יד אליעזר חלק א נג

שלא עבר הי' הדין נותן שיוחזק כפרן כו' ולפ"ז יקשה מה דאיתא שם מ"א באמר פרעתיך בפני פו"פ אתו פו"פ ואמרו להד"מ דאמרי' ג"כ דלא הוחזק כפרן משום דהוי מלתא דלא רמיא ופירש"י שלא שם לבו לזכור אם בעדים פרע אם שלא בעדים כו' והתם הא אמר שעשה מעשה בפני עדים מה שלא הי' כלל עדים דלא שייך בזה שכחה לומר דבר שלא הי' כלל לומר שהי' וא"כ מוכח מזה דאין לחלק ובכל ענין מלתא דלא רמיא כו' אך הרמב"ם כו' מפרש מה דאמרי' גבי פרעתיך בפני פו"פ דהוי מלתא דלא רמיא דקאי על העדים שאין העדים זוכרים כו' א"כ שפיר יש לחלק כנ"ל דבעדים שאו' שלא ראו שפרעו שפיר הוי מלתא דלא רמיא דהוי העדר פעולה וי"ל דשכחו אבל לגבי הלוה שאו' שפו"פ הי' שם ל"ש לומר דמשום מלתא דלא רמיא יאמר דבר שלא הי' מעולם כלל ולכך פי' כן על העדים דאצלם הוי זה העדר פעולה וי"ל דשכחו נמצא דלפ"ד הרמב"ם ושאר פוס' שפי' דקאי על העדים שפיר יש לחלק ומיישב בזה קושי' הלח"מ שם על הרמב"ם דלמה פי' דקאי על העדים כו' משום דא"א לומר דקאי על הלוה כו' דאיך יאמר על מה שלא הי' עדים שהי' עדים משום מלתא דלא רמיא לכך פי' דקאי על העדים שהי' באמת ומפני מלתא דלא רמיא שכחו כו' ואח"כ הביא בהא דאיתא בחו"מ סי' כ"ט דעד שמעיד ראיתי דבר זה ופ' הי' עמי ואותו פ' או' לא ראיתי ולא הייתי עמך אין זה הכחשה דאין עד מדקדק מי עמו והוי מלתא דלא רמיא והוא מתשובת הרא"ש נ' דאף אם או' דבר שלא הי' אמרי' מלתא דלא רמיא משום דהרא"ש נ' דלית לי' חילוק זה שכ' וס"ל כדעת רש"י כו' דמפרשים הא דפרעתיך בפני פו"פ דהוי מלתא דלא רמיא דקאי על הלוה אבל לדעת הרמב"ם א"ל כן אך לדעת הרמב"ם י"ל דעד הב' שאו' לא הייתי עמך אינו מדקדק והוי אצלו מלתא דלא רמיא כו' והדין אמת גם להרמב"ם עכ"ד וכבר הקדימו בסברא זו לחלק בין העדר פעולה לבין שאו' שעשה איזה פעולה במהראנ"ח ח"ב סי' מ"א וסי' פ"ו והאריך בזה ועי' במשל"מ פ"ו מהל' גירושין הל' י"ט שכ' נמי חילוק זה ועי' בשעהמ"ש סי' ל' ס"ק ב' שכ' נמי חילוק זה והאריך בזה ובסי' ל"ה שם ס"ק ג' מ"ש והאריך בזה ולא ראה השם ארי' הנ"ל ד' המהראנ"ח והמשל"מ והשעהמ"ש אלו שכבר הקדימו בזה ועי' בס' דברי נחמי' חאה"ע סי' י"א שכ' נמי חילוק זה והביא נמי ד' מהראנ"ח הנ"ל וכ' ליישב קושי' השם ארי' מהא דשבועות מ"א הנ"ל והאריך בזה ועי"ש עוד בשם ארי' מ"ש לחלק דבא"י הל' שחיטה וכן בא"י שהסכין פגום או מסוכסכת דבזה מסתמא מי שא"י הל' שחיטה בודאי לא שחיט שפיר וכן בא"י שהוא פגים ומסוכסכת דדרך להעביר את כל הסכין והוי בזה כמו אנן סהדי דלא שחיט שפיר והוא בא לומר ששחט שפיר ואו' ברי בזה שפיר אמרי' דהוי מלתא דלא רמיא ולא יכול להכחיש מה דאנן סהדי דלא כן הוא ומתרצים דבריו משום דהוי מלתא דלא רמיא כו' ולכן לא דקדק בדבר היטב כו' וכ' דה"ט נמי דהא באו"ח סי' תמ"ז הנ"ל כו' משום דחמץ לא בדילי מיני' ודרך להשתמש בחמץ וגם משום חומרא דחמץ כו' והאריך בזה ועי' בעצי לבונה סי' ק"צ שם שכ' נמי כהש"ך והאריך בזה ועי' בראש אפרים בח' התשובות סי' כ"ד מ"ש והאריך בזה ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ח' מה שמסתפק אי מה"ת שחיטתו פסולה ודאי או ספי' היא או חומרא בעלמא ועי' ביד יהודא לעיל סי' א' ס"ק ד' שכ' דהוי ספי' דאורייתא עוד הביא הפרמ"ג בשם הפר"ת ס"ק ו' שכ' דאם ראו עדים ואמרו ברי אין לאסור וכ' עליו דיש לעי' אם נאמר דא' או' בדדמי וב' לא כמו עד א' במלחמה או הטעם כיון דהוא טרוד בעבודתו לאו אדעתי' אבל אחר אפי' א' מהימן כו' עכ"ד ועי' בשם ארי' שם שכ' מתחלה דמד' הרמב"ם הנ"ל לא משמע כן ואח"כ כ' דאף לד' הרמב"ם ניחא ומחלק בין ממון לאי' דבאמת אף דבשנים ל"א כל מלתא דלא רמיא כו' אבל הרי עכ"פ על הא' אמרי' מלתא דלא רמיא ולא נשאר רק א' וא"כ לגבי אי' דדי בע"א כו' א"כ אף דבע"א הוי מלתא דלא רמיא מ"מ הא נשאר עכ"פ א' ודי בזה אבל בד"מ כיון דעל האחד חוששין דהוי מלתא דלא רמיא א"כ לא נשאר רק ע"א וע"פ ע"א לא הוחזק הלוה כפרן ולכך פי' הרמב"ם כו' דקאי על העדים כו' והאריך בזה והנה כאן כ' הפרמ"ג להסתפק בע"א ולעיל בסי' הקודם הביא הפרמ"ג בש"ד ס"ק ג' ד' הכנה"ג בהגהות הטור אות ה' שכ' דצריך שידע מתחלה שהיא מסוכנת הא לא"ה כל מלתא דלא רמיא כו' כמו בסכין מלובנת עכ"ד הרי שכ' בפשיטות בשם הכנה"ג דבע"א אמרי' כל מלתא דלא רמיא עלי' דאינש כו' ועי' ביד יהודא בסי' הקודם ס"ק ט' שתמה ע"ד הכנה"ג הנ"ל דמצינו כן בדבר שבידו לעשות וצריך ליזהר לעשות כהוגן בזה אם לא ידע מתחלה ליזהר אמרי' כל מלתא דלא רמיא עלי' דאינש כו' כגון בסי' א' כו' ובסי' י"ח כו' אבל בדבר שנעשה ע"י אחרים והוא מעיד שנעשה כך לא מצינו דנימא בזה כל מלתא כו' ואדרבה אמרי' ראה א' ששחט אם ראה מתחלה ועד סוף מותר לאכול משחיטתו ול"א דוקא אם זה שראה הי' יודע דהשוחט א"י הל' שחי' אז מותר אבל אם לא ידע שזה א"י כל מלתא דלא רמיא עלי' לאו אדעתי' ולא מצינו כן כו' מכ"ש בדבר שנעשה ממילא וגם הרגילות להיות נעשה כן והוא או' שנעשה כן שהוא ראה זה אמאי לא יהא נאמן והביא ד' רש"י בשבועות ל"ד ב' דפי' דקאי על הלוה אבל על העדים ל"א דאמרי בדדמי ואף דגם להם מה נפ"מ באיזה הוא משתין כו' והביא ד' הפרמ"ג דכאן וכ' עליו ולא ידעתי מה נין בדדמי לזה דשם אמרי' דהי' סבור דמת ואינו כן ואם או' דבר ברור דודאי מת כגון דאמר קברתיו באמת נאמן והביא הא דתו"מ סי' כ"ט הנ"ל והאריך בזה ופ' דנאמן וסיים בצ"ע ובפי' הקצר שם פ' בפשיטות דנאמן אך זהו לפי פירש"י בשבועות הנ"ל דקאי על הלוה אבל לפ"ד הרמב"ם הנ"ל דקאי על העדים לכאורה אינו מוכח דע"א נאמן בזה אבל לפמ"ש השם ארי' הנ"ל אף לפ"ד הרמב"ם הנ"ל נמי לגבי אי' עא"נ ול"א בזה כל מלתא דלא רמיא עלי' דאינש כו' וכנ"ל

סעיף ה (ו) כולן מסוכסכת. ובטור הביא בשם בעה"ע דאם הם מסוכסכת כשרה בדיעבד אם שחט בענין שלא נגע בעוקץ הפגימה אלא מיירי שהן אוגרות והק' הב"י דא"כ אפי' אחת פסולה ותי' ועי' בט"ז ס"ק ד' מ"ש ליישב ולא ראו ד' הבעה"ע עצמו בהכשר הבשר שכ' וז"ל סכין שיש בה פגימות הרבה תידון כמגירה פירש"י דאפי' בכולן מסוכסכת כו' ומסתברא דכולן מסוכסכת והוליך ולא הביא הרי הוא כשוחט במגל קציר דרך הליכתה דכשרה והכא באוגרת הוא דקאמר ואם יש ב' או ג' פגימות הרי הוא כמגל לענין נבילה ואם יש בה פגימה א' אוגרת פסולה ואסורה באכילה אבל מטהרתה מידי נבילה עכ"ל הרי דתי' בעצמו קושי' הב"י הנ"ל והב"י והט"ז לא ראו רק ד' הטור בשם בעה"ע אבל לא ראו ד' בעה"ע עצמו שמיישב בטוב קושי' הנ"ל ובאמת ד' הטור הנ"ל תמוהים שכ' דבעה"ט מכשיר דהא מוכח להדיא מד' בעה"ט הנ"ל שאסורה באכילה ולא מכשירה רק לטהר מידי נבילה דהא כ' דכולן מסוכסכת הרי הוא כשוחט במגל קציר דרך הליכתה דכשרה ואח"כ כ' שם וז"ל השוחט במגל קציר דרך הולכה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין ודוקא לטהרה מידי נבילה אבל באכילה לא עכ"ל הרי דפ' במגל קציר דאסור באכילה ומדכ' דכולן מסוכסכת הוי כשוחט במגל קציר דכשרה מבואר דכונתו כמו במגל קציר אסורה באכילה ה"ה הרבה מסוכסכת אסורה באכילה ומ"ש דכשרה היינו לטהרה מידי נבילה ולאפוקי מפירש"י דס"ל דאפי' כולן מסוכסכת הוי כמגירה ומטמא בנבילה דרש"י לשיטתי' דס"ל דמסוכסכת קורעת גם בדרך הולכה וד'