יד אליעזר חלק א פט

זיעה זו גריעותא ואם הי' זיעה זו תחת ריעותא אחרת ה"ל תר"ל מיהו ב"ב דהט"ז ופר"ח ס"ל דלא הוי ריעותא ושיש לסמוך עלייהו בהפ"מ עכ"פ רק שלא במקום הפסד יש להורות כהשמל"ח דב"ב הוי ריעותא ולכן בריעותא זו דזיעה כו' במקום הפ"מ המורה בזה להקל הוא זריז ונשכר כו' מיהו חוששני אולי אינו במציאות כלל שתהי' הריאה מזיע טיפי אדמומית אחר שחי' וטיפין אלו באים ע"כ מחמת נקבים דקים ואע"פ שאנו רואים שאינו מבצבץ כו' אעפ"כ נקב מקרי וטרפה ודמי קצת להא דאמר לעיל סי' י"ח דשיעור פגימת סכין כל שהו כו' לכן נ' לעשות שאלה מפי הרופאים מומחים אם יאמרו שאפשר להיות כן שיזיע הריאה טיפים אדומים כאלו בלי שום נקב כו' אז תלינן בהכי וכשר כו' אכן אם יאמרו הרופאים שדבר זה מהנמנע הוא שיהי' כדרך זיעה אלא דרך נקבים קטנים יוצא אין להקל באי' דאורייתא ויש להטריפו כו' לכן מוטל על המורה כשיבא ד"ז לפניו שלא להורות זה הדין עד שישאלנו מפי הרופאים מומחים כו' עכ"ד ועי' בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' י"ט שהשיג עליו והאריך הרבה בזה וסיים שבין יציאת דם או טיפי דמים זה וזה לא יוכשר דאף מ"ש הפר"ח בשם הפ"מ שיש מהטבחים שרצו לתלות מים שבחלל הגוף שלפי ששואבת כו' היא חוזרת ומקיאה דרך זיעה בעלמא לא אמרו אלא לענין מים דכבולעו כך פולטו אבל לא שיהא מבעבע דם והמיקל בזה בשאט נפש דם תהא אחריתו כו' ואם אירע שאחר הקינוח אינו חוזר ויוצא ועולה יפה בנפיחה ובדיקה והוא הפ"מ וכן אם יש לתלות מחמת משמוש ידים יש למורה לצרף כל הבקיאים כו' עכ"ד ועי' בבגדי ישע חיו"ד סי' ה' שהשיג נמי על הלב"ש הנ"ל והביא ד' הנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' מ"ט וד' השיב ר' אליעזר ושיח השדה סי' ב' שאין לסמוך על רופאים ישראל באי' דאורייתא כו' וגם הביא ד' הבית אפרים הנ"ל והאריך הרבה בזה ופ' דטרפה גמורה היא אף אם יעידו הרופאים ועי' בעה"ב ס"ק ט' שהשיג נמי על הלב"ש הנ"ל ודחה ראיתו מהא דר"פ מי שאחזו הנ"ל וגם דחה הראי' מהא דלעיל סי' י"ח הנ"ל והאריך בזה והביא ד' הב"א הנ"ל וד' הבגדי ישע הנ"ל וכ' דאין לסמוך על הרופאים בזה והביא ד' הבשמים ראש סי' רנ"ט דאין לסמוך על הרופאים בזה כו' ופ' דהוו טרפה ודאית ועי' בדברי חיים ח"ב חיו"ד סי' ל' שהאריך נמי בדין זה ופ' דטרפה ואינו כעת ח"י ועי' במא"ע שורש ד' ענף ג' אות י"ח שהשיג נמי על הלב"ש הנ"ל ודחה הראי' מפ' מש"א הנ"ל והביא ד' הב"א הנ"ל וכ' דאין לסמוך על הרופאים והאריך בזה ופ' דטרפה אך אם יש לתלות שע"י קליפת הקרום בחוזק אירע זאת או שמשמשו הידים אחר קליפת הקרום יש להתיר לפי ראות עיני המורה עכ"ד אך הבנין עולם חיו"ד סי' י"ז הביא ד' הלב"ש והב"א הנ"ל והאריך הרבה בזה ופ' דיש לסמוך על הרופאים בזה להכשיר ועי' בשאילות שמואל חיו"ד סי' כ"ז שכ' להכשיר בזה משום שנתעורר ענין מחודש בזה אשר מצוים בריאה עורקים אדומים בין עור לעור כו' ובמקום שיש העורקים במשמוש קל מתחיל להזיע וכשנקלף עור העליון שוב אינו מזיע וכ' מעתה אף נחשב הזיע לס' נקב היינו רק בעור העליון ושוב לא הוי ריעותא כלל דגם ניקב ונגלד ממש עור העליון הוי ריעותא כל דהו א"כ בס' שוב לא הוי ריעותא ואינו מצטרף אף לתר"ל ובפרט כי דעת הלב"ש דס' תר"ל כשר כו' ויש מקום להקל אף בסרכא לשומן הלב או לטרפש דהוו רק ס' טרפה כמ"ש בשאילת יעב"ץ ותחתיו מזיע טיפי דמים חם יש שם עורקים כו' נ' לצדד להקל ובפרט היכא דהוי משמוש יד בחוזק נפיחה עכ"ד ועי' בעונג יו"ט חיו"ד סי' ע"ג שהאריך הרבה בזה ופ' להכשיר בזיעה הנמצא תחת ב"ב וכ' אבל זיעה היוצאה אתר קליפת הסרכא לא ידעתי מקום להקל דאף שכ' דזיעה כזה נמצא גם תחת דלדול הריאה ואנן מכשרינן משום דהנקב בא מחמת קליפת הדלדולין מ"מ אכתי לא נבדקה הריאה ובלא בדיקה ודאי א"א להכשיר דבסרכא הבדיקה חיובית ואף אי נימא דהזיעה אינו בא מחמת נקב כלל כ"א שטבע הבע"ח להזיע בלא נקב אף לאחר שחי' מ"מ לא הוי בדיקה דאפשר דיש כאן נקב דהזיעה והדם נכנס בנקב ולהכי לא מבצבץ לכן אין להקל בסרכא שמזעת וכ"ז אם נמצא דם ממש אבל אם הריאה אדומה קצח במקום שהסירו הסרכא ל"ל בה כיון דליכא זיעה ממש עכ"ד ועי' בטוב טו"ד מהדו"ק הל' טריפות סי' נ"ט שכ' נמי להכשיר בזיעה הנמצא תחת ב"ב כו' משום דלא ניקב רק קרום העליון כו', וא"כ יש כאן ס"ם דלמא ב"ב לא הוי מצטרף לתר"ל ואם מצטרף דלמא אף בסרכא נמי כשר בניקב קרום העליון כו' והביא ד' הלב"ש והב"א הנ"ל והביא ראי' מחולין מ"ו דיש נקבים בריאה המוציאין זיעה מהא דאמרי' שם ואמרי לה קרמא תתאה כו' ומהא דאמר רבא ריאה שיבשה טרפה כו' והאריך הרבה בזה וכ' דאף הב"א הנ"ל לא פליג רק אם בשעת הנפיחה יוצאה ממונה אז יש לחוש דמחמת נקב הוא אבל אם בשעת הנפיחה אינו יוצא כלום רק אחר הנחת הנפיחה זה ודאי זיעה הוא כו' וכ' דהיכא דיש נגלד תחת אותו קרום אפי' ברחוק קש ומזיע בזה י"ל דהקרום הוי ריעותא אחת והנגלד ריעותא אחרת ה"ל תר"ל בזה וטרפה משום דזה הוי קולא גדולה להקל בזיעה כו' וכ' דנ' עצה אם מזיע יחזרו ויבחנו במים אם מבצבץ או לא ואם אינו מבצבץ אחר הזיעה אז יש להקל בהפ"מ עכ"ד יעוש"ה ועי' עוד בטוב טו"ד מהדו"ת סי' ע' שפ' נמי להכשיר ע"י עצה הנ"ל שפעם הראשון מקנחים היטב ויחזור לנפוח במים אם מבצבץ ודאי טרפה ואם לאו מוכח דהוא רק זיעה והיא כשרה עכ"ד וכ"כ בקו"א שם סי' ס"ו דכשר ע"י עצה הנ"ל ועי' בפנים שם סי' ס"ו מ"ש והאריך בזה ועי' בס' ראש יוסף בחידושים ס"ק רפ"ט שהביא ד' הלב"ש והב"א הנ"ל וכ' וד' הב"א עיקרים לדינא ופעם א' הי' לי שאלה לפני אמ"ו מהרי"ם והשיב לי שלא יאמין על שום מורה שירצה לסמוך על הלב"ש בזה בדברים שהב"א חולק עליו בדברים נכונים והוא אי' תורה וגם הלב"ש לא התיר כ"א לעשות שאלת הרופאים ומי יודע אם יסמוך כעת הרופאים בעניינים כאלו כו' עכ"ד אך בתשובת הרי"מ חיו"ד סי' ג' ד' כ' לצדד להקל כשהוא תחת קרום ריינוס או ב"ב דאף אי נאמר דבקרום שהוא מהפשטת ליחה אין בו ממש שיוכל לעשות שורייקי דדמא מ"מ בזה לא מצינו בפי' שיטרפו בב"ב כשיש בו דם מעט כדרך שרגיל להיות בבשר וכן בקרום ריינוס שהט"ז אינו מחשיבו לריעותא כלל כו' והאריך בזה יעוש"ה הרי דס"ל כאן להקל בזה ונ' דבהפ"מ וצו"ג יש להקל ולסמוך על הלב"ש והבנין עולם והש"ש והטוב טו"ד והעונג יו"ט והתשובת הרי"מ הנ"ל ועי' בצ"צ חיו"ד סי' ל"ו ובמנה"ז דיני תר"ל אות ק' סי' קכ"ה קכ"ו ובעשרון שם ס"ק ב' ג' ד' ובאדרת אלי' במקו"ח ס"ק ע"ד ובסוף הס' בלוח המפתחות מדיני תר"ל אות ק' ובס' תקוני זבת בסוף הס' בדעת הזבח שם סי' כ' ובס' ברכת יוסף סי' י"ט כ' כ"א מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

דיני תרתי לריעותא

הנה לעיל סי' ל"ז סעיף ב' פ' המחבר דאם סרכא תלוי' יוצאה מן הבועא טרפה והוא מד' הראב"ד והרוקח הובא בב"י שם וכ' הרמ"א על זה דה"ה בועא העומדת במקום שאר ריעותא כו' כגון בגבשושית או במקום דמשמעת קול כו' טרפה והוא המקור של תר"ל שאנו מטריפין וכמ"ש הט"ז ס"ק נ' דמזה למדו הבודקים להטריף בכ"מ שיש ב' לקוחות כו' וכ"כ בשמל"ח שם סעי' ג' דמזה למדו להטריף כ"מ דאיכא ב' לקוחות כו' מ"מ בהצטרף יחד נ' דמקולקלת