט אחד שהי' שם המגרש יצחק ומלידה הי' נק' ב' שמות ליב יצחק ובקטנותו הי' נק' כך ואח"כ נשתקע לגמרי ולא נק' לתורה בשם ליב רק בשם יצחק ולחתום אינו יכול כלל ובפ"כ נק' רק יצחק לבד הן אצל ישראלים הן אצל א"י נק' רק בשם יצחק לבד הגם כי בהפאס שלו נכתב לעווין איציק עכ"ז הסכמנו כו' שלא לכתוב כלל שם ליב ואפי' לכתוב ב' גיטין א"צ כי נשתקע לגמרי שם ליב ואין שום אחד שקורא אותו בשם ליב ומה שנכתב בפאס ג"כ אינו מזיק כלל רק לכתוב בשם יצחק לבד כי בדיעבד מי שנק' מלידה ראובן שמעון ועולה לתורה בב' השמות וגם חותם בב' השמות אך נק' בפ"כ רק בשם א' ראובן לבד כשר בדיעבד ומכ"ש כאן שנשתקע לגמרי מקריאת העולם ומקה"ת ומהחתימה אין כאן מקים להחמיר אפי' לכתחלה כי מה שנכתב בפאס הוא רק כמו פאמילע נאמען וגם א"י אין קורין אותו בשם ליב רק בשם יצחק כו' עכ"ד. וראיתי בסי' נ' שם שכ' בשם חסא שמעתי כו' כי הגאון ר"מ הי' נוהג לכתוב כמו שנכתב בגמ' חי"ת סמ"ך אל"ף כי אמר שנק' על שם רחמנות לשון דחס רחמנא עלן וכן שמעתי כו' דהגאון ר' יוסף אב"ד דסלוצק כ' ג"כ חסא כנ"ל ושלחו אליו יגע בחזרה וכ' לוואלאזין וחפשו ומצאו בתשו' של הגאון ר"ח שפ' שיש לכתוב חי"ת סמ"ך אל"ף כמו שנכתב בגמ' פסחים ל"ט עכ"ד ובאמת יש שם גברא דנק' חסא ביבמות קכ"א ב' מאן איכא בי חסא טבע חסא ובכתובות פ"ה ב' דאפקיד כסא דכספא בי חסא בחי"ת סמ"ך אל"ף וצ"ל דעובדא דזכרון יעקב הנ"ל הי' בשם האשה ולא בשם האיש

(עד) בחא"ש סי' קכ"ד בגט שכ' יחזקאל יעקב ולא כ' דמתקרי חזקאל והוא נק' בפ"כ חזקאל וכ' דודאי לא יפה עשו כיון שהשמיטו שם שהכל קורין בו ואף אם הי' נק' לתורה רק יחזקאל הי' צריך לכתוב