יד אליעזר חלק א סה

עוד בערוגות הבושם מ"ש ע"ד הבשמים ראש שם לענין שעשוהו כו' והאריך בזה

(ז) חייב לכסות. עי' בפר"ת ס"ק י"ז ובתב"ש ס"ק י"ז ובפ"ת שכ' דמכסה בלא ברכה כו' ועי' בבאר יעקב ובאמרי בינה סי' כ"ג וברמ"ץ חיו"ד סי' כ"ד מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד ובערוגות הבושם ס"ק ז' וביד יהודא ס"ק ח' ת"ש על התב"ש ס"ק ט"ז לענין אם כסה הרוח בדברים שאין מכסין אי צריך לגלות ולחזור לכסות בעפר כו' והאריכו בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ג' מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד בערוגות הבושם ס"ק ה' שכ' דל"א בעוסק במצוה דרבנן דפטור עי"ז ממצוה דאורייתא כו' ועוד כ' דדוקא כשעוסק במצוה שבין אדם לחבירו פטור מן המצוה שבין אדם לחבירו אבל כשעוסק במצוה שבין אדם למקום אין סברא לומר דיפטור בזה ממצוה שבין אדם לחבירו כו' ומיישב בזה קושי' התוס' בשבועות מ"ד ב' ד"ה ור"י כו' וגם מיישב בזה קושי' שהק' בהא דאמרי' בטבת אומן שקלקל דפטור ובחנם דלהוי ש"ש מטעם פרוטה דר"י כו' והאריך בזה ועי' ובספרו שם ארי' חיו"ד סי' ס"ד שכ' נמי בן והאריך בזה וכ' דגם לענין הא דקי"ל בכ"מ דעשה דוחה ל"ת דל"א כן רק ובעשה ול"ת שבין אדם למקום אבל אם העשה הוא בין אדם למקום והל"ת הוא בין אדם לחבירו אין העשה שבין אדם ולמקום דותה הל"ת שבין אדם לחבירו כו' והאריך בזה ובסוף הס' שם בת' התשובות סי' ב' כ' נמי בן ומיישב בזה קושי' והנתיבות סי' ע"ב ס"ק י"ט על הש"ך שם ס"ק ל"ד מב"מ נ"ח א' מהא דהשוכר אח הפועל לשמור את הפרה כו' והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ב (ח) ההיא דחיישי' עי' ש"ך ס"ק כ"ז מה שהשיג על הב"ח ועי' בש"ש שמעתא וג' פט"ו שכ' דהעיקר כהב"ח והאריך בזה ועי' בתוי"ק ס"ק ה' מ"ש והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק כ"ז שכ' דאפי' טריפות דרבנן פטור מכיסוי דמ"מ אינו בכלל אשר יאכל כו' ועי' בחידושי רע"א ובבנין עולם חיו"ד סי' ת' ובנודע בשערים ת"א בכללי רובא וחזקה אות י"א ובאמרי בינה סי' כ"ד מ"ש על הפרמ"ג והאריכו בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' קצ"ד ס"ק א' מ"ש בענין זה דהיכא דהוי אי' דרבנן אי מקרי אינו ראוי מדאורייתא והארכתי בזה יעוש"ה

ט) בהג"ה כל המפרקת. עי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ט"ז שכ' וז"ל יראה לי בס' ברכה לבטלה אפי' איכא ס"ס לברך אפי"ה טוב שלא לברך כו' שחט כוי שהוא ברי' בפ"ע וס' חי' או בהמה ושחט ג"כ כלאים צבי הבא על התיישה דאיכא ס"ס לכסות שמא כוי תי' ושמא חוששין לזרע האב אפי"ה מכסה בלא ברכה דגדול לאו דלא תשא וברכות אין מעכבות כו' עכ"ד ועי' פרמ"ג בפתיחה כוללת באו"ת תל' ברכות השחר שכ' להסתפק בזה והביא ד' הלח"מ פ"ד מהל' ברכות הל' ו' דס"ל דהיכא דאיכא ס"ם להחמיר בברכה מברך וכ' דלדעת הרמב"ם י"ל ס"ס לקולא בד"ת כי לשיטתי' ס' א' דרבנן וכשיש עוד ס' מקילין בי' וא"כ להחמיר לא תמצא ס"ס להרמב"ם ולו יהי' אלף ספי' כולן דרבנן נינהו כו' עכ"ד ועי' בחיי אדם כלל ה' דין ו' שכ' דאפי' איכא ס"ס להצריך ברכה כו' אפי"ה ס' ברכות להקל והיינו כהפרמ"ג כאן ועי' בספרו נשמת אדם שם בכלל ה' שכ' להוכיח כן מאו"ח סי' ר"ח כו' ומד' המג"א סי' קע"ח ס"ק י"ב כו' ומד' התה"ד שהביא הב"י סי' תפ"ט לענין ספירה כו' והאריך בזה ועי' בדע"ק לעיל סי' ט"ו ס"ק ב' שכ' נמי דבס"ס אין מברכין והביא ד' הפרמ"ג הנ"ל ועי' באגודת אזוב בדרוש לחג הסוכות שכ' דבס"ס יש לברך והאריך בזה ועי' בפר"ח באו"ח סי' תפ"ט ס"ק ז' ובשו"ת מהר"ם מרוטינבורג האחרונים חאו"ח סי' ג' ובשדי תמד מערכת ברכות סי' א' אות י' ואות כ"ד ואות ל"ד מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה והעיקר נ' לדינא דא"צ לברך אף דאיכא ס"ס להחמיר וכ"כ בשדי חמד שם דפשטה ההוראה בינינו דלא מהני ס"ם לברכות ועי' בערוגות הבושם ס"ק ב' מ"ש לענין אם לא בירך בתחלת כיסוי אם יכול לברך אח"כ דנחלקו הפר"ת והתב"ש כו' דהוי ס"ס להחמיר כו' ותליא בדין זה אי בס"ס להחמיר צריך לברך או לאו כו' והניח בצ"פ ולפמ"ש בודאי א"צ לברך אח"כ דאמרי' ס' ברכות להקל ועי' עוד בדע"ק ס"ק ט' שכ' דבג' ספי' י"ל דאף הפרמ"ג הנ"ל מודה שנכון לברך

סעיף כב (י) ולא יצא כו עי' בארוך מש"ך בהגהות מנחת אהרן שם אות א' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה: סעיף כג (יא) מכסין בזבל. עי' בדע"ק ס"ק י"א שכ' דלבשל או למלוח הדם קודם הכיסוי אולי אינו נכון כו' עכ"ד ועי' במנחת חינוך מצוה קפ"ז אות א' שכ' לדבר פשוט דאם בשלו או מלחו הדם קודם הכיסוי דפטור מלכסות וכ' שלא ראה לשום אדם שיביא דין זה ואפשר מחמת פשיטתו עכ"ד ועי' בגידולי הקדש שם אות ו' מ"ש והאריך: בזה יעוש"ה

הלכות טריפות

סימן כט

סעיף (א) ח' מיני טריפות. עי' פלתי ס"ק א' מ"ש ליישב קושי' הב"י על הרמב"ם כו' ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק א' מ"ש להביא ראי' להפלתי והאריך בזה ועי' בס' מהר"ן יפה חיו"ד סי' ד' מ"ש והאריך בזה ועי' בבאר היטב ס"ק ח' שהק' על הרמב"ם דלפ"ז לא מקשה מידי הגמ' בתולין מ"ג ב' ולעולא מ"ש מס' דרוסה והניח בקושי' וכבר הקדימו הב"ח בקושי' זו ועי' בתב"ש ס"ק א' ובפלתי לקמן סי' נ' ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל שם ס"ק א' ובד"ת בפתיחה להל' טריפות ובמלא הרועים אות ט' ענין טרפה חי' סי' ל"ג מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה יעוש"ה ובד' הרמב"ם שכ' דבדרוסה כל הספי' שיסתפק אסור ובשאר טריפות יש בהם ספי' מותרים כו' י"ל דכונתו לפ"מ שהק' הפר"ת ס"ק א' על הרמב"ם שכ' דהשאר טריפות ס' מותר והא קי"ל ספדר"א לחומרא ותי' דהרמב"ם לשיטתי' דס"ל דסדר"א אינו אסור אלא מדרבנן כו' והנה החו"ד לקמן סי' ק"י בבית הספק כ' ליישב דעת הרמב"ם עפ"ד הגמ' בסוטה כ"ט א' גבי רב גידל רמי כו' דיש לחלק בין היכא דכ' רחמנא קום ועשה לשוא"ת כגון בכל הלאוין דכ' רחמנא את זה לא תאכלו כו' אמרי' ודאי לא תאכל אבל ספק יאכל כו' ובמקום דמזהיר קרא קום ועשה כו' אמרי' דמחויב שיהי' בודאי ולא בס' כו' ומיישב בזה קושי' הרשב"א והר"ן על הרמב"ם מחולין י"א וקושי' הפלתי שם על הרמב"ם מר"ה י"ג כו' והאריך בזה וכ"כ בישוי"ע לקחן סי' פ"ג ס"ק א' ובראש אפרים בסוף הס' בח' התשובות סי' ד'. ובתשובות בית אפרים חאה"ע סי' ב' בשם הרב הגאון מהר"י אייזיק הכהן אב"ד דקארעץ ובקהלת יעקב מהגאון מקארלין בתשובות שבסוף הס' חאה"ע סי' ג' ובדברי אמת בענין דברי סופרים ובכתב סופר חיו"ד סי' י"ד בשם אביו החתם סופר כהחו"ד