יד אליעזר חלק א רנג

הרשב"א בתוה"ב שכ' אם שכונה בעיר בפ"ע רובה ישראל לא אזלי' בת"ר העיר אף שרובה עכו"ם והביא ראי' מברייתא דנקט ובנמצא הלך אחה"ר אף דאין דלתות המדינה נעולות ואם נאמר דמ"ש הברייתא הלך אחה"ר לא קאי על רוב שמיירי שם תחלה דהיינו רוב חנויות א"כ אין ראי' לדבריו דאפשר לומר מ"ש הלך אחה"ר ר"ל אתר רוב הנכנסים בעיר א"ו מלשון הרוב דנקט בה"א הידוע משמע דמיירי ברוב דנקט תחלה ושפיר מוכת דינו של הרשב"א כו' והאריך בזה ופ' דאזלי' בת"ר חנויות וכ' אכן אם ידוע שרוב. החנויות ודאי לא יספיקו לרוב קוני הבשר שבעיר והחנות מספקת לכולם בזה ודאי צדקו ד' הב"א דאזלי' בת"ר בשר ולא בת"ר חנויות עכ"ד וכ"נ עיקר לדינא דאזלי' בת"ר המוכרין ולא בת"ר בשר ועי"ש עוד בב"י שכ' להסתפק דאם בחנויות הם שווים רק בבשר יש בא' רוב מחבירו ונמצא חתיכת בשר אי אזלי' בת"ר בשר והוי כודאי בין לקולא בין לחומרא או דהוי ס' כו' והביא מתחלה ראי' מנדה י"ז ב' גבי דם הנמצא בפרוזדור כו' דאזלי' בת"ר דמים הבאים. מן המקור כו' ודחה זה ואח"כ הביא ראי' ממשנה פ"ז דתרומות ב' מדוכות אחת של תרומה ואחת של חולין ונטלו מא' מהם וא"י. ממי נטל אני או' משל חולין נטל ולא חילקה המשנה בין אם התבלין שבמדוכה של אי' מרובה משל היתר או לא אע"כ כיון דדי. לו בתבלין של היתר בלבד הוי ס' השקול אי נטל מן האי' או מההיתר ואזלי' בתר המדוכות א"כ ה"ה בנ"ד כיון דיש די בכל חנות בשר לבני העיר עכ"ד ועי"ש עוד במקמ"ח שכ' דזה פשוט דהך דינא דט' חנויות מוכרות בשר שחוטה כו' ה"ה בחנות אחת הדין כן היינו אם יש בחנות בשר שחוטה ובשר נבלה ואינו מעורב ביחד רק כ"א ניכרת בפ"ע ולקח מחנות וא"י אם קנה בשר נבלה או בשר שחוטה הוי קבוע כו' ובנמצא הלך אחה"ר היינו אח"ר בשר הנמצא בחנות זה אם הרוב הוא בשר נבלה הוי נבלה ואם הרוב הוא בשר שחוטה הוי בשר שחוטה וכ' דזהו כונת הש"ך ס"ק כ"ח כו' ומיישב בזה קושי' הפרמ"ג ס"ק י"ד על הש"ך בד' הרשב"א יעוש"ה ועי' ביד אברהם מ"ש בזה

ו] עוד כ' החו"ד בסי' ס"ג דאם נמצא בשר ביום שהכשרות הם רוב ויש לספק שהבשר מונח כאן מכמה ימים נ' שמצרפין כל המכירות שהי' באותן הימים שיש לס' בבשר הנמצא ואזלי' בת"ר המכירות שהי' באותן הימים דדמי להא דמבואר בפסחים במעות שנמצא בהר הבית אפי' ברגל שהרוב מעשר אזלי' בת"ר דשתא וה"נ דכותי' עכ"ד ולכאורה לפמ"ש המג"א באו"ח סי' שד"מ ס"ק א' גבי ההולך במדבר כו' ואע"ג דרוב ימים הם חול זה מקרי קבוע עכ"ד הרי דס"ל דהיום הוי קבוע וא"כ ה"ג. נימא דהוי קבוע והוי כמעמ"ח וצריך למיזל בתר השתא והוי לן להכשיר כיון שהיום הם רוב כשרות וכבר נשאלתי מהרב הגאון ר' שמשון ז"ל אב"ד דק"ק וויסאקי דליטא בחנויות דביום אחד בשבוע הוי רוב טריפות ובשאר הימים הוי רוב כשרות והוא לקח וא"י באיזה יום לקח האיך הדין של הבשר ולכאורה לפ"ד המג"א הנ"ל דהיום מקרי קבוע אסור הבשר ולפ"ד החו"ד הנ"ל מותרן הבשר דאזלי' בת"ר ימים אך לפ"ז קשה על המג"א מד' הגמ' פסחים הנ"ל דאמרי' בהר הבית לעולם חולין ואמאי לא ניחא דהיום מקרי קבוע והוי כמעמ"ח והוי לן למיזל לחומרא ולמימר דהוי מעשר וצ"ל דלא דמי דשאני החם בההיא דהמג"א דהא יש לפנינו יום השבת ואנו מסופקים על עצם היום אם הוא חול או שבת בזה שייך לומר דהוי קבוע על הימים שלפנינו אבל בההיא דפסחים הנ"ל דאין הס' על עצם היום רק דהס' הוא על המעות אם הם חולין או מעשר מש"ה אמרי' דאזלי' בת"ר דשתא ובזה ניחא נמי דלא תקשי על המג"א הנ"ל מנדה נ"ז ב' דאמרי' דאם רוב ימים טמאים טמאה ול"א דהוי קבוע מחמת היום דהתם נמי אין הס' על עצם היום רק דהס' הוא על האשה ועל מה שנגעה מש"ה אמרי' דאזלי' בת"ר ימי' ושפיר ד' המג"א וה"ה נמי כאן דאין הס' על עצם היום רק על הבשר מש"ה אמרי' דאזלי' בת"ר וכמ"ש החו"ד הנ"ל דוה דמי להא דפסחים הנ"ל דאזלי' בת"ר דשתא משום דהס' הוא על המעות וה"נ הוי הס' על הבשר וכן נמי בהך דינא דחנויות הנ"ל הוי הס' על הבשר ולא עצם היום בזה נ' דשפיר אזלי' בת"ר ימים אף לר' המג"א הנ"ל וכשר הבשר דדמי לההוא דפסחים ולהא דחו"ד הנ"ל וכן ראיתי בס' עין יצחק ח"ב סי' ז' שכ' באיש שרוב ימיו הוא חלים אך מיעוט ימיו הוא שוטה כו' ונולד ס' בעת שנכתב הגט אם הי' חלים או שוטה דיש לנו למיזל בת"ר ימיו כו' והביא ראי' מהא דנדה הנ"ל וכ' בהשמטה שם דל"ד להא דהמג"א הנ"ל דהתם הוי ס' על עצם היום כו' אבל הכא עיקר הס' הוא על טבע של האיש הזה בעת הגט אם הי' חלים או שוטה שפיר יש לדון דניזל בת"ר כו' עכ"ד והיינו כמ"ש ועי' בפנים שם מ"ש עוד לחלק בזה יעוש"ה אבל באמת מ"ש העין יצחק לדון באיש שרוב ימיו הוא חלים כו' דיש למיזל בת"ר ימיו אינו מוכרח לפמ"ש הבריח אברהם חאה"ע סי' ע"ו אות י"ג דבכל מעשה שאנו מסופקין אימת נעשה לא תלי' בת"ר ימי' כיון דהמעשה נעשית בזמן קצר מבלי שיהות זמן תולין תמיד שאח"ז מזמן קרוב נעשית המעשה והא דקי"ל התם בהר הבית חולין כו' אין הטעם בחולין טפי שמעשה הנפילה נעשה ברוב יומי שתא אך דהטעם הוא כיון שאנו מסופקים על המעות אי חולין או מעשר ואף דבשעת הרגל הכל מעשר אנן מחשבים הכולל של כל המעות שבאו להר הבית כו' הוא רוב מעות חולין ואין אנו דנין כלום על מעשה הנפילה בזמן אינוח נעשית רק על המעות הבא להר הבית שהוא רוב חולין אבל היכא שאנו דנין על המעשה אימתי נעשית אין תולין בחר יוחי שתא אך שמחזקינן שאח"ז נתחדש המעשה כו' ומיישב בזה כמה קושי' מגבינות דלעיל סי' פ"א ומכתובות ט' א' כו' והאריך בזה יעוש"ה וא"כ בנידון של העין יצחק הנ"ל דהס' הוא על המעשה בכתיבת הגט אימת נעשית לא אזלי' בזה בת"ר ימיו והא דאמרי' בנדה הנ"ל דאם רוב ימי' טמאים טמאה לא תקשי על הברית אברהם דהתם הס' הוא על הכלי אם היתה טמאה כשנגעה או לא שפיר אזלי' בזה בת"ר ימי' ושפיר ד' הב"א הנ"ל ועי' בהגהות הרש"ש בכתובות ט' א' שהק' מדוע לא נלך באשת כהן אח"ר הזמן שעבר עלי' טרם שנתארסה כמו במעות שנמצא בהר הבית לעולם חולין כו' דאזלי' בת"ר דשתא וכ"כ קשה בנדה ר"פ האשה גבי ג' שלבשו חלוק א' דניזל אתר מי שלובשת זמן ארוך יותר מחברותי' וכן בדוכתי טובי ואף שיש לדחות הראי' מהא דשקלים דשם י"ל דהטעם הוא דכי תצטרף כל המטות דתולין דכל השנה יהי' יותר ממעות מעשר דרגל דכל השנה מ"מ הסברא בעצמה ישרה היא דניזל בת"ר הזמן ורוב וקרוב הולכין אחה"ר ועי' פסחים ז' ע"כ קושי' ולפ"ד הברית אברהם הנ"ל לק"מ דבאשת כהן שאנו מסופקין על המעשה אימת נעשה לא תלי' בת"ר הזמן אבל עכ"פ מ"ש העין יצחק ע"ד המג"א הנ"ל הוא נכון וכמ"ש וא"כ כשר הבשר אף לד' המג"א וכנ"ל ועי' בחתם סופר חאו"ח סי' קע"ח ובס' זכר ישעי' בח' החשובות סי' ז' בתשובת החתם סופר. שם ובסי' ט' שם ובחתם סופר בחידושיו לשבת ס"ט ב' מ"ש ע"ד המג"א הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה

ז] עוד כ' החו"ד בס"ק ג' דדוקא אם הס' נולד בחנויות כגון שכל חנות עומדת בפ"ע ולא נתערבו הריאות רק שנולד לנו הס' באיזו מקולין נמצא הטרפה כו' כיון דאזלי' בת"ר החנויות והמוכרין ול"ש ביטול בחנויות באופן זה מקרי קבוע אבל בגוונא שכ' הש"ך שנתערבו הריאות ונמצא אחת טרפה בזה כיון דעיקר התערובות הוא בבהמה ולא