יד אליעזר חלק א צא

למיחשב לקותא גמורה ולהטריף קמ"ל רבא דלא אבל אי נימא דתר"ל לא מיחשב לקותא כלל מהי תיתי אצטריך רבא לאשמועינן וא"כ מוכח מזה הדין דתר"ל מצטרפין להטריף וכן ראיתי במקמ"ח שהביא ראי' זו וכ' דמזה מוכח כדעת הט"ז שכ' ליישב קושי' הב"ח דמש"ה לא הוי תרי בועא במים זכים תר"ל דב' לקותא משם אחד לא הוי תר"ל ומוכת כן מד' רבא דאי לא"ה באמת קשה על רבא בריאה דקיימא חזותא חזותא אמאי לא חשיב תר"ל א"ו ה"ט משום דהוי משם א' דכל הלקוחות היינו משום דנשתנו מראה ריאה והוי שם א' ולא חשיב לקותא ומוכח שפיר דעת הט"ז כו' וגם תמה שם על התב"ש ושאר אחרונים דלא מצאו אלא ד' הב"ח מריש נדה ואמאי לא הביאו ראי' הראב"ד הנ"ל מהא דריאה הסמוכה לדופן כו' יעוש"ה ובאמת אין כאן תימה דכבר הבאתי לעיל ד' הלב"ש והר"א והמשכי"ע והעה"ב מה שהק' על ראי' הראב"ד הנ"ל ועי' בד"ת מ"ש הטעם דתר"ל משום דקי"ל דאזלי' בת"ר דרוב בהמות כשרות הן ולכן בחדא ריעותא אע"ג דיש מטריפין אותה מ"מ כיון דלא קי"ל כהמטריפין אין הריעותא מוציאה מידי רובא דכשרות אבל הל דאית בה ב' ריעותא הרי נתחזקה הריעותא ומוציאה מחזקת רובא דכשרות דכיון דמיעוט המצוי הוא אדרבה אמרי' סמוך מיעוטא לחזקה ומידי ס' טרפה לא נפקא ודוגמא לזה מצינו בתוס' סו"פ הבא על יבמתו כו' ואפשר דכ"ע מודים דמידי ספי' לא נפקא ועפ"ז הי' נ' לחלק כו' דבג' ריעותא אית לן להחמיר טפי מבתרי דבתרי זימנא י"ל דקי"ל כרשב"ג דלא הוי חזקה משא"כ בנ' ריעותא דודאי איתרע לרובא כו' עכ"ד ועי' במא"ע שם שכ' הטעם בתר"ל דבאמת כל ריעותא דאיכא בריאה דמכשירין בה הטעם הוא אף דאיכא ריעותא מחיים וחזי' דיצאה מהרוב מ"מ אנו תולין לומר דעדיין מרובא איתא והך ריעותא עומדת להבריא וכשר ולכך כל שיש עוד ריעותא אמרי' דאין סופה להתרפאות דאיך אפשר שתתרפאה ע"י הבשר שסביבה הא אדרבה הבשר שסביבה מורה ג"כ על לקותא זאת כו' והביא קצת ראי' מד' התב"ש ס"ק ד' יעוש"ה וכבר קדמו בזה המהר"מ בס' ת"ה הובא דבריו בר"א סי' ל"ו בשפת אמת ס"ק ד' ובז"ש דיני בועי דסמיכי אות א' ועי' בגיה"ק כללי תר"ל כלל ג' מ"ש והאריך בזה ועי' בשאילות שמואל שם שכ' טעם לדין תר"ל משום דאמרי' סמוך מיעוטא למיעוטא כו' וכמו דאמרי' בברכות נ"ג א' סמוך מיעוטא דלגמר את הכלים למיעוטא דלכשפים כו' ובב"ב צ"ג א' מיעוטי מחמת בעתותי הפילה מצטרף למיעוט מפילות כו' ה"נ ב' לקותות הוי ס' השקול והוי ס' טרפה כו' וכ' דמש"ה בעי' במקום אחד ולא בב' מקומות דבב' מקומות אין מצטרפין הני מיעוטי דנגד כל מיעוט איכא רוב והוא לא נעשה בב"א כו' אינו מצטרף מיעוט בתרא למיעוט קמא כו' ומ"ש בד' התוס' כתובות ט' א' ד"ה ואבע"א כו' והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש בענין סמוך מיעוטא למיעוטא והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בחסד לאברהם מהדו"ת חיו"ד סי' י' שכ' נמי כהש"ש וכעת ראיתי בדע"ק סי' ל"ו ס"ק כ"ט וסי' ל"ז ס"ק ז' שכ' נמי כהש"ש הנ"ל והאריך בזה ומ"ש שם טעם דמש"ה מקילין כשיש הפרש בין הב' ריעותות דהו"ל כנשאל בזאח"ז כו' א"צ לזה אלא הטעם הוא משום דל"א בכה"ג סמוך מיעוטא למיעוטא וכמ"ש הש"ש שם עפ"ד השימקו"ב בכתובות ט' א' והאריך בזה וראיתי בגיה"ק כלל ו' שכ' ליישב ד' הפר"ת בתר"ל סי' כ"ה כ"ו דהיכא דאיכא אוסרים א"צ עדות מכונת דהרי ב' מיעוטים חמיר אפי' אין להם שייכות זל"ז עכ"ד ולא נהירא דהיכא דאין המיעוטים שייכות זל"ז ל"א בכה"ג סמוך מיעוטא למיעוטא וכמ"ש בש"ש הנ"ל עפ"ד השימקו"ב כתובות שכ' דל"א בכה"ג סמוך מיעוטא. למחצה וה"ה דל"א בכה"ג סמוך מיעוטא למיעוטא וכ"כ בברית אברהם חאה"ע סי' ס"ה וסי' ע"ו ובר"א בתשובה סי' ב' דל"א בכה"ג סמוך מיעוטא למיעוטא והבאתי דבריהם בספרי שם והארכתי בזה וכתבתי שם שכן עיקר יעוש"ה ועי' בטור האבן שם שרצה מתחלה לומר דהבודקים למדו להטריף תר"ל מחולין ל"ו א' גבי השוחט וניתז דם על הדלעת כו' ואח"כ דחה זה ומסיק די"ל דאע"פ שאין לדמות לגמרי לתר"ל האמור בש"ס מ"מ כיון שמצינו שמצטרפת החזקות ה"נ חיישי' לתר"ל שהם במקום אחד והם מטעם אחד והיינו ששניהם טרפה מטעם נקובה או שניהם מטעם חסרה כו' וכ' דלא הוי רק ס' טרפה ולא ודאי כו' והיכא דיש ס' לומר דבזה לא הוי תר"ל הוי ס"ס וכשרה וכן כשיש לומר דכאן כ"ע מודים דכשר ודאי דכשרה כו' וגם ל"א תר"ל אלא באי' דאורייתא ולא באי' דרבנן כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בבגדי ישע שם סי' י' שהביא בשם הגאון בעל גליא מסכת טעם לדין תר"ל משום דנשחטה בחזקת היתר עומדת ובחדא ריעותא מכשרינן משום דאמרי' זיל בת"ר בהמות דכשרות הם אבל בתר"ל ע"כ ממיעוטא נינהו כו' עכ"ד וכ"כ בדע"ק סי' ל"ז שם בטעם הא' כהגליא מסכת ובסי' י"א שם השיג עליו דהלא מה שבריעותא אחת כשרה לא מטעם דאזלי' בת"ר בהמות כשרות כו' דהלא אפי' אם לא הוי רוב רק מחצה ע"מ או אפי' המיעוט בהמות כשרות אעפ"כ הי' כשר בחד ריעותא לבד דהלא הריעותא הוא משום שמצינו פוסק א' אוסר זאת אבל אנן אזלי' בת"ר פוס' המכשירים הריעותא ההוא דאחרי רבים להטות וא"כ מה לי תר"ל מה לי ריעותא אחת כיון שבכל אחת רבו המכשירין א"כ אף אם נצרף יחד הב' פוס' המטריפים הב' ריעותות אלו מהני רוב הפוס' שכנגדם המכשירים בשניהם וכ' דעיקר הטעם דתר"ל הוא כמ"ש השמל"ח והפרמ"ג והחכמת אדם כלל ט' משום דכיון שיש מי שאוסר הריעותא ההוא אע"פ דאין הל' כמותו מ"מ הוי ריעותא וקלקול קצת רק שלא מטריף בהכי לכן אם נמצא עוד ריעותא סמוכה לה המורה ג"כ על אותו קלקול מצטרפים יחד דאמרי' מחנות הב' לקותות אלו ניקב הריאה או סופה לנקוב כו' עכ"ד ועי' בס' מנחה בלולה סי' ה' שהביא נמי ד' הבעל גליא מסכת הנ"ל והאריך בזה ועי' בס' עין יצחק חיו"ד סי' ח' שכ' דעיקר טעם תר"ל שאנו מטריפין הוא מן הסברא דכיון דאתרמי הנך ב' ריעותות להדדי במקום אחד זה הוי הוכחה דהיא טרפה דאל"כ איך אתרמי הנך ב' ריעותות במקום א' והוי זה בגדר סי' מקום דקי"ל בב"מ כ"ב דמקום הוי סי' אמצעי כו' ודיינינן בזה כעין יגיד עליו ריעו ובא זה ולימד ע"ז א"כ לא שייך לדון כן רק היכא דנמצא הריעותא זו רק במקום שיש שם ריעותא אחרת כו' אבל היכא דחזי' דנמצא ריעותא כזו אף במקום אחר אז אין לנו להחמיר משום תר"ל כו' ועפ"ז כ' להכשיר היכא דחזי' שהריאה מבצבצת אף שלא במקום הסרכא וההתפשטות כו' א"כ חזי' דדרך הריאה זו להיות מבצבץ ע"י משמוש היד וחוזק הנפיחה ל"ש בכה"ג לדון להך סי' מקום כו' והאריך בזה ובסי' ו' שם כ' מקור לדין תר"ל דמוכח מהא דפ' בסי' ל"ט בריאה הסמוכה לדופן ומכה בדופן כשרה אף בלא בדיקה כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' ל"ז שכ' בטעם דתר"ל משום שהב' ריעותות מעידין זע"ז שיש כאן מכה עד"מ בועא אינה מורה על נקב ומ"מ החוש מעיד שהוא לקותא עכ"פ אלא שאין זה הלקותא מטריף כלל אמנם אם יצורף לזה עוד סרכא תלוי' שהיא ג"כ קצת לקותא אע"פ שאם הי' בפ"ע הי' רק הפשטת ליחה בעלמא מ"מ הואיל ואיתרמי על הבועא ממש נאמר לא במקרה איכא זה אלא שניהם מעידין זע"ז שהי' כאן נקב והעלה בועא וסרכא תלוי' כו' ומש"ה כ' הפוס' דבעי' שיורו שניהם מענין אחד כגון זו הריעותא מורה על נקב וכן השני' ונהי בכל א' בפ"ע לא היינו חוששין לנקב מ"מ בהצטרף שניהם חוששין אבל אם ריעותא א' מורה על חשש נקב והשני' מורה על חשש אתר כגון עתיד להתפרק וכדומה אזי אין הפסד אם יצטרפו שניהם כיון שכל