יד אליעזר חלק א רנב

מחולק על כמה ציבורים שיהי' בכל א' כפי ערך שיש ג"כ בציבור קטן היינו או' דמנייהו פריש כיון שיש בהם רוב ציבורים א"כ מה בכך שהציבור הגדול מונח ביחד ונוגע אחד בחבירו מ"מ רואין אותו כאלו הוא מחולק דמה הפרש יש בין אם נוגע א' בחבירו או לא כיון שהס' הוא ג"כ מאיזה מקום מהציבור נפל זה הרי יש רוב מקומות להתיר אבל באבידה שהס' הוא איזה איש הביאו לכאן וכן כשיש ס' איזה איש נחנו לידו הולכין בת"ר אנשים שנולד עליהם הס' וראי' לזה דבממון ג"כ אזלי' בת"ר כשפי' כמבואר בחו"מ כו' וכן הוא בתשובות מיימוני כו' דאזלי' בת"ר מעות שבכיס כו' ובאבידה אזלי' בת"ר אנשים ולא בת"ר ממון וכן אם היורש יאמר לשנים א' מכם הפקיד אצל אבי מנה וא"י מי דלא משגיחין במי שיש לו רוב ממון א"ו דיש חילוק בין נלקח או פי' מעצמו ובין כשהס' בא ע"י האיש הנותן והמביא לכאן דאזלי' בת"ר אנשים שהס' נולד עליהם וה"נ בנ"ד כו' דאזלי' בת"ר אנשים המצויין כאן כו' והרי הס' נולד מאיזה מוכר בא הבשר הזה דמה לי אם יש ס' אם המוכר עצמו אבדו בכאן דודאי הוי דאזלי' בת"ר המוכרין כמו באבידה ומה לי כשהס' נולד מאיזה מוכר בא ואזלי' בת"ר המוכרין עכ"ד הרי שמחלק בין נלקח או פי' מעצמו ובין כשהס' בא ע"י האיש הנותן והמביא לכאן כו' דלא כמ"ש כאן בפשיטות דלעולם אזלי' בת"ר המוכרין ולא בת"ר בשר ובאמת הוכחת החו"ד מהא דאבידה אינה הוכחה דאטו אם הנכרי הולך בשוק לוקח מעותיו וכלי תשמישו בידו וכן ראיתי בבינת אדם סי' ט"ז שדחה נמי כן הוכחה הנ"ל של החו"ד והביא ראי' מהא דשקלים הנ"ל דאזלי' בת"ר מעות ועוד כ' שם לדחות ד' החו"ד הנ"ל ועוד דבשלמא בשקלים שאנו דנים על המעות אם הם מעשר וכן באן הבשר שאנו דנים אם הוא טרפה אזלי' אתר רוב מעות או בשר אבל התם אין אנו דנים על המעות אלא מי שהוא אבדה אם ישראל או נכרי ולכן אזלי' אחר רוב אנשים וכ' דהציע זה לפני הגאון בעל חו"ד ושתק לו והביא ראי' מהא דפסחים ז' הנ"ל ומד' הרמב"ם פ"ת מהל' מכ"א כו' דלא כ' כלשון הברייתא ובנמצא הלך אחה"ר והאריך בזה ופ' דאזלי' בת"ר בשר ולא בת"ר המוכרין ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק נ"א שכ' בכונת הש"ך על העט"ז דאזלי' בת"ר חנויות ולא בת"ר בשר וכהחו"ד כאן ועי' בישוי"ע ס"ק ג' שכ' דלכאורה מבואר מלשון הברייתא דאם אחת מוכרת בשר טרפה ורוב חנויות בשר כשרה בנמצא הלך אחה"ר ואף דאותה שמוכרת בשר טרפה יש בה בשר הרבה יותר מכל הט' חנויות שמוכרות בשר שחוטה לא אזלי' אחר רוב בשר רק אחר רוב החנויות והטעם משום דמי שלוקח בשר מן המקולין אינו משגיח אם יש במקולין טריפות הרבה או מעט רק אם יש במקולין כדי צרכו וא"כ קרוב הדבר שלקח מן הט' משנימא שלקח רק מן המקולין האחת שמוכרת בשר טרפה כיון דהט' הן רוב אמנם עדיין קשה כיון שהלוקחין מן אותה החנות שיש בה הרבה בשר טרפה המה מרובים מן הלוקחין של ט' חנויות אחרות ויותר נימא שנפל מן המרובין משנימא שנפל מן המיעוט ועכ"פ מיד ס' לא נפק ונ' דכיון דבעת שהי' ביד הלוקח ופי' מן המקולין הי' אצלינו בחזקת היתר והיינו דחזקה אתיא מכח רובא דבודאי לקח מן הרוב אף שכעת שנמצא א"י מאיזה מהן נפל אין מוציאין הדבר מחזקתו הראשונה כו' עכ"ד והיינו נמי כהחו"ד הנ"ל ועי' בכנסת יחזקאל חיו"ד סי' כ"ד שכ' נמי בפשיטות כהחו"ד הנ"ל דאזלי' בת"ר המוכרין ולא בת"ר בשר ומה שהק' שם עפ"ז על התוס' חולין ס"ג ב' ד"ה ודלמא עי' בס' נחל אשכול הל' סימני בהמה סי' כ"ב אות י' מ"ש ליישב והאריך בזה יעוש"ה ועי' בהפלאה כתובות ט"ו א' שכ' נמי בפשיטות כהחו"ד הנ"ל דאזלי' בת"ר המוכרין ולא בת"ר בשר ועי' בברוך טעם בסוף הס' בתשובה שם סי' א' ב' שכ' נמי כהחו"ד הנ"ל דאזלי' בת"ר המוכרין ולא בת"ר בשר והביא נמי ד' הפלאה הנ"ל ועי' בנו"ב מהדו"ח חאו"ח סי' ע"א שכ' דכן משמעות לשון הברייתא ט' חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה כו' הרי שחושב רק מספר החנויות ולא הזכיר מספר הבשר ואולי יש בחנות האחת הרבה מאד ובט' חנויות יש בכל אחת רק מעט וכן הוא לשון המשנה במכשירין פ"ב מ"ט מצא בה בשר הולכים אחר רוב הטבחים אם הי' מבושל הולכים אחר רוב אוכלי בשר מבושל הרי שלא אמרה המשנה הולכים אחר רוב בשר הנאכל אבל אמרו הולכין אחר רוב האוכלים עכ"ד והיינו כהחו"ד הנ"ל אך מסיים ועכ"ז אינני תוקע עדיין יחד קבוע בדבר זה להקל אבל להחמיר ודאי יש לחוש ועי' בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' מ' מ"ש לחלק דאם לא נמכר מכל חנות רק בהמה אחת או שנים וכל שאר הבשר נשאר במקומו הולכין אחר החנויות דמה יושיענו זה הבשר שהוא הרבה בחנות כיון שנשאר מונח במקומו אבל אם יש בא' י' בהמות נבלה ובט' יש בכל א' אחת כשרה ומכרו כולם כל הבשר פשיטא דבכה"ג אזלי' בח"ר הבשר שנמכר היום דמה יושיענו רוב החנויות כיון שמוכר א' מכר יותר משאר המוכרים כולם כו' והביא ד' הפלאה הנ"ל וגם הביא ד' החו"ד והשיג עליו והאריך בזה יעוש"ה ועי' במקמ"ח שהביא ראי' מד' התוס' פסחים ז' א' הנ"ל כו' דאזלי' בת"ר מוכרין ולא בת"ר בשר וכ' דיש לדחות ראי' זו והביא ד' החו"ד דסי' ס"ג הנ"ל וכ' דיש תלמוד ערוך מבואר ההיפך בב"ב צ"ג כו' ת"ש המוכר פירות לחבירו כו' תנאי היא דתניא המוכר פירות לחבירו כו' זרע פשתן אינו חייב באחריותן ר' יוסי או' נותן לו דמי זרע אמרו לו הרבה לוקחין אותן לדברים מאן תנאי אלימא ר"י ואמרו לו תרווייהו בת"ר אזלי מר אזיל בת"ר דאינשי ומר אזיל בת"ר דזריעה אלא ת"ק ור"י ואי ת"ק ואמרו לו הרי דשם הס' הוא ע"י הנותן והמביא ולא בדבר דפי' ממילא הרי בזה פליגי ר"י ואמרו לו דר"י אזיל בת"ר דזריעה והך אמרו לו אזלי בת"ר דאינשי ות"ק אזיל ג"כ בת"ר דזריעה אלא דס"ל נהי דאזלי' בת"ר דזריעה מ"מ אין הולכין בממון אחה"ר אמנם לולי זאת הי' אזיל בת"ר דזריעה ומסתמא הלכה כן כיון דת"ק ור"י דנימוקו עמו ס"ל כן ה"ה בנ"ד הי' לנו למיזל בת"ר דבשר כו' וצ"ע לדינא כו' עכ"ד ועי' בעדות ביהוסף שם שהביא נמי ראי' זו מהא דפליגי ר"י ואמרו לו הנ"ל והביא ד' הכני"ח והנו"ב הנ"ל והאריך בזה ועי' בב"י סי' ח' שהשיג על הבינת אדם הנ"ל ודחה הראי' שהביא מלשון הברייתא כו' דלדידי' נמי קשה למה נקט סתם הלך אחה"ר ולא פי' מאיזה רוב איירי ומסתימת לשון הרוב דנקט בה"א הידוע ולא אמר סתם רוב משמע דכוון לרוב דמיירי בי' מעיקרא והיינו מה דקא' רוב חנויות מוכרות הרי אדרבה מוכח מלשון זה דאזלי' בת"ר חנויות ולא בת"ר בשר ומה דלא נקט סתם ובנמצא מותר נ' דבא לרמוז דבקבוע אזלי' ג"כ לקולא ברוב חנויות מוכרות בשר טרפה דבזה אי לקח ממקום הקביעות הוי ס' משא"כ בנמצא הוי ודאי אי' ולכן נקט סתם ובנמצא הלך אחה"ר וכ' דבזה מיושב ג"כ לשון הרמב"ם ששינה ללשון הברייתא כו' משום שמפרש ג"כ הברייתא דאיירי בב' גווני לקולא ולחומרא ונפ"מ אם הוא ס' אי' או ודאי ולכן נקט הרמב"ם ג"כ דין נמצא בב' גווני היינו ברוב ישראל וברוב עכו"ם וגם דתה ראי' הב"א מד' התוס' נדה י"ח הנ"ל וכ' דהא אנו דנין כאן על חתיכה הזאת הנמצאת וא"י אם היא מהחנות הנבלה או מן הכשרה א"כ יש כאן חזקה לחתיכה זאת כ"ז שא"י אם נשתטה כראוי העמידנה על חזקתה כמו שהיתה בחיים בשלימותה וגם דחה ראי' הב"א הנ"ל מהא דשקלים כו' וכ' דגם מד' הפלתי שחי' לשנא דנקט ובנמצא כו' ולא נקט סתם מותר באופן אחר מוכח מדבריו ג"ב דאזלי' בח"ר חנויות דאל"כ לא הי' כאן מקום לקושי' כלל וכמ"ש הב"א וגם כ' להוכיח מד'