יד אליעזר חלק א מד

אי נימא דהוי חזקת שאינו זבוח מ"מ אינו אלא אי' דרבנן ואף לר"ת דס"ל דאמרי' סמל"ח אינו אלא אי' דרבנן דהוי כפו"פ והק' קושי' הנ"ל על המחבר דאמאי א"נ עכו"ם במסלפ"ת והרשב"א אזיל לשיטתי' כו' אבל על המחבר ורמ"א קשה וכ' ליישב כיון דעיקרו דאורייתא מש"ה א"נ עכו"ם במסלפ"ת אף בלא אתחזק אי' והביא ראי' לזה מד' הגמ' בב"ק קי"ד ב' דפריך ובדאורייתא לא והא כי אתא רב דימי כו' אך כ' דלפי היש מפרשים שהביאו התוס' בקידושין י"ב ב' ד"ה אם מוכח איפכא דאף דעיקרו דאורייתא אפי"ה נאמן עכו"ם במסלפ"ת כו' והביא ד' התפארת למשה הנ"ל והאריך בזה ופ' דע"א ישראל נאמן יעוש"ה וכ"פ בחידושי רע"א דע"א ישראל נאמן כיון דלא מקרי אתחזק אי' וכ"פ בישוי"ע הנ"ל דע"א ישראל נאמן ועי' בפתח הבית דיני נאמנות ע"א סי' י' שהק' דאמאי עא"נ הא הוי נגד חזקת מעוברת כו' הובא דבריו באמרי בינה שם וכ"כ לעיל דכאן לא הוי חזקת מעוברת וא"כ ע"א ישראל בודאי נאמן וכהתפארת למשה והחידושי רע"א והישוי"ע והיד החזקה הנ"ל ובאמת מבואר כן להדיא בבעה"ע שם דע"א ישראל נאמן שכ' וז"ל ואי זבן מישראל ולא הודע הולך ושוחט כו' דכיון דאיכא איסורא אודיע הוה מודיע לו ואי הוה מודיע לי' נאמן דקי"ל עא"נ באיסורים היכא דלא אתחזק אי' כגון חתיכה ס' חלב ס' שומן עכ"ל הרי דס"ל להדיא דע"א ישראל נאמן ולכאורה ד' הבעה"ע סתרי אהדדי דהא הבאתי דבריו לעיל שכ' דהוי אתחזק אי' וכאן כ' דלא הוי אתחזק אי' ועי' ביד יהודא ס"ק י"א שהרגיש בזה וכ' דאף שהבעה"ע כ' לעיל דהוי אתחזק אי' לא אמר אלא נגד הרוב דהם בני קיימא אבל כיון דאיכא נמי רוב תו לא הוי אתחזק אי' עכ"ד עוד כ' בחידושי רע"א דאף אי מקרי אתחזק אי' הא הך מלתא גופא דאין עא"נ במקום חזקה הוי אבעיא דלא אפשטא ביבמות והכא הוי ספי' דרבנן ואף דהט"ז כ' דהוי דשיל"מ כבר חמה הש"ך כו' ואפי' לדעת הע"ז מ"מ דוקא בס' במעשה אזלי' לחומרא אבל לא בספי' דדינא כמ"ש הפר"ת והש"א ואני הבאתי ראי' לזה מד' הר"ן בנדרים מ"ז ב' כו' דבספי' דדינא אזלי' לקולא וא"כ הכא דהוי ספי' דדינא אי עא"נ באתחזק אי' אזלי' לקולא מכל הלין טעמא נ' דעא"נ דהם בני ח' ימים עכ"ד הנה מ"ש דהוי ספי' אי עא"נ נגד חזקה ובאי' דרבנן עא"נ עי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק י' בדין עא"נ באיסורין שכתבתי נמי כן דבאי' דרבנן אף באתחזק אי' עא"נ והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בדעת חכמים שם שכ' נמי כן דעא"נ באי' דרבנן אף באתחזק אי' והאריך בזה ועי' באמרי בינה שם מ"ש והאריך בזה ומ"ש דבספי' דדינא אף בדשיל"מ אזלי' לקולא וכ"כ בתשובה סי' ס"ה הנה לפ"ד יש ליישב ד' היש"ש פ"ק דתולין סי' ל"ו שכ' דלפי פי' הרא"ש דאיבעיא דר' ירמי' באיברי בשר נחירה היכא דנודר ומתפיס בקרבן דהוי ספדר"א ולחומרא אבל היכא שנדר סתם הריני נודר דהוי דרבנן ספד"ר להקל עכ"ד והק' הראש יוסף שם דהא נדר הוי דשיל"מ כו' ובדשיל"מ קי"ל דאפי' ס' דבריהם אסור כו' ע"כ קושי' והניח בקושי' ולפ"ד הפר"ח והש"א והחידושי רע"א הנ"ל ניחא דהא התם הוי ספי' דדינא ואף בדשיל"מ אזלי' לקולא ולק"מ קושי' הראש יוסף ושפיר ד' היש"ש הנ"ל וכעת ראיתי בהגהות מצפה איתן בחולין שם שכ' נמי כן ליישב קושי' הראש יוסף עפ"ד הפר"ח הנ"ל וכמ"ש והביא נמי ראי' מד' הח"ר והר"ן בנדרים מ"ז ב' והיינו כראי' של החידושי רע"א הנ"ל אך הראש יוסף ס"ל דאין חילוק בין ספי' במעשה לבין ספי' דדינא ואף בספי' דדינא אזלי' לחומרא בדשיל"מ ובאמת מבואר בד' רש"י בעירובין ל"ט ב' ד"ה פסק שס"ל דאפי' בספי' דדינא אזלי' לחומרא בדשיל"מ שכ' וז"ל דאי מספקא לן בקדושה אמאי משתרי בה ביצה ואי משום דביצה אי' דרבנן הוא הא לא אשתרי בב' יו"ט דר"ה ועוד קי"ל במס' ביצה דבספד"ר בדשיל"מ אסור עכ"ל והא התם הוי ספי' דדינא ואפי"ה כ' רש"י דאסור בדשיל"מ וכן ראיתי באמרי בינה שם ובבאר יצחק חיו"ד סי' ובבית הלוי ח"ג סי' ל' אות ד' שהוכיחו כן מד' רש"י אלו דאף בספי' דדינא אולי' לחומרא בדשיל"מ וכן ס"ל להראש יוסף הנ"ל ואין כמ"ל בזה ולפ"ד היד החזקה הנ"ל שמחלק בין עיקרו דאורייתא או לא תקשי קושי' החידושי רע"א וד"ת על המג"א הנ"ל ועי' באמרי בינה דיני יו"ט סי' י"ז מ"ש ליישב קושי' זו ומ"ש ליישב נמי קושי' הנ"ל אמאי אין עכו"ם נאמן אף דלא הוי רק אי' דרבנן ומחלק דגבי נפל אין עכו"ם נאמן דכיון דכל מה שחשו חז"ל שלא למיזל בתר רובא הוא כדי להסיר המכשול שלא יוכשלו המועטים וזה ג"כ דבר ההוה ורגיל לקנות מעכו"ם וא"כ יוכל אחר להכשל לכך לא סמכי' אעכו"ם משא"כ גבי ביצים כו' כיון דהוי מלתא דלא שכיחא למצוא בבוקר קודם ע"ה וכן נמי שיביא הגוי ביצים ביו"ט אחר השבת זה ג"כ הוי מלתא דל"ש כו' ואינו דבר ההוה לכך אף דלא סמכי' על רובא משום דהוי דשיל"מ כו' מ"מ במסלפ"ת נאמן כיון דע"פ הרוב אינו משקר כו' וכן בעזים חולבות דהוי דבר הרגיל ושכיח לקנות בכל עת מעכו"ם וכיון דהחמירו חז"ל שלא למיזל בת"ר לא מהני אף נתוסף עוד רובא דמסלפ"ת כו' והאריך בזה ומ"ש שם דמד' התוס' סוף יבמות קכ"א א' ד"ה ולא היא מוכת דלא מהני תרי רובא בעיגונא עי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בטוב טו"ד שם סי' ס"ע מ"ש ליישב קושי' הנ"ל דאמאי א"נ עכו"ם במסלפ"ת עפ"ד השימקו"ב בב"מ ו' ב' גבי קפץ כו' די"ל דהא דבדרבנן לאמן עכו"ם במסלפ"ת היינו היכא דמה"ת מותר בודאי בלא ס' כו' אבל אם מה"ת הוי ס' אי' רק דהתורה התירה ס' כזה כיון דרבנן אסרוה כו' בזה א"נ עכו"ם דמה"ת נמי אינו מותר בודאי כו' והאריך בזה ולפ"ד בסי' זה ובסי' ס"ח שם ולפ"ד הישוי"ע והערוגות הבושם הנ"ל א"צ לחלק בין עיקרו דאורייתא או לא וא"כ שפיר י"ל דס"ל להמחבר דלא הוי רק אי' דרבנן ואפי"ה א"נ עכו"ם המסלפ"ת או כמו שתי' החידושי רע"א והיד החזקה או כתי' של הישוי"ע והטוב טו"ד והערוגות הבושם והאמרי בינה הנ"ל ומיושב שפיר קושי' הפלתי והבש"א הנ"ל ועי' בבית שלמה שם מיש ליישב קושי' הנ"ל והאריך בזה ועי"ש עוד בעונג יו"ט מ"ש לענין אם נאמן עכו"ם מסלפ"ת לומר שהוא יודע שכל"ת והאריך בזה ועי"ש עוד בפלתי מ"ש ליישב קושי' התוס' הנ"ל דמש"ה לא אזלי' גבי נפל בת"ר משום דהוי דשיל"מ וכ' דהתוס' לא ס"ל כהר"ן דבדשיל"מ לא אזלי' בת"ר ואח"כ דחה זה ועי' בראש אפרים שם סי' ב' מ"ש ע"ד הפלתי ומ"ש דל"ש הכא דשיל"מ דהא השחיטה בעצמה אין אי' כלל ואין צורך לסמוך על הרוב שאין בדבר אי' כלל ואחר השחיטה ממילא לא הוי דשיל"מ כו' ואין זה מבטל א"ל דמי הכריחו לחכמים לחדש בה דבר דאסור בתוך ז' ימים דהו"ל למיזל בח"ר כו' והאריך בזה ועי' בבית יהודא מה שהשיג עליו מד' הגמ' ביצה ד' ב' גבי עצים שנשרו מהדקל כו' דמוכח דודאי דאסור לעשות כן לכתחלה כו' והאריך בזה ועי' בערוגות הבושם מה שהשיג ע"ד הראש אפרים הנ"ל מלקמן סי' ק"ב סעי' ד' כו' והאריך בזה אך י"ל דליש הכא דשיל"מ וכמ"ש הנקוה"כ משום דאין המחיר בודאי שיבא והשיג על הט"ז בס"ק ד' שכ' דהוי דשיל"מ ובאמת מבואר להדיא במאירי בשבת קל"ו א' דמקרי דשיל"מ שכ' וז"ל ומנשיאי בברצלונה כ' דא"נ העכו"ם כו' אלא שיש מקילין לומר שאינו כן אלא כשהדברים מוכיחים שאינו בן ז' אבל כשאין שם שום הוכחה מותר מכח ב' ספי' שמא בן ז' הוא ואת"ל שאינו בן ז' שמא כל"ח ואי משום דשיל"מ ס"ס אינו נאסר מכח דשיל"מ אלא שגדולי מפרשים חולקים בסברא זו עכ"ל הרי להדיא דס"ל דזה מקרי' דשיל"מ וכהט"ז הנ"ל ועי' בבש"א שם מ"ש ע"ד הפלתי הנ"ל