יד אליעזר חלק א מה

והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ב' ג' ובדעת קדושים ס"ק ג' ובגידולי הקדש שם ס"ק ד' ובד"ח שם סי' ג' ובטוב טו"ד שם סי' ס"ת מ"ש והאריכו בזה ובס"ק א' כ' הישוי"ע ליישב דמאי שנא גבי יבמה סמכי' בדיעבד ארובא וגבי בהמה לא סמכי' אף בדיעבד ארובא דהנה בכמה מקומות קי"ל דחיישי' למיעוטא כמו דתקנו זמן בגיטין כו' וטעם הדבר דל"א ליזל בת"ר רק כשאנו דנין על דבר פרטי אמרי' דהך מלתא הוא מן הרוב אבל כשאנו דנין לעשות תקנה כוללת צריכין אנו לתקן גם עבור המיעוט דהרי המיעוט גם הוא בעולם וא"כ יבא לכלל אי' ואיך יתוקן הדבר כי מה לי אם הרוב יבא לכלל אי' או המיעוט ומה"ט תקנו זמן בגיטין כדי לתקן גם המיעוט כו' ומעתה ה"ה בזה כיון דע"כ יש בעגלים מיעוט נפלים ואם נתיר כל העגלים תוך ת' גם המיעוט יבאו לאכילה ובאמת איכא מיעוט שאסור מש"ה החמירו חז"ל לחשש המיעוט משא"כ בזה דאנו דנין רק על האשה זו הזקוקה ליבום ונולד לה בן ואנו מסופקים אם הוא נפל או לא בזה אזלי' בת"ר דרוב וולדות בני קיימא הן כו' עכ"ד וכ"כ עוד באה"ע סי' י"ג ס"ק ת' הך כללא והאריך בזה ועי' בברכת רצ"ה שם מ"ש עליו והאריך בזה יעוש"ה והנה בדגמ"ר ובנו"ב שם הביא ראי' מר"ה ז' א' דהוי אי' דאורייתא מהא דקא' שם בכור מאימתי מונין לו שנה כו' אביי אמר מיום שנולד כו' ופריך הגמ' בעל מום מי מצי אכיל לי' דקום לי' שכל"ח ואם איתא דלא הוי רק אי' דרבנן כו' מאי קושי' כיון דמה"ת צריך לאכלו בתוך שנתו בע"כ צריך למנות מיום שנולד שנראה לאכילה מה"ת א"ו מוכת דהוי אי' דאורייתא עכ"ד וכן הביא בראש אפרים שם סי' ב' ובמשכנות יעקב שם ובקהלת יעקב. שלו בשבת קל"ה ב' ראי' זו וכן ראיתי במגדל עוז פ"ד מהל' מאכ"א שציין ע"ד הרמב"ם הנ"ל מד' הגמ' דר"ה הנ"ל וכונתו דמד' הגמ' מוכת דהוי אי' דאורייתא וכהנו"ב והראש אפרים והמשכנות יעקב הנ"ל ועי' בטורי אבן בר"ה שם שהרגיש בזה וכ' מכאן נ"ל להוכיח הא דתנן ברפ"ה דבכורות הבכור נאכל שנה בשנה בין תם בין בע"מ שנא' לפני ד' אלקיך תאכלנו שנה בשנה האי קרא ארישא קאי אבל בע"מ א"צ לאכלו בתוך שנתו מה"ת והכי משמע סוגיא דידן מדפריך מי מצי אכיל לי' והרי הא דאסור תוך ת' באכילה אינו אלא מדרבנן דאלו מה"ת אזלי' בת"ר כו' א"ו ש"מ דבכור בע"מ שנאכל בתוך שנתו מדרבנן כו' וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון וכמו דבכור תם מונין לו מהרצאה מה"ת ה"נ בע"מ שעומד לאכילה מונין לו מדרבנן משנראה לאכילה וזה שלא כנ' מד' קצת המפרשים שאפי' בע"מ אינו נאכל מה"ת אלא בתוך שנתו דוקא עכ"ד הרי דס"ל דלא הוי כאן אי' אלא מדרבנן ומיישב שלא תקשי מהא דר"ה הנ"ל משום דבע"מ שנאכל תוך שנתו אינו אלא מדרבנן ובאמת מבואר כן בירושלמי פ"ק דר"ה דאינו נאכל בע"מ בתוך שנתו אלא מדרבנן דאיתא התם לפני ד' תאכלנו שנה בשנה שנה לו ושנה לתמורתן שנה לתם ושנה לבע"מ כו' תני ר' ישמעאל נולד לו מום בט"ו יום בתוך שנתו רשאי לקיימו עד תוך שנתו עד ט"ו יום אמר ר' אילא זאת אומרת שאין שנתו של בע"מ מחוורת אמר ר' יוסי מתני' מסייע לר' אילא הבכור בזה"ז רשאי לקיימו ד' וה' שנים עד שלא הראהו למומחה מה אנן קיימין אם לתם הרי כבר אמור אלא אם אינו ענין לתם תנהו ענין לבע"מ עכ"ל הירושלמי הרי דס"ל דלא הוה אלא מדרבנן הא דאינו נאכל בע"מ בתוך שנתו וכן ראיתי בראש אפרים שם שהביא ראי' מד' הירושלמי אלו ותמה על הטו"א דאמאי לא הביא ראי' מד' הירושלמי אך הביא ד' הרמב"ם פ"א מהל' בכורות הל' ת' ובפ"ג שם דס"ל דאף בע"מ דאינו נאכל תוך שנתו הוא מה"ת כו' והאריך הרבה בזה ליישב ד' הגמ' הנ"ל ועי' במהרי"ט אלגזי ברפ"ד דבכורות שהוכיח נמי מהרמב"ם הנ"ל דמה שנאכל בכור תוך שנתו הוא מה"ת ועי' בישוי"ע ס"ק א' שהביא ד' היראים דס"ל דשנה של בע"מ אינו רק מדרבנן וכ' דכן הוא בירושלמי וכונתו על הירושלמי הנ"ל דמבואר להדיא דאינו אלא מדרבנן ועי' ביד אברהם ובתתם סופר חיו"ד סי' י"ז ובשיבת ציון סי' כ"ד ובטוב טו"ד שם סי' ס"ט ובארץ צבי שם ובברכת רצ"ה שם מ"ש ליישב ד' הגמ' הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה וא"כ אין ראי'. מד' הגמ' הנ"ל ושפיר י"ל דלא הוי רק אי' דרבנן אך מד' בעה"ע הנ"ל מבואר דס"ל דהוי אי' דאורייתא אבל מד' התוס' והרא"ש והרי"ף והבה"ג והרשב"א הנ"ל מוכת דס"ל דלא הוי רק אי' דרבנן ומד' הרמב"ם והמחבר הנ"ל אינו מוכת להיפך וי"ל דגם הם ס"ל דלא הוי רק אי' דרבנן וכמ"ש לעיל וכן ס"ל להפלתי והטו"א והגאון רע"א והיד החזקה הנ"ל והנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' ז' בד' בן המחבר שם דלא הוי רק אי' דרבנן ועי' בשערי ציון שם מה שדחה הראיות של הקהלת יעקב שם והאריך בזה ומסיק דאינו אלא אי' דרבנן ועי' בעמודי אור סי' צ"ו מ"ש והאריך בזה וכיון שנתבאר דלא הוי רק אי' דרבנן שפיר יש לסמוך על הסימנים של הקרניים והשינים שכ' הפר"ת ס"ק ה' שאם גדלו השינים והקרנים קשים וחדודים דסמכי' עלייהו להתירא וכ"כ בשמל"ח ס"ק ה' ובתב"ש ס"ק י"א דבעגלים יש לסמוך אסימן דקרנים לחוד ובגדיים אין לסמוך רק אסי' דשינים וקרנים ואפי' בלא אמירת עכו"ם מסלפ"ת ועי' בכרתי ס"ק ט שכ' דיש סי' בשינים וקרנים ועי' בחכמת אדם כלל ד' סי' נ' שכ' נמי דמהני סי' שינים וקרנים כו' ועי' בלב"ש בסוף הס' בחידושי דינים אות ג' שהביא נמי ד' התב"ש דמהני סי' דקרנים והפר"ת בס"ק ד' הביא ב' סי' אלו וכ' עוד סי' דאם השלפוחית של ימי רגלים אינו אדום רק לבן בודאי הם בני ת' ימים ואח"כ מפקפק עליהם וסיים דאין לסמוך על הטבעיים והבקיאים בזה דאף שיהי' כל הסי' מידי ספי' לא נפקו עכ"ד ואינו ת"י ועי' בישוי"ע ס"ק א' ובפי' הקצר ס"ק ד' שפקפק נמי על הסי' הנ"ל וכ' שכבר עמדו על המחקר באלו הסי' וגם סי' הסתלקות הטבור ומצאו שאין דבר ברור ונשאל מכל הרבנים להעמיד הדת על חילה שאין לסמוך על הסי' הנ"ל כו' עכ"ד ובפרמ"ג לא נזכר כלום מסי' הנ"ל ועי' בדעת קדושים ס"ק ו' שכ' להסתפק אם יש לסמוך אסי' הנ"ל בלי צירוף מסלפ"ת ועי' בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' ג' מ"ש והאריך בזה ולפ"מ שנתבאר שאין כאן אלא אי' דרבנן שפיר יש לסמוך על הסי' הנ"ל וכ"כ במשיבת נפש שם סי' ט"ז דיש לסמוך על הסי' דנוהגים העולם בשינים וקרנים כיון שאינו אלא מדרבנן אך בולד תולה מסוכנת כ' דאין לסמוך על הסי' ועי' בשערי ציון שם שכ' נמי כן דכיון שאינו אלא אי' דרבנן יש לסמוך על הסי' הנ"ל ועי' בתשובות מהר"ם מרוטונבורג אחרונים סי' ב' ובחסד לאברהם סי' ת' מ"ש והאריכו בזה ואפי' אי נימא דהוי אי' דאורייתא וכמ"ש הבעה"ע הנ"ל נמי יש לסמוך על הסי' הנ"ל לפ"מ שבארתי בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק נ"ג דבשאר איסורים מהני שפיר סי' אמצעים והארכתי בזה יעוש"ה וא"כ שפיר סמכי' על הסי' הנ"ל דלא גרע מסי' אמצעים ובפרט לפ"מ שבארתי דאין כאן אלא אי' דרבנן בודאי דיש לסמוך על הסי' הנ"ל ועי' בספרי שם מה שבארתי דגם במים שאל"ס מהני סי' אמצעים והארכתי בזה יעוש"ה וא"כ כ"ש כאן דמהני סי' הנ"ל ועי"ש עוד מ"ש לענין תרי סי' אמצעים אי הוי סי' מובהק ובארתי שם דהוי סי' מובהק והארכתי בזה והבאתי שם ד' השם ארי' חאה"ע שכ' דבג' סי' אמצעים לכ"ע הוי סי' מובהק וכאן יש ג' וד' סי' הנ"ל א"כ בודאי דמהני ואף אי נימא דהני סי' הנ"ל מקרי סי' גרועים נמי מהני כאן לפי מה שבארתי בספרי שם דב' סי' גרועים הוי סי' אמצעי והארכתי בזה יעוש"ה ובאמת מבואר