יד אליעזר חלק א רמז

שהחמירה תורה בקבוע דאורייתא החמירו כעין דאורייתא דכל דתיקון רבנן בדרבנן כעין דאורייתא בדאורייתא תקנו כו' ומכ"ש בדבר שיש לו עיקר בדאורייתא עי' גיטין ס"ה משא"כ לר"ש קשי' אמאי תקנו חכמים בד"ת שיהי' לו דין קבוע היכן מצינו סמך בדאורייתא שיהי' חילוק בין נולד הס' במקום הקביעות או לא ולא מצינו שחכמים תקנו רק היכא שמצאו סמך כעין זה בתורה או לעשות סייג לתורה כו' משא"כ בכה"ג להחמיר במקום דליכא טעם לחלק בין קבוע למידי דניידי דמסברא איכא רובא בקבוע ע"כ קושי' והניח בצ"ע והביא ד' הפ"י הנ"ל והק' עליו והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בס' המנוחה הל' חו"מ פ"ב בבית המנוחה שם שהק' נמי כעין זה על הר"ן הל"ל והביא עוד ד' הר"ן שם שהק' על הרמב"ם דלמה פ' כר"ש שהוא יחיד נגד רבנן כ' ליישב עפ"ד השימקו"ב בשם הרא"ש ב"מ ו' ב' דס"ל דרוב אינו אלא ס' רק דגזרה התורה לילך בח"ר כו' ובזה י"ל דפליגי ר"ש ורבנן ר"ש ס"ל כסברת הרא"ש דרובא אינו אלא ס' והוי חידוש ואין לך בו אלא חידושו וא"צ קרא לקבוע ומוקי וארב לנתכוין להרוג את זה ורבנן ס"ל רובא כודאי היא ולכן אזלי' בת"ר ואין כאן חידוש וצריכין קרא דוארב ללמוד דקבוע כמעמ"ח וכיון דמתני' דקפץ א' מן המנוין ס"ל לפי חי' הרא"ש דרובא אינו אלא ס' שפיר פ' הרמב"ם כר"ש דסתם מתני' כותי' אתי' ובכל זה שפיר. פ' דין קבוע כמעמ"ח ומיושבים ב' קושי' על הרמב"ם ועוד כ' שם ב' תי' עפ"ד הפ"י הנ"ל והאריך בזה ובאמת בלא"ה לק"מ קושי' על הרמב"ם לפמ"ש בשימקו"ב כתובות ט"ו א' בשם הריטב"א וז"ל ר"ש נפקא לקבוע מדכתיב ב' קראי וארב לו וקם עליו חד פרט לנתכוין להרוג אח זה כו' וחד לאשמועי' דין קבוע בעלמא ולרבנן חד למעוטי לנפלים והרג בן קיימא וחד לזורק אבן לנו עכ"ל וכ"כ בשימקו"ב ב"ק מ"ד ב' בשם הר' ישעי' כהריטב"א וא"כ גם לר"ש מצינו לימוד על דין קבוע מדאורייתא ומיושב קושי' התוס' הנ"ל וגם קושי' הפרמ"ג על הרמב"ם הנ"ל דאע"ג דפ' כר"ש וגם פ' כתדב"ח אפי"ה פ' נמי דין דקבוע משום דנפקא מוקם עליו וס"ל להרמב"ם כהריטב"א הנ"ל וכ"כ בשערי תורה שס בסוף דבריו דצ"ל בישוב קושי' הנ"ל כמ"ש בשימקו"ב בשם הריטב"א וממילא מיושב נמי קושי' הפרמ"ג ושפיר ד' הרמב"ם הנ"ל ועי' בחו"י יבמות ס"א א' ד"ה דלמא שכ' וז"ל י"מ דר"ש מוכיח מכאן דכל קבוע כו' מדקא' תתחטאו דלמא איקטל חד מישראל אע"ג דעכו"ם רובא עכ"ל וכן י"ל דס"ל להרמב"ם הנ"ל ומש"ה פ' דין דקבוע אף שפ' כר"ש וכתדב"ח ולק"מ קושי' הפרמ"ג הנ"ל ועי"ש עוד בשערי תורה פרט ב' מ"ש בד' הרא"ה שהביא השימקו"ב שם וגם הביא ד' השימקו"ב בשם תוס' הר' פרץ כו' והאריך כענין חזקה דאיתרע אי הוי חזקה מה"ת או לא הוי חזקה מה"ת וכ' להוכיח דהרא"ה ס"ל דלא הוי חזקה מה"ת לפ"ד קצת הפיס' דס"ל דאמרי' מה"ת סמוך מיעוטא לחזקה קשה מנלן דין קבוע מקרא דוארב לו כו' דלמא בעלמא אפי' היכא דנולד הס' במקום הקביעות אזלי' בת"ר ושאני הכא לפי' הרא"ה דהס' למי הרג אמרי' סמוך מיעוטא לחזקה דהיינו חזקת רוצח שהי' פטור ממיתה והוי פו"פ וס"נ להקל אע"כ דס"ל דחזקה דאיתרע מה"ת לא הוי חזקה ודחה זה דברובא דאיתא קמן ל"א סמוך מיעוטא לחזקה כו' ואח"כ כ' להוכיח דר' פרץ ס"ל דחזקה דאיתרע לא הוי חזקה מה"ת ובפרט ד' ובכלל ט' פרט י"ב מ"ש והאריך בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ל"א ס"ק א' מ"ש לענין חזקה דאיתרע ומ"ש שם סי' כ"ה בכללי חפיסה סי' ו' ובספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש והוכחתי דל"א סמוך מיעוטא לחזקה ברובא דאיתא קמן והארכתי בזה יעוש"ה וכעת ראיתי בבית יצחק שם בסוף הס' בתשובת המחבר שהק' על הרא"ש בפ"ק דחולין שכ' לענין הא דאמרי' רוב המצויין אצל שחי' מומחין הן ול"א סמוך מיעוטא לחזקה דמיעוט שאין מומחין הוי מיעוט שאין מצוי כו' והק' מהא דאיתא בתולין י"ב א' בהא דאבדו גדייו ותרנגוליו ומצאם שחוטים בשוק דקי"ל אם רוב טבחי העיר ישראל מותר ומשמע דברוב כל דהוא סני אם טבחים של ישראל הם רבים נגד רוב טבחי עכו"ם נ"כ מותר וא"כ המיעוט דטבחים עכו"ם הוא מיעוט המצוי ול"א סמוך מיעוטא לחזקה כו' וכ' ליישב דיש חילוק בין חזקה דגופא לחזקה דדינא דל"א סמוך מיעוטא לחזקה רק בחזקה דגופא כו' אבל לא בחזקה דדינא כו' והאריך בזה וכ' אח"כ אבל ד' הרא"ש בחולין אינם במשמע לפרש דבריו שכוון לזה והניח בצ"ע ובאמת לק"מ דברובא דאיתא קמן ל"א סמוך מיעוטא לחזקה וכמ"ש בשערי תורה הנ"ל ובספרי דמשק אליעזר ודברי אליעזר שם ועי"ש עוד בשערי תורה מה שהק' ע"ד רש"י ב"ק שם ובסנהדרין שם שכ' דס"נ להקל מוהצילו העדה דלמה לן לימוד ע"ז דבלא"ה נמי ס' פטור ממיתה דאטו חמור ד"נ מד"מ דקי"ל ס' ממון לקולא מצד הסברא כדאיתא ב"ק מ"ו ב' כו' והאריך בזה והניח בצ"ע וכבר הקדימו בקושי' זו התוס' בב"ב נ' ב' ד"ה וס' על רשב"ם שכ' נמי כמ"ש רש"י וז"ל פי' בקונטרס משום דכתיב כו' והצילו העדה ואין נ' דבלא"ה נמי לא קטלי' מספי' דאפי' ממונא לא מפקי' מספי' עכ"ל ולא ראה השערי תורה הנ"ל ד' התוס' אלו ועי' בשאילות שמואל חיו"ד סי' פ"ו מ"ש ליישב ד' התוס' דאמאי לא הק' על רש"י בכתובות הנ"ל והאריך בזה ולפ"ד מיושב קושי' השערי תורה הנ"ל על רש"י יעוש"ה ואכ"מ להאריך בזה

ב] והנה דעת הס' הכריתות בלשון לימודים שער נ' סי' קצ"ט כ' דכל שאין האי' ניכר במקומו לא מקרי קבוע והביא ראי' לזה דאל"כ יאסרו כל העולם בזריעה מפני תערובות נחל איתן דלית בהו ביטול וע"כ הואיל ולא נודע האי' לא נקרא קבוע והובא דבריו בפר"ח ס"ק י"ג ובפלתי ס"ק י"ב ובפרמ"ג בש"ד ס"ק מ"ד ובתו"ד ס"ק ו' וכן הוא דעת התוס' בגיטין ובנזיר הנ"ל וכן ס"ל להתוס' בב"מ ו' ב' ד"ה קפץ ובזבחים ע"ג ב' ד"ה אלא ובפסחים ט' ב' ד"ה היינו ובחולין ל"ה א' ד"ה ספי' דהיכא דאין האי' ניכר לא מקרי קבוע אך כ' דהתוס' בסנהדרין פ' ב' ד"ה הנסקלין ס"ל דאף היכא דאינו ניכר האי' מקרי קבוע וכן ס"ל להתוס' סנהדרין ע"ט הנ"ל וכבר כ' לעיל דאין ראי' מד' התוס' ע"ט ומד' התוס' פ' שם לפ"ד הפלתי גופי' וכן ס"ל לרש"י ביבמות הנ"ל וכבר כ' לעיל בשם הב"א דאין ראי' מד' רש"י הנ"ל וכן ס"ל להרמב"ן בגיטין שם דאף שאינו ניכר האי' מקרי קבוע וכמ"ש בפלתי שם וכן משמע מד' התוס' מנחות כ"ג א' ד"ה שחוטה דאף שאינו ניכר האי' מקרי קבוע אך הב"א בסי' ג' כ' כיון דהוי מב"מ יש לו דין קבוע וא"כ אין ראי' מד' התוס' הנ"ל ועי"ש עוד בב"א שהביא ראי' מהרמב"ם פ"ה דטהרות מ"ת גבי שוטה אחת בעיר כל הרוקין טמאין וכ' הרמב"ם דהו"ל קבוע וס"ל דאף שאינו ניכר האי' ה"ל קבוע ועי' מ"ש לקמן בשם הב"י בפתח השער והעדות ביהוסף סי' ט"ו לדחות ראי' זו עוד כ' הב"א שם ובאמת כן משמע בכתובות ט"ו א' ט' צפרדעים ושרץ ועיי"ש ברש"י דמשמע שאין ניכר איזהו השרץ וכן מוכת בנדה י"ט דאיתא שם בברייתא זו ומסיים בה ובנמצא הלך אחה"ר הרי דמיירי שאינו ניכר ואעפ"כ נקרא קבוע עכ"ד ועי' בב"י שם שדחה ראי' זו והאריך בזה ואח"כ הביא ד' הב"א שכ' דהוי קבוע דאורייתא כיון, דא"א להם להתבטל לפי שאין עומדים להתערב כמ"ש בסי' קי"א כו' ודחה דבריו והביא ד' הפרמ"ג שכ' דמד' הרמ"א סי' קי"ד סעי' ו' משמע דאף דאין האיסור ניכר מקרי קבוע ודחה דאין משם ראי' מב' טעמים דאפשר דהרב לא קרי לי' קבוע רק מדרבנן ולכך אסור לקנות יין מבתיהם ועוד לפמ"ש דהיכא דיש בידו