יד אליעזר חלק א צ

הוא במידי דמטרפא בי' א"נ סופה להתקלקל בכך עכ"ד ועי' בתב"ש ס"ק ה' מ"ש בזה והנה הראב"ד בתמים דעים סי' י"ב הביא ראי' לזה וז"ל תדע דהא ריאה הסמוכה לדופן לד' רב יוסף בר מניומי שאין חוששין לה וכשהעלתה צמחין דהיינו בועות חוששין לה ה"נ לא שנא שהרי אמרו ריאה שנקבה ודופן סותמתה כשרה והוא דסביך בבשרא והאי לא סביך ולא סריך עכ"ל והובא דבריו בב"י סי' ל"ט ועי' במהרי"ט ח"א סי' ע"ח שהביא ראי' לד' הראב"ד הנ"ל מהא דאמרי' גבי ריאה הסמוכה לדופן בהעלתה צמחים חוששין לה כו' מסברת עצמו ולא ראה ד' התמים דעים הנ"ל והב"י דהראב"ד בעצמו הביא ראי' זו גם מה שתמה מהרי"ט על הב"י סי' ל"ז עמ"ש ע"ד הראב"ד וא"י טעם לדבר כו' לא ראה ד' הבדק הבית של הב"י שהוא עצמו מתק זה וכ' דצ"ל שהרי אמרו ריאה שנקבה כו' והוא דסביך כו' וכעת ראיתי בישוי"ע סי' ל"ז בפי' הקצר ס"ק ב' שכ' נמי מסברת עצמו דד' הראב"ד נלמד מהא דהעלתה צמחים הנ"ל כו' ובהצטרפות שניהם חוששין עכ"ד וגם הוא לא ראה ד' החמים דעים והב"י הנ"ל דהראב"ד בעצמו הביא ראי' זו ובאמת אין ראי' משם דהתם מיירי בסרוכה לדופן דמכשירין דתלינן דסרכא זאת מדופן קאתי ובדאיכא צמחים בריאה יש סימן דסרכא זאת מריאה קאתי א"כ הוי סרכא של"כ ומש"ה מטרפינן אבל בסרכא תלוי' דמצד עצמה כשרה ומה בכך דעלה צמחים ויש בה בועא מ"מ מנ"ל להטריף בזה כיון דסרכא תלוי' כשרה בפ"ע ובועא כשרה בפ"ע ולמה נטריף היכא דמצטרפים יחד במקום אחד וכן ראיתי בעה"ב סי' ל"ז ס"ק ב' שהק' כן על ראי' הראב"ד הנ"ל ועי' בר"א דיני תר"ל ס"ק ת' וס"ק י"ב ובלב"ש סי' ל"ז ס"ק ו' מה הק' על ראי' הראב"ד הנ"ל ועי' בעה"ב שם ובגיה"ק בכללי תר"ל כלל א' מ"ש ליישב והאריכו בזה ועי' במשכנות יעקב חיו"ד סי' י"ז מה שהק' על ראי' הראב"ד כו' והביא ד' הרא"ה בבדק הבית גבי תרתי בועי דסמיכי כו' ודבריו בהל' טריפות גבי תרתי בועי דסמיכי כו' דמוכח מדבריהם דלא ס"ל כהראב"ד וכ' די"ל דגם רש"י בחולין מ"ז א' ד"ה תרתי ס"ל דלא כהראב"ד אלא כהרא"ה ובה"ג והאריך הרבה בזה ועי' בבגדי ישע חיו"ד סי' י"א שכ' נמי דהרא"ה בבה"ב חולק אהראב"ד הנ"ל וס"ל דסרכא תלוי' מבועא כשרה א"כ הרי דלא ס"ל להרא"ה איסור דתר"ל כלל וכ' דמטעם זה כ' במהר"י בן לב סי' ק"ה דאנן נוהגין להכשיר סרכא תלוי' מבועא ודלא כהראב"ד משום דס"ל כפי' הרא"ה הנ"ל לכן החזיק מנהג מקומו דלא כהראב"ד והביא ד' התב"ש ס"ק ד' שכ' בשם הפר"ח דיש חולקין על הראב"ד וגם הביא ד' אגור פא"ט שכ' וז"ל ואם יש סרכא מן הבועא למק"א טרפה משמע בהדיא דאם הי' רק סרכא תלוי' מן הבועא כשרה עכ"ד ועי' בד"ת סי' ל"ז ס"ק ב' מה שהק' על ראי' הראב"ד הנ"ל ומ"ש ליישב ועי' בטור האבן סי' י' מה שהק' על דין זה דתר"ל דמוכח מהש"ס בחולין מ"ח א' גבי ריאה הסמוכה לדופן כו' לפ"ד הרמב"ם פ"ז ופי"א מהל' שחיטה ואף לפ"ד החולקין דלא מטריפין בתר"ל כו' והאריך הרבה בזה ועי' במהרי"ט שם שכ' דדין זה של הראב"ד הנ"ל תליא באשלי רברבי בהא דחולין שם דקא' הגמ' ואי איכא מכה בדופן תלינן במכה כו' והאריך בזה ועי' בס' ארי' דבי עילאי חיו"ד סי' ה' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה והנה הב"ת הביא ראי' לדין תר"ל מריש נדה ב' דאמרי' גבי מקוה שנמדד ונמצא חסר דכל הטהרות שנעשו ע"ג למפרע טמאות ודאי משום דהוי תר"ל מבואר משם דבתר"ל הוי כודאי טומאה ה"ה הכא כשיש תר"ל הוי ודאי טרפה הובא דבריו בתב"ש שם ס"ק ו' וכ' עפ"ז דיש להחמיר בספיקן וכ"כ הפרמ"ג במשב"ז סי' ל"ז דדין תר"ל נלמד מהא דריש נדה הנ"ל ובאמת לא דמי כלל וכמ"ש בטור האבן שם דהתם גבי מקוה איכא ב' חזקות לחומרא העמד טמא על חזקתו הראשונה שהי' טמא א"כ חזקה קמייתא הוא להחמיר והרי מקום חסרה לפניך א"כ חזקה דהשתא ג"כ לחומרא ולהכי מצטרפין ב' החזקות והוי טמא ודאי ותו אין לומר אוקי טהרות אחזקתן כיון דהטמא ודאי נגע בטהרות בטל חזקת טהרות לגבי דבר המסבב להם טומאה וכיון דהטמא בחזקת טומאה ממילא הטהרות נטמאו כו' משא"כ בתר"ל דהכא דבכל א' מהריעותות' פוסקין לקולא י"ל דאף בהצטרפן יחד אזלי' לקולא דלא שייך החזקות מצטרפות ואין כאן חזקה לחומרא כו' והאריך בזה ועי' בפר"ת סי' ל"ת ל"ט שהק' נמי כן על הב"ת הנ"ל וכ' ליישב והאריך הרבה בזה ועי' בתב"ש שם שכ' ע"ד הב"ח הנ"ל אע"ג דאין ראי' גמורה לדבר מהתם למעי' שם עכ"ד וי"ל דכונתו כמו שהק' הטור האבן והפ"ת הנ"ל ועי' בבגדי ישע שם ובמים חיים חיו"ד סי' ז' שהק' ונמי כן על ראי' הב"ת הנ"ל והאריכו בזה ועי' בארי' דבי עילאי שם ובשאילות שמואל חיו"ד סי' נ"ה מה שהק' על ראי' הב"ת הנ"ל והאריכו בזה ועי' בעה"ב שכ' נמי דאין ראי' מהא דריש נדה הנ"ל וכונתו כמ"ש הטור האבן והפ"ת והבגדי ישע והמ"ת הנ"ל ועי' במא"ע כללי תר"ל אות א' מ"ש ליישב ד' הב"ח ואח"כ דתה והאריך בזה ועי' בתשובת הגאון בעל תו"ד העתיק דבריו בגיה"ק סוף כללי תר"ל שכ' נמי דראי' הב"ת מנדה אינה ראי' ועי' בישוי"ע שם שכ' ע"ד הב"ת הנ"ל דזה אינה ראי' רק סמך קצת וכ"כ בחוט המשולש בתשובות הגאון ר' חיים סי' כ' ע"ד הב"ת הנ"ל שאין משם ראי' גמורה רק סמך בעלמא ועי' בעה"ב שם שכ' דהראב"ד והרוקח הנ"ל לאו משום תר"ל מטריפין בזה רק לפמ"ש הגבעת שאול סי' נ' דהבועא בא מנקב עור התחתון של הריאה והביא ראי' מד' הד"מ סי' ל"ו כו' והרשב"א בחידושיו פא"ט כ' דהא דמכשרינן סרכא תלוי' כו' משום דיש כאן ס"ס שמא לא מחמת נקב כו' ואת"ל מחמת נקב שמא לא ניקב רק קרום העליון לבד כו' וא"כ ניחא במה שהטריפו סרכה תלוי' היוצאה מן הבועא כיון דבבועא ניקב עכ"פ עור התחתון א"כ ממילא יש להטריף הסרכא תלוי' דבזה ל"ש הס"ס שכ' הרשב"א כו' שמא לא ניקב רק קרום העליון דהא אף אם לא ניקב רק קרום העליון ג"כ טרפה דהבועא מעידה שניקב התחתון והסרכא תלוי' מעידה שניקב העליון א"כ הרי ניקבו ב' העורות במק"א וטרפה כו' והאריך בזה ועוד כ' ב' טעמים אחרים לבאר ד' הראב"ד והרוקח דמטריפין סרכא תלוי' היוצאה מן הבועא ולא מטעם תר"ל והאריך בזה ועי' בס' עמק הלכה חיו"ד סי' י' שכ' דדין תר"ל אין לו מקור בגמ' ולא בראשונים דמהא דהעלתה צמחים אין ראי' דהתם הוי ס' אי מהריאה באה הסמוכות או מהדופן וכיון דהעלתה צמחים מורה שבא מהריאה והוי טרפה ומהך דנדה כו' אינו ענין לכאן דהתם הוי חזקה נגד חזקה והך דהעמד מקוה על חזקתה איתרע לכן חזקה שכנגדה עיקר כו' וגם דחה דאין ראי' מד' הראב"ד בסרכא תלוי' על בועא כו' והאריך בזה ועי"ש עוד בבגי"ש מ"ש והאריך בזה אבל באמת יש ראי' לדין תר"ל מהא דקא' הגמ' חולין מ"ו ב' אמר רבא האי ריאה דקיימי גילדי גילדי אוכמי אוכמי חזותא חזותא כשרה וכ' רש"י שם ד"ה חזותא וז"ל דדוקא הנך גוונים דלא מטרפא בהו כגון אדומה ירוקה עכ"ל וכ"כ הר"ן שם וכ' דכן ס"ל להרי"ף כרש"י וכ"כ הרמב"ם פ"ג מהל' שחי' הל' י"ט כרש"י דמיירי במראות כשרות וכ"כ הטור לעיל סי' ל"ת כרש"י וכן הוא דעת התוס' שם ד"ה אוכמי והרא"ש שם והרשב"א ובה"ג כרש"י והובא בב"י שם וכ' דאע"ג דמראות כשרות אצטריך לאשמעינן דלא תימא כיון דאית בה חזותא טובא מחמת ליקוי הוא קמ"ל וכן משמט מד' הטור שם שכ' וז"ל ול"א כיון שנהפכה להרבה גוונים נתקלקלה ועתידה לנקוב עכ"ל ומשמע דהוי לקותא וא"כ מזה מוכח דתר"ל הוי לקותא להטריף וגם זה מיחשב תר"ל כיון שיש ב' מראות דהוי לקותא קצת מצטרפין הנך ב' מראות