יד אליעזר חלק ב ריב

והאריך בזה. ולבסוף הביא ד' תשובות ב"א חאה"ע סי' פ"ד שחולק על הב"מ בלי ראי' מכרחת וכ' דמ"ש ראי' מד' הט"ז בשר שלום דמתקרי שלום וכ' עליו די"ל דשר שלום הוי חד שם לכך הוי כשינוי בשם שלום בפ"ע משא"כ בב' שמות מחולקים דשר אינו שם בפ"ע רק בצירוף שלום עכ"ד. ועי' עוד בחא"ש סי' ס"ח בא' שהוא נק' פ"כ חיים מרדכי ועולה לתורה בשם חיים מרדכי ובין העכו"ם נק' בשם מרדכי לבד וכ' דאם לא הי' חותם עצמו בשם מרדכי לבד לא הי' צריך לכתוב דמתקרי מרדכי רק חיים מרדכי אך כיון דחותם ג"כ בשם מרדכי לבד לכך יש לכתוב ג"כ שם זה מיהו כיון דהאחרונים פקפקו לכתוב דמתקרי על שם החתימה לבד הי' צריך להקדים שם מרדכי או להשמיט לגמרי אך דעכ"פ נק' בפי עכו"ם כן א"כ שייך דמתקרי כמו דכותבין דמתקרי על שם נהרות וא"כ יש לכתוב חיים מרדכי דמתקרי מרדכי דחיוב הזכרתו הוי מכח חתימתו ולשון דמתקרי נופל כיון דנק' כן בפי עכו"ם עכ"ד. ולפ"ד הב"מ הנ"ל שכ' דיש לפסול הגט שכ' יעקב ישראל דמתקרי ישראל משום דלשון זה משמע דבשם ישראל עצמו יש שינוי בקריאתו וזה באמת אינו והוי דומיא דשינה השם וא"כ ה"נ יש לפסול הגט לכתוב חיים מרדכי דמתקרי מרדכי ומוכח מד' החא"ש דס"ל דלא כהב"מ אלא כהחולקים עליו וכמ"ש בסי' נ"ד הנ"ל שלא כהב"מ נהגו וסיים דראוי לענות להיפך לכתוב ישראל דמתקרי יעקב ישראל ולפ"ד כאן נמי צריך לכתוב מרדכי דמתקרי חיים מרדכי וסתרי דבריו אהדדי ועי' בסי' ק"נ מ"ש בזה ועי' בט"ג בלק"ש אות ל"ז שכ' לכתחלה לכתוב יעקב ישראל דמתקרי, ישראל ובס"ק ל"ח שם כ' דכן הלכה רווחת בישראל וכמבואר בנו"ב מהדו"ת ובחו"ג ולית דחש לההיא חששא כלל והיינו דלא כהב"מ הנ"ל ולפ"ד בודאי ש לכתוב בכאן קן לכתחלה חיים מרדכי דמתקרי מרדכי ועיי"ש עוד בחא"ש סי' פ"ג שכ' בא' שנק' בפ"כ יאסיא ועולה לתורה בשם יוסף לבד רק דשם העריסה הי' אברהם יוסף וחותם עצמו כך אך חתימתו הוי מעט וכ' ע"ד הט"ז שכ' דל"ש דמתקרי על החתימה א"נ כן דכתב הוי כדבור גם הרי קוראין החתימה והוי קריאה כו' אך העיקר נ' דיש לכתוב יוסף דמתקרי אברהם יוסף כו' ובזה יצאנו מכל החששות דחשש הט"ז אינו רק בכותב דמתקרי דמשמע דהשתא נק' כן ובחתימה ל"ש קריאה אבל בלשון דאתקרי על העבר אינו שקר דהרי כן נק' בעריסה וגם חשש מהט"ג איזה יקדים נ' דזה דוקא אם כותב בלשון דמתקרי אז יש חשש טעות דיאמרו דמתקרי אח"כ ואינו שם העריסה אבל אם כותב בלשון דאתקרי א"כ זה מורה דהוי שם העריסה רק דנשתקע קצת א"כ אין זה שינוי וכיון דבדיעבד ודאי כשר באם הקדים איזה שיהי' וכל החששות אינו אלא לכתחלה לכך כדי לסמוך על סברא זו ולעשות כן עכ"ד וכ' עליו חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסטמייטיץ על הגליון דנמשך לד' הב"מ וסברתו דחוי' מכל האחרונים לכ"נ שיכתוב אברהם יוסף דמתקרי יוסף עכ"ד והיינו כד' הט"ג הנ"ל ועי' בד"ח בשער התשובות מה שהשיג עליו ועי' באהלי שם כלל ד' ס"ק ג' מה שהק' ע"ד הב"מ הנ"ל שכ' דלשון שמתקרי ישראל משמע דבשם ישראל עצמו יש שינוי דמאי משמע וכי לא מתפרש יפה יעקב ישראל זהו עיקר שמו כפול ובפי העולם מתקרי ישראל לחוד וכ"כ הנח"ש סי' מ"ה דאין נפ"מ במה שכותב כפול שם א' והביא ד' התשובות בית אפרים סי' פ"ה כו' והאריך הרבה בזה ופ' נמי דיש לכתוב יעקב ישראל דמתקרי ישראל וכמ"ש בפנים סעי' ב' שם וכן עיקר לדינא ועי"ש עוד ס"ק ה' שהביא ד' הב"מ הנ"ל שכ' דבדיעבד עבד יעקב דמתקרי ישראל נמי כשר כו' והשיג עליו והאריך בזה ופ' דאף בדיעבד פסול ועוד פ' שם דאם כ' ישראל לחוד כשר משום דהוי כמו חניכה מפורסמת אבל אם כ' ישראל דמתקרי יעקב פסול דהא לא נק' יעקב לבד והביא כן בשם הט"ג ובס"ק ח' פ' דאם כ' יעקב ישראל לבד דכשר בשעה"ד והאריך בזה יעוש"ה

(סז) בבינת אדם שער בית הנשים אות ל"ג בא' שעולה לתורה בשם יהודא לחוד ונק' בפ"כ יהודא ליב כו' דמקצתם או' לכתוב רק שם יהודא כמבואר ברמ"א סי' קכ"ט ומקצתם או' לכתוב יהודא המכונה ליב כו' והאריך בזה וכ' דיכתוב אנא יהודא ליב בלא דמתקרי ובלא המכונה כו' דדוקא אם קורין אותו בשם הכינוי לבד כגון ליב ובס"ת עולה בשם יהודא שפיר כותבין יהודא המכונה דר"ל יהודא הוא שמו אלא שהכינוי שלו הוא ליב אבל כשנק' בשניהם ל"ש המכונה אלא יכתוב יהודא ליב עכ"ד ועי' באהלי שם כלל ז' ס"ק כ"ה שהשיג עליו והאריך בזה ופ' כהט"ג בלק"ש ס"ק ט' דיש לכתוב יהודא דמתקרי יהודא ליב ובס"ק כ"ו כ' דלפ"ד הנו"ב מהדו"ת חאה"ע סי' קי"ט כו' שצריך לכתוב מאיר יהודא המכונה מייאיר ליב כי גם שם מייאיר הוא לעז כו' וידוע כי מי ששמו יהודא קורין אותו יודא בלא הרגשת ה"א לאחר היו"ד ולפ"ז יש לכתוב יהודא המכונה יודא ליב כו' עכ"ד ובס"ק כ"ח כ' דאם כ' יהודא ליב דמתקרי יהודא נמי כשר והביא ד' הט"ג א דיש להכשיר כשכבר נכתב הגט אף שלא בשעה"ד כו' וכ' דלולי דמסתפינא הייתי או' שאפי' אם נודע שהוא חותם א"ע יהודא לחוד יש להכשיר כש"כ יהודא ליב דמתקרי יהודא משום דשם יהודא ליב הוי חניכה המפורסמת ובמה שהוסיפו לכתוב דמתקרי יהודא לא הפסידו אלא הועילו מאחר שבאמת הוא נק' כן בעלי' לתורה והרי המכתב מאלי' סי' י"ד דעתו דגם לכתחלה יש להקדים החנוכה ואף שכ' כו' דאין דבריו מוכרחין מ"מ בנ"ד ובדיעבד הי' נ' להכשיר אף שלא בשה"ד ואם כ' יהודא לחוד כ' נמי דכשר. וכ"ש אם כ' יהודא ליב לחוד דכשר מטעם חנוכה ובס"ק ל' כ' דאם כ' יהודא המכונה ליב הגט פסול כיון שאין מכונה בשם ליב והאריך בזה ובסעי' י' כ' דאם עולה לתורה בשם יהודא ליב ובפ"כ נק' ליב דיש לכתוב יהודא ליב דמיתקרי ליב ובס"ק ל"א הביא דברי הט"ג בשם החתם סוכר שכ' שם אבי המגרש אליעזר ליפא דמתקרי ליפא משום שהי' עולה לתורה אליעזר ליפא ובפ"כ נק' ליפא לבד כו' ואף בדיעבד אם כ' המכונה צ"ע כו' ומש"ה פ' דיש לכתוב יהודא ליב דמתקרי ליב והביא עוד ד' הט"ג בלק"ש סעי' בשם יהושע העשיל כו' והאריך בזה וגם הביא ד' המים חיים שכ' נמי כהט"ג בשם החתם סופר שכ' דיש לכתוב קלונימוס קלמן דמתקרי קלמן מנחם מענדל דמתקרי מענדל כו' ואח"כ הביא ד' החא"ש סי' קט"ו בעובדא שהמגרש הי' עולה לתורה וחותם יהודא ליב ובפ"כ נק' ליבוש וכ' בגט יהודא המכונה ליב ופסל מפני שעשו פירוד בין הדבקים כו' וכ' דלפ"ד החתם סופר הנ"ל כו' דיש לכתוב יהודא ליב דמתקרי ליבוש א הביא ד' החא"ש סי' קי"א במי שעלה לתורה יצחק אייזיק פ"כ נק' אייזיק כו' וכ' בסוף התשובה שאם כ' יצחק אייזיק דמתקרי אייזיק ולא המכונה אייזיק דאף בדיעבד יש לפסלו והביא ד' החא"ש סי' ק"נ מ"ש ג"כ בנידון יצחק אייזיק המכונה אייזיק דסותר ד"ע ועי' עוד בחא"ש סי' ק"א מ"ש בזה ונ' נמי שסותר ד"ע ועי' לעיל סי' ז' ש ס"ג ס"ד מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה. עוד כ' האהלי שם דאם כ' יהו דא לחוד הגט פסול ועוד כ' דאם כ' יהודא ליב לב ולא כ' את השם שנק' בפ"כ נ' דכשר בדיעבד כו' דהשם שנק' בפ"כ הוא כינוי קן להשה"ק עכ"ד ובסעי' י"א כ' דאם אינו עולה לתורה אלא בשם יהודא ובפ"כ אל ש אלא בשם ליב אך שהוא חותם א"ע בשם יהודא ליב או שהוא חותם א"ע בשם ליב לחוד כותבים יהודא המכונה ליב ובס"ק ל"ב הביא דברי הט"ג בלק"ש סעי' כ"ז מי ששמו יהושע לעלות לתורה ובפ"כ נק' פלק וחותם יהושע פלק או פלק לבד יש לכתוב יהושע המכונה פלק ובס"ק כ"ח שם כ' הטעם כו' שאין הכונה להחזיק שם זה לשם מובהק רק שהוא רוצה לחתום בשמו הניכר וידוע לכל אבל מ"מ לא נעקר בזה שמו המובהק שעולה בו לס"ת