יד אליעזר חלק א מו

להדיא במאירי בשבת שם דמהני סי' שב' וז"ל וכבר שמענו שנתן בזה סי' שכ"ז שתולה טבורו אינו בן ז' וכן כל שיש לו שבעה שינים יש לו ז' ימים שכל יום נתוספת לו שן אחת עכ"ל והובא דבריו בהגהות יד שאול ובאמרי בינה שם ופ' כן ועי' בתב"ש שם שכ' דמה שנסתלק הטבור אינו סי' ומד' המאירי מבואר להדיא דסי' הטבור הוי סי' ולא ראו התב"ש והאחרונים הנ"ל ד' המאירי הנ"ל וכעת ראיתי בבעה"ע שם שכ' וז"ל ורועי בהמות אומרים עד ל' יום הוא עומד בטבורו מכאן ואילך הוא נופל ומשנפל מותר עכ"ל הרי להדיא דס"ל נמי דמהני סי' מה שנסתלק הטבור ובהמאירי הנ"ל אך הוא כ' דכל ל' עומד בטבורו ובמאירי הנ"ל כ' דאם לא נפל הוא בודאי תוך ז' וצריכים לחקור אחר זה האיך הוא כעת וכ"כ ביד יהודא ס"ק י' דצריכים לחקור אח"ז וא"כ אף בלא אמירת עכו"ם מסלפ"ת וכמ"ש התב"ש הנ"ל וכ"ש היכא דיש עכו"ם מסלפ"ת שאו' שהם בני ח' ימים בודאי נ' דמהני וכ"פ בחתם סופר שם ובסי' ט"ז דמנה עכו"ם מסלפ"ת עם ב' הי' הנ"ל והאריך בזה ועי' ברשמי שאלה שם סי' י"ב שכ' להתיר ע"י עכו"ם מסלפ"ת בסי' דשינים לחוד עפ"ד הט"ז בס"ק ד' דהוי ס"ס כו' ומיישב ד' הט"ז כו' וגם צירף לסניף ד' הגאונים הנ"ל שהביא ד' הב"י דלא אמרו בן ח' אלא לענין קרבן אבל לאכילה אפי' בן יומא מותר כו' וגם הביא ד' התשב"ץ בחוט המשולש ח"א סי' ב' שמבואר להדיא כהט"ז דהוי ס"ס ופ' דבס' בן ח' מותר כו' וגם כ' להתיר עפ"י סי' דגדלות והשיג על התשב"ץ סי' י"ז שכ' דסי' גדלות לא הוי סי' ודחה ראי' התב"ש שהביא ממנחות דאמרי' דאיכא בן שנה דמיחזי כבן שתים והאריך בזה ופ' כן ובאמת מבואר להדיא בד' המאירי הנ"ל כהט"ז דהוי ס"ס ועי' ברביד הזהב פ' אמור ד"ה מיום השמיני מ"ש בזה ועי"ש עוד ברשמי שאלה סי' י"ג בד' הגאון רע"א שם מ"ש ע"ד הט"ז הנ"ל והאריך בזה וכ' נמי דמהני סי' דגדלות והשיג על התב"ש הנ"ל ובסי' י"ד שם מ"ש והאריך בזה ועי' בתשובות בית אפרים שם שכ' נמי דסי' גדלות עפ"י אומד הדעת שהוא בירור גמור אפשר להקל כו' והשיג על התב"ש הנ"ל ועי' בש"ע מהרב ר' שניאור זלמן בתשובות שבסוף הס' סי' י"א מ"ש ע"ד התב"ש הנ"ל והאריך בזה ועי' בחידושי רע"א שהביא נמי ד' התשב"ץ הנ"ל והביא ד' הבאר היטב מהגאב"ד דבערלין שהביא גמי ד' התשב"ץ הנ"ל וסיים דנקטי' מיהת מינה דעכ"פ יש לסמוך שפיר אסי' שהביא הכנה"ג וכן מה שהביא הפר"ת בשם הריק"ש עכ"ד ועי' בדעת חכמים שם בתשובת הגאב"ד דפיעטרקוב שפ' נמי דמהני סי' דשינים וקרנים בצירוף עכו"ם מסלפ"ת והביא נמי ד' המאירי הנ"ל והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד שם סי' ס"ח שכ' דאף בסי' דקרנים לחוד או סי' גדלות לחוד מהני בצירוף מסלפ"ת והאריך בזה וכ"פ בבית שלמה שם והאריך בזה ועכ"פ בסי' דשינים וסי' דקרנים בצירוף מסלפ"ת בודאי נ' דמהני וכן עיקר לדינא ועי' בס' זכרון יעקב סי' ז' מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד בד"ח סי' ד' שהק' דאף לפ"ד התוס' הנ"ל דלא הוי רק אי' דרבנן היינו אם העכו"ם הביא העגל למכור להישראל כו' אבל אם הישראל הלך לקנות אצל העכו"ם י"ל דהוי חשש דאורייתא דהוי קבוע וכל קבוע כמע"מ דמי כו' והאריך בזה והניח בצ"ע ועי' בארץ צבי שם מ"ש והאריך בזה ועי' ביד יהודא ס"ק י' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה ולפ"מ שנתבאר דאף אי הוי חשש דאורייתא נמי מהני סי' דשינים וקרנים בצירוף מסלפ"ת ובפרט לפמ"ש לעיל דרוב הפוס' ס"ל דלא הוי כאן רק אי' דרבנן נ' דלא בעינן ז' ימים מעל"ע ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ג' שכ' דבעי' מעל"ע והביא ראי' מהא דפריך בשבת קל"ו א' מימהל היכי מהלינן כו' ועי' בגליון שם מהגאון ר' שמחה אב"ד דק"ק בוברקא שהשיג על הפרמ"ג מהא דאמרי' שם דבאדם שיעורא לצאת מכלל נפל ל' יום וח' ימים בבהמה ושם באדם קיימינן והביא ראי' דלא בעי' מעל"ע מיומא ס"ג ב' גבי טעמא דרבי רחמנא כו' ומד' התוס' בערכין י"ח ב' ד"ה שנתו כו' ועי' בדעת קדושים ס"ק ג' שכ' נמי דהוא טעות גדול כו' ובאמת הפרמ"ג עצמו באו"ח בפתיחה כוללת להל' יו"ט ח"ב פ"א אות י"ז כ' דלא בעי' מעל"ע וכ' במוסגר שם שיש קצת תיבות חסרים בדפוס ועיי"ש עוד בפרמ"ג סי' תצ"ח במשב"ז ס"ק ב' שכ' נמי דלא בעי' מעל"ע וכ' דצריך להגיה בפרמ"ג הנ"ל ומה"ת חיישי' מדפריך מימהל כו' ועי' עוד בתיבת גמא פ' ראה אות א' שכ' הוא בעצמו דלא בעי' מעל"ע וכ' דיש ט"ס בד' הפרמ"ג הנ"ל אך כ' דמד' מהרש"א בביצה ו' א' גבי אפרוח כו' משמע דס"ל דבעי' מעל"ע ועי' בעטרת חכמים חיו"ד סי' ד' שכ' נמי דהוי טעות המורגש בפרמ"ג הנ"ל כו' וכ' דהפרמ"ג עצמו הרגיש והגיה דבריו כשהדפיס ספרו שנית כו' וכ' דגם בהתחלת הדיבור יש טעות בדפוס כו' ופ' דלא בעי' מעל"ע ועי' בנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' ז' בתשובת בן המחבר שם שהשיג נמי על הפרמ"ג הנ"ל כו' והביא ראי' מד' התוס' דערכין הנ"ל ועוד ראי' וכ' דגם התב"ש ס"ל כן וסיים דהמיקל לא הפסיד כיון דבלא"ה לא הוי רק אי' דרבנן כו' עכ"ד וכ"פ בספרו שיבת ציון סי' כ"ד שם ובבש"א שם דלא בעי' מעל"ע והביא ראי' מנדה ומילה כו' והאריך בזה ועי' בחתם סופר שם מ"ש ליישב ד' הפרמ"ג הנ"ל ומ"ש ליישב קושי' העולם דמאי פריך הגמ' הא לא שהה ספי' הוי מנ"ל דלמא הוי רובא ובממון כבכור אין הולכין אחה"ר אבל באי' כמו במילה סמכי' ארובא כו' ומסיק דמ"מ לא בעי' מעל"ע ועי' בחידושי רע"א ובתשובת רע"א הי' נ"ז שפ' נמי דלא בעי' מעל"ע וכדעת התב"ש ולא כדמשמע מד' הט"ז ס"ק ב' דבעי' מעל"ע והביא ראי' מד' התוס' ערכין הנ"ל ועי' בטוב טו"ד שם סי' ע' ע"א מ"ש ע"ד הפרמ"ג וקושי' העולם הנ"ל והאריך בזה ומסיק להקל בדיעבד דלא בעי' מעל"ע וכ"פ במהדו"ק שלו סי' כ"ה כ"ו דלא בעי' מעל"ע והאריך בזה ועי' בדרך חיים ס"ק ב' שפ' נמי דלא בעי' מעל"ע ועי' באמרי בינה שם שפ' נמי דלא בעי' מעל"ע והביא ראי' מד' המדרש הובא בילקוט פ' אמור בפ' והי' שבעת ימים כו' וכ"כ בזוה"ק כו' והאריך בזה ועי' בד"ח שם סי' ה' מ"ש לדחות ראי' הגאון ר' שמחה הנ"ל מהא דיומא אך מד' התוס' ערכין הנ"ל כ' שהיא ראי' נכונה והאריך בזה ופ' דלא בעי' מעל"ע ועי' בעדות ביהוסף שם שכ' נמי דכיון דלא הוי אלא אי' דרבנן לא בעי' מעל"ע והביא ראי' מד' התוס' ערכין הנ"ל ומד' המדרש פ' אמור הנ"ל ומד' הירושלמי פ"ק דר"ה כו' והאריך הרבה בזה ועי' בס' מנחת הזבח בדיני שחיטה כלל ז' בעשרון אות ג' שהאריך בזה והביא ד' בעל הטורים פ' אמור פ' והי' ז' ימים כו' דמוכח דלא בעי' מעל"ע ופ' כן ועי' באשכול הל' מילה סי' ל"ט בנחל אשכול שם שכ' נמי דלא בעי' מעל"ע והביא ראי' מד' התוס' ערכין הנ"ל ולא ראה ד' הגאון ר' שמחה והנו"ב והגאון רע"א הנ"ל וכ"פ בישוי"ע בפי' הקצר ס"ק ג' דלא בעי' מעל"ע וכ' שהוא דבר פשוט וכעת ראיתי בקהלת יעקב בתשובות שבסוף הס' חיו"ד סי' א' שהביא ראי' דלא בעי' מעל"ע משבת קל"ו א' מהא דעביד להו עגלא תילתא ביומא דשבעה כו' ואמר להו אי אתרחיתו עד לאורתא אכלינן מיני' השתא לא אכלי' מיני' הרי להדיא שתיכף משתחשך הי' מותר אף שמסתמא לא נולד בתחלת הלילה שהרי לא שאלה ע"ז כלל וכן פירש"י בהדיא דמקצת היום ככולו והביא מדרשא דקרא הא לאורתא חזי כו' וע"כ כונתו מ"ש מקצת היום היינו יום לידתו שאיננו יום שלם הרי מבואר להדיא מד' הש"ס ורש"י דא"צ מעל"ע וכמו יום הולדו באדם דלא בעי' מעל"ע במילה כו' ותמה על הנו"ב והגאון רע"א הנ"ל דלמה לא הביאו ד' הגמ' ורש"י שבאו מפורשין בזה דלא בעי' מעל"ע ומגופא דסוגיא דר' אפטורקי רמי כו' משמע הכי דדייק הא לילה חזי ואי נימא דז' ימים הכונה מעל"ע א"כ ביום השמיני