יד אליעזר חלק ב ריג

שע"ד כן נתנו לו ב' השמות מעריסה שיהי' שה"ק לעיקר והחול לטפל כו' והביא תשו' ד"ח ח"ב סי' קנ"ט במי שנק' לס"ת יצחק ובפ"כ אייזיק וחותם א"ע יצחק אייזיק ועלה בדעתו לכתוב יצחק המכונה אייזיק דמתקרי יצחק אייזיק אלא שמאחר דעל החתימה אין לכתוב דמתקרי העלה לכתוב יצחק אייזיק דמתקרי יצחק המכונה אייזיק וכ' עליו דנפלאת היא בעיני שלא הביא מ"ש בט"ג לכתוב יהושע המכונה פלק כו' והעיד שכן עמא דבר כו' וגם במדינתינו כן נוהגים בפשיטות לכתוב צבי המכונה הירש אף שחותם עצמו צבי הירש עכ"ד ובסעי' י"ב כתב דאם עולה לתורה בשם יהודא ליב ובפ"כ נק' יהודא דצריך לכתוב יהודא ליב דמתקרי יהודא ואם כ' יהודא לחוד יש להכשיר מטעם חניכה ואם כ' יהודא המכונה ליב נ' דאין להכשיר אלא במקום עיגון ובס"ק ל"ד מ"ש שם יעוש"ה

(סח) בס' שערי ציון חאה"ע סי' ל"ו בא' שהי' נק' לס"ת וחותם בשם יהושע העשיל וכן הי' שם העריסה ונק' בפ"כ העשיל שצריך לכתוב יהושע העשיל דמתקרי העשיל והם כ' להיפך העשיל דמתקרי יהושע העשיל והגט עדיין לא ניתן וקשה קצת להשיג גט אחר אך אינו מקום עיגון כי ע"י השתדלות אפשר להשיג גט אחר והאריך הרבה בזה ופ' דמותר למסור לה את הגט בלא שום פקפוק יעוש"ה ועי' בחא"ש סי' ל"ט וסי' ק"א וסי' ק"ח דמבואר בדבריו דאם כ' העשיל דמתקרי יהושע העשיל דכשר בדיעבד אף באינו קשה כלל להשיג גט אחר יעוש"ה

(סט) בחא"ש סי' קכ"ה בשם של אבי האשה הי' יצחק זאב ובפ"כ קורין אותו איציא וואלף וכ' הב"ד שה"ק כנ"ל וכ' המכונה איצי וואלף וכ' דאינו נכון דהו"ל למכתב דמתקרי כיון דאיצי יוצא משה"ק צריך לכתוב דמתקרי כו' והרי אם כ' המכונה במקום דמתקרי פסול אך כאן כיון דעכ"פ יש כאן שם לעז עמו יש להכשיר בדיעבד כו עכ"ד וכ' עליו חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיץ עי' ט"ג אות כ' שכ' לכתוב בזה המכונה ושכנ"ד הנו"ב עכ"ד. והיינו ד' הנו"ב מהדו"ת חאה"ע סי' קי"ט שכ' לכתוב המכונה מייאיר ליב ועי' בד"ח בשער התשו' שכ' ע"ד החא"ש לא ידעתי האיך נשמט ממנו ד' הב"ש גדול האחרונים שכ' לכתוב גם בשם היוצא מלה"ק המכונה כמבואר באות ב' בש"א ובאות ס' גבי סא"י ולא נמצא בשים אחרון מחכמי אשכנז שיחלקו עליו בזה ולכן צריך לכתוב המכונה ולא דמתקרי אף שיוצא משה"ק עכ"ד. ועי' באהלי שם כלל ז' ס"ק כ' שהביא ד' החא"ש וכ' עליו דליתא וכהלכה כתבו הב"ד והביא ד' החא"ש סי' ע"ז בשם המגרש הי' יוסף משה יהודא המכונה יאסילה ונתגרשה והורה דהגט פסול אפי' אחר שנתגרשה וצריכה גט אחר כו' וכ' דכל דבריו דחוקים בזה ולפ"ד גם לכתחלה ראוי לכתוב בזה המכונה ועוד הביא ד' החא"ש סי' קכ"ג ששם המגרש הי' יעקב ארי' ונק' בפ"כ יעקב ליב בסגו"ל היו"ד וכ' המסדר יעקב ארי' המכונה יעקב ליב וכ' הוא כי לא יפה עשה אלא שהי' לו לכתוב מתקרי וכ' עליו דלפ"ד יפה ויפה עשה ובזה ודאי יש לכתוב המכונה ולא דמתקרי כדי שיהי' מוכח שנק' בסגו"ל וכמו שקורין את הגט יעקב ליב בסגו"ל עכ"ד. והיינו כד' חותני והד"ת הנ"ל וסיים האהלי שם אמנם אם הקיצה"ש הוא תיבה שבלה"ק כגון ששמו מנחם או נחמן ונק' מן דעת מהרי"ב דמ"מ יש לכתוב המכונה כיון שאינו שם בלה"ק ודעת מהרש"ל ביש"ש סי', כ"ח לכתוב דמתקרי כיון דתיבת מן נמצא בתורה וכ' בס"ש בשם מנחם דלכתחלה יש לכתוב דמתקרי כהמהרש"ל ואם כ' המכונה אין להחמיר עכ"ד. ועי"ש עוד באהלי שם כלל ז' ס"ק כ"ג כ"ד ס"א מ"ש והאריך בזה יעוש"ה. ועי' בקונטרס השמות סעי' כ"ה בחידושים שם מ"ש והאריך בזה. ובביאורים שם מ"ש והאריך בזה. וכ' לבסוף דאם הקדים שם לעז וכ' ליבוש דמתקרי ארי' ליב אין קפידא כו' עכ"ד. והיינו כד' השערי ציון שהבאתי בסי' הקודם ועי"ש עוד בחא"ש מ"ש בהא שכ' בגט איצי בלא אל"ף וכ' דזה הוי שינוי כו' מיהו לדינא נ' להכשיר אם הוי קצת מקום עיגון כיון דהוי בשם אבי' כו' והאריך הרבה בזה משים דהוי קיצה"ש כו' בזה כ"ע מודים לעה"ג דאין השינוי פוסל יעוש"ה. ועי"ש עוד בסי' נ"ד שהביא קושי' מחכם א' ע"ד הסוברים דא"צ לכתוב שם כינוי אבות אפי' לכתחלה מגיטין ל"ה א' אחא בר הדיא דמתקרי אי' מרא דבע"כ קאי דמתקרי על שם האב ולא על שם הבעל מדלא כתבו תחלה וא"ל דאחא בר הדיא הוי שם אחד דנק' כך דא"כ למה בגיטין ו' אמר רק בר הדיא אתיא גיטא כו' וכ' מלבד דאין זה קושי' דדלמא תרי בר הדיא הוי א' נק' רק בר הדיא וא' נק' אחא בר הדיא ואף אם אחד הוא אין ראי' דלפעמים מקצר הש"ס בלשון רק בגט מוכרח לפרש היטב וגם לפי הבנתו ל"ק דדוקא בשם לעז דהוי רק כינוי לבד בזה ס"ל דא"צ לכתוב כינוי האבות אבל שם האבות ממש שהם בלשון הק' או תרגום בזה ודאי מודים דיש לכתוב כל שמות האב ג"כ ולכך אי מרא הוי שה"ק ולכך כ' בלשון דמתקרי זה ודאי יש לכתוב עכ"פ לכתחלה ומלשון רש"י שכ' זה הוי חניכתו ולא כ' זה הוי חניכת אביו משמע דס"ל דהוי רק שם אחד וגם בר הדיא משמע כן דהרי מבואר ברמ"א סי' קכ"ט דאין לכתוב בר"פ רק בן פ' משמע נמי דהוי כך שמו ולא שם אביו עכ"ד

(ע) בס' זכרון יעקב סי' מ"ד באיש א' ששמו הוא יחזקאל ובפ"כ נק' חצקל וכ' בגט יחזקאל המכונה חצקיל וכ' דבזה שכ' המכונה יפה כיון כמו שמשמע מתו"ג ששם חצקיל הוא כינוי משני שמות משם חזקי' ומשם יחזקאל וזה ידוע שכל כינוי שיש לו ב' שמות בלה"ק יש לכתוב לה"ק וגם הכינוי הגם שי"ל כי זה הי' במדינת אשכנז ששם מצוי שם חזקי' כו' משא"כ במדינתינו שלא נשמע מעולם שם חזקי' וא"כ א"צ לכתוב הכינוי חצקיל כי הכל יודעים ששם חצקיל נגזר משם יחזקאל כו' ולא הי' צריך לכתוב המכונה אך אם רו"מ החמיר כהתו"ג יפה כיון אמנם מ"ש תיבת חצקיל ביו"ד ע"ז נפל ספק כי ידוע בע"ג ובב"ש שאין להטיל יו"ד בסוף רק במקום שידוע שמרגישין היו"ד גבי בענדיט כו' וכ' שבמקום שא"י להתברר דהיינו במקום שאין דוחקים לא בסגו"ל ולא בחירי"ק יש לכתוב בלא יו"ד כו' ול"ד לשם נעציל ששם רגילין לחתום גם בכינוי לכן נוכל לידע מהחתימה אם מדגישין היו"ד משא"כ בשם חצקיל שאין אדם חותם א"ע בשם הכינוי הזה כו' ויותר הי' טוב אם הי' נכתב בלא יו"ד שאז יכול לקרותו כמו שירצה ובמקום שיוכל לקרות כמו שירצה אין שום תשש כי לא יצא לעז ע"ז כי יאמרו כי כן הוא שם המגרש ואם רו"מ רוצה להחמיר הי' לו לכתוב ג"כ והמכונה חצקעל והגם כי נוכל לספק אולי הוא חצקאל בציר"י מתיבת יחזקאל כו' אך זה רחוק מאד בפרט במדינתינו שהכינוי הוא חצקיל בצדי"ק לא כמדינת אשכנז שהכינוי שם בזי"ן חזקיל כמבואר שם לכן באל"ף אין לספק כלל רק בעי"ן או ביו"ד והיוצא מכל הנ"ל שאם הוא חשש עיגון אפי' קצת אז לית דינא דהגט כשר והעיגון הוא שהאשה א"י להיות בשום אופן עם בעלה ולא נוכל להשיג ממנו גט אחר זה נק' עיגון כי מה לי עיגון שהלך בדרך למרחוק או שאינה יכולה למיתדר עמו והוא אינו רוצה לגרשה כי אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת כו' וצרפתי לזה מ"ש הט"ג גבי הירש הערש שבמדינתינו מדברים בל' בינוני בין חירי"ק בין סנו ל וגם לסמוך ע"ד הרמ"א סוף סי' קכ"ט שאם שינה בדברים אלו כשר בדיעבד והיינו בכינויים עכ"ד יעוש"ה

(עא) בזכרון יעקב סי' נ"ב בא' שנק' בפ"כ ליב או ליבא ולתורה נק' יהודא ליב בב' השמות וכ' דיש להסתפק בזה אם. לכתוב יהודא המכונה ליב כנהוג בכל הגיטין או יען שמעולם לא נק' בשם יהודא רק עם שם ליב