יד אליעזר חלק א סו

והאריכו בזה ובאמת מבואר כן להדיא בחידושי הרשב"א ביבמות מ' א' ד"ה אי לא ועי' לקמן סי' ק"י בכללי ס"ם מ"ש ע"ד החו"ד והארכתי בזה יעוש"ה וא"כ כיון דבקרא אינו מפורש רק דרוסה א"כ גם הקרא דזאת החי' קאי ג"כ על דרוסה דוקא וא"כ מוכח מקרא דזאת החי' דדוקא חי' ודאי תאכל אבל לא חי' ס' וא"כ ס' דרוסה אסור מה"ח לפ"ד החו"ד הנ"ל ומש"ה פ' הרמב"ם הנ"ל דכל ס' שיסתפק בדרוסה אסור כיון דאסור מה"ת אבל בשאר טריפות דהם מהלכה למ"מ בהא הדרינן לכללא דס' מותר מה"ת כמו בכל האיסורין ורק מדרבנן לחומרא בס' ולכך הקילו בכמה ספי' כיון שהוא רק מדרבנן וכמ"ש הפר"ח הנ"ל ושפיר ד' הרמב"ם הנ"ל וכן ראיתי בערוגות הבושם ס"ק א' שכ"כ ליישב ד' הרמב"ם עפ"ד החו"ד הנ"ל והאריך בזה ועי' בחוי"ק ס"ק א' ובסי' כ"ה ס"ק ד' ובישוי"ע מ"ש ליישב ד' הרמב"ם והאריכו בזה ועי"ש עוד בערוגות הבושם ס"ק ב' מ"ש ליישב קושי' הב"ח והתב"ש ומ"ש ליישב ד' הרמב"ם והאריך בזה ועי' עוד בפלתי ס"ק ג' ובמלא הרועים שם אות ט"ו ובחקרי הלכות ובעל אור חדש בסוף הס' מחידושי חתן המחבר מ"ש ליישב ד' הטור והרמב"ם מה שהוציאו מהפסוק דלכלב תשליכון אותו דטרפה אינה חי' כו' ומ"ש הפלתי ליישב ד' רש"י בפי' החומש דסותרים זא"ז דבסוף פ' שמיני כ' רש"י בד"ה ובין החי' כו' אלא בין שנולדו בה סימני טרפה כשרה לנולדו בה סימני טרפה פסולה וא"כ ס"ל דטרפה חי' ובריש פ' מצורע פירש"י חיות פרט לטריפות ומבואר בחולין ק"מ א' דזהו למ"ד דטרפה אינה חי' כו' והאריך בזה ועי' ברמב"ן שם בפי' התורה מה שהק' על רש"י ועי' בלב ארי' חולין ק"מ א' שכ' דכונת הרמב"ן להקשות קושי' הפלתי ועפ"ז השיג על הרא"ם שם וכ' ליישב ד' רש"י הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה

(ב) שבורה. עי' בתב"ש ס"ק ב' שהק' על הרמב"ם דס"ל דאף דהיכא דאם ניטל טרפה אם נברא חסר כשרה מנדה כ"ד א' גבי גוף אטום כו' דמשמע דאם נברא טרפה אינו ולד למ"ד טרפה אינו חי' אלמא דלדידן כו' יש לכלול כל הטריפות שאם נברא כך לא חיי דאל"כ מ"ט אינו ולד כו' ע"כ קושי' וכ' דהרמב"ם הי' לו גירסא אחרת כו' וכן הק' הפלתי לקמן סי' נ' ס"ק ב' על הרמב"ם וכ' אח"כ דאדרבה יש להרמב"ם ראי' מגמ' הנ"ל וכ' דגם התוס' בחולין נ"ז א' ד"ה דלמא ס"ל כהרמב"ם והאריך בזה ועי' ביד אברהם שם שדחה ראי' הפלתי וכ' דיש לחלק בין אדם לבהמה בזה כו' ועי' בפר"ח שם ס"ק ד' בחידושי מהרא"ל שם ס"ק ב' ובד"ח שם ס"ק ב' מיש והאריכו בזה יעוש"ה

סימן ל

סעיף א (א) שנתרוצץ כו'. עי' בישוי"ע בפי' הקצר ס"ק א' ובד"ח וביד יהודא ס"ק א' ב' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה: סעיף ב (ב) שיש בהם חסרון. עי' בב"י שכ' דאם אין בין נקב לנקב כמלא נקב מצטרפין השלם שביניהם לשיעור כסלע ולא הביא זה בשו"ע לפי שלא מצא זה מבואר בפוס' ומצאתי באשכול הל' טריפות סי' ט"ן שכ' וז"ל ואם אין ביניהם כמלא נקב עכ"ל וחסר סיום דבריו ומשמע שכן צ"ל מצטרף השלם שביניהם דא"ל דצ"ל אם מצטרף דא"כ הול"ל אפי' אין ביניהם כמלא נקב וכ"כ בנחל אשכול שם אות ז' דכן צ"ל מצטרף ומשמע דס"ל כהב"י הנ"ל ועי' בכרתי ס"ק ו' שהביא בשם הפר"ת שמיקל בזה ובאמת הפר"ח ס"ק ה' נמי ס"ל כהב"י בזה ובפלתי ס"ק ג' כ' דבדין זה נחלקו הב"י והש"ך והביא ראי' מד' הרא"ש שהק' על הרי"ף דפי' בעופא מאי על נחסר כסלע דאין מצטרף השלם שביניהם כו' והנה מ"ש בשם הש"ך לא נמצא זה בש"ך ומה שהביא ראי' מד' הרא"ש אינו ראי' לפמ"ש התב"ש ס"ק ה' יעוש"ה וא"כ נ' עיקר לדינא דמצטרף השלם שביניהם וכהב"י הנ"ל וכ"פ בד"ת דיש להחמיר והשיג על הפלתי הנ"ל וגם השיג על החכמת אדם כלל ט"ו דין א' שהביא בשם הפר"ח שס"ל דאין מצטרף השלם שביניהם דלא דק דהפר"ח אינו חולק רק אדין דנקבים שאין בהם חסרון אבל לא אדין זה דמצטרף השלם שביניהם וכ"פ בחידושי מהרא"ל כהב"י ועי"ש עוד בסי' ל"ד ס"ק ג' מ"ש על ראי' הפלתי הנ"ל ועי' ביד אברהם שכ' דאין השלם מצטרף וכ' שכן הוא גם דעת הפר"ח והעיקר לדינא דמצטרף השלם וגם הפר"ח ס"ל כן וכ"פ חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיץ כהב"י הנ"ל דמצטרף השלם שביניהם וכן עיקר לדינא ועי' ביד יהודא ס"ק ה' מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד בפלתי ס"ק ב' ובחידושי מהרא"ל ובד"ח ובס' עדות ביהוסף סי' ל"ה מ"ש ע"ד הש"ך ס"ק די לענין נקבים שאין בהם חסרון והאריכו בזה ועי"ש עוד בפלתי ס"ק א' מ"ש לענין אם נחסר הגולגולת של עוף כמה שיעורו ועי' בגידולי הקדש ס"ק ה' מ"ש בזה ובאשכול שם כ' וז"ל וחזי לן דבעוף לפי גדלו וקטנו עכ"ל

(ג) שליש טפח. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ה' שחקר לענין נפחתה הגולגולת דמשמע הטעם משום דסוף הקרום לפסוק וכן בנחבסה כו' אם נאמר תוך יב"ח ודאי חמות כו' או בעי' כ"ד חודש ומסיק דסגי יב"ח והביא ראי' מד' היש"ש כו' והאריך בזה ועי' בפרמ"ג לקמן בפתיחה לסי' ל"ט שנסתפק נמי בדין זה ועי' בגליון מהרש"א שם שהביא ראי' מחולין נ"ו ב' נקדר קנה שלה כו' ומעובדא דענבול שם כו' דסגי יב"ח ועי' בד"ח שהביא נמי ראי' זו מעובדא דענבול כו' ומד' התוס' חולין י"א א' ד"ה אתיא כו' דסגי יב"ח ועי' בערוגות הבושם לקמן סי' מ"א ס"ק א' שהביא נמי ראי' זו ועוד הביא ראי' מדרוסה דמהני יב"ח כו' והאריך בזה ובסי' ל"ג ס"ק ט' מ"ש והאריך בזה ועי' בדע"ק ס"ק ב' ולקמן סי' מ"ת ס"ק ג' ובגידולי הקדש שם ס"ק א' ובלב"ש לקמן סי' ל"ה ס"ק ו' ובחידושי דינים בסוף הס' ס"ק י"ז מ"ש ע"ד הפרמ"ג הנ"ל והאריכו בזה ועי' בעמודי אור חיו"ד סי' מ"ט שהביא נמי ראי' זו מד' התוס' חולין י"א הנ"ל ועי' בראש אפרים לקמן סי' ל"ט ס"ק קצ"ה ובמים חיים חיו"ד סי' י"ט ובבנין עולם חיו"ד סי' י"ד וסי' י"ז ובטור האבן סי' מ"א ובבאר יעקב לקמן סי' נ"ז מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד בד"ח מ"ש על היש"ש והפר"ת והתב"ש כאן וביד יהודא ס"ק ג' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ד) ובעוף המים. עי' בישוי"ע ס"ק א' ובערוגות הבושם ס"ק א' ובבית יהודא וביד יהודא ס"ק ג' ובסוף הס' בהשמטות לסי' זה ובנודע בשערים ח"ב ביו"ד סי' מ"ש לענין עופות שיש להם חטוטרות בראשם והנוצות שעל ראשם גבוהים וזקופות כו' והאריכו בזה יעוש"ה

(ה) בהג"ה אם ניקב עצם כו', עי' בחתם סופר חיו"ד סי' נ"ט שהתרעם על מורה א' שהורה בתרנגול שנשכו עכבר גדול וקרע כרבלתו לשהותו יב"ח דהא מבואר לקמן סי' נ"ז סעי' כ' בהג"ה דהמנהג להחמיר אפי' בא' כו' והאריך בזה וחותני הגאון. מ' יצחק צבי ז"ל השיג על החתם סופר וכ' דטב הורה ולא מטעמי' דספק דרוסה ודאי אסור לשהותו אבל כאן יש ס"ס שמא לא ניקב העצם ואפי' ניקב העצם שמא לא ניקב קרום של מות לכן יבדוק מבחוץ מה דאפשר ואם אין ניכר שום נקב מותר למכרו לנכרי או לשהותו יב"ח וא"צ אח"כ בדיקה או ישחטנו מיד ויבדוק העצם עכ"ד: