יד אליעזר חלק א רמו

בתולה פ' כתנא דב"ח כו' ובפ"ח מהל' מכ"א פ' דין קבוע כו' ובאמת לק"מ די"ל דהרמב"ם ת"ל דאף שאינו ניכר האי' מקרי קבוע וס"ל כתי' התוס' וסנהדרין וב"ק הנ"ל ושפיר נפקא לן קבוע מוארב לו דמיירי באו' לאותו שעומד שם אני מתכוין דמפטר מטעם קבוע ושפיר ד' הרמב"ם ועי"ש עוד בהפלאה מ"ש ליישב קושי' התוס' הנ"ל דמשכחת קבוע לר"ש כו' וכן י"ל דס"ל להרמב"ם ועי' בפ"י בכתובות שם שהק' דאמאי לא יליף דכל קבוע כו' מהא דאמרי' בקידושין ע"ג א' כו' דממזר ס' יבא ומסקי' התם דאשכחן ס' ממזר בכה"ג בשתוקי דחיישי' דלמא אזלא איהו לגבייהו וכל קבוע כו' ול"ל דלדוגמא בעלמא נקט התם ס' ממזר בשתוקי כו' משא"כ מקרא גופי' לא מוכח מידי דאשכחן ס' ממזר בגוונא אחרינא כגון בקידושין ס' קרוב לו או בגירושין כו' ובכה"ג לא מקרי ס' ממזר דאורייתא דבס' קידושין מוקמי' לה בחזקת פנוי' ובס' גירושין מוקמי' לה אחזקת א"א אע"כ דבשחוקי איירי כו' דבלא"ה אשכחן ס' ממזר דאורייתא כגון שנתגרשה בודאי וזינתה בודאי אלא שהספק אם נתעברה מפסול לה קודם גירושין דה"ל ממזר מא"א או אחר גירושין דבכה"ג לא מוקמי' אחזקתה כו' משום דאיכא למימר הרי גרושה לפניך כו' וה"ל פלגא ופלגא לגבי חזקת א"א ומיישב בזה קושי' התוס' הנ"ל דר"ש לטעמי' דל"ל האי חזקה דהרי גרושה כדמוכח בפ"ק דנדה גבי מקוה שנמדד כו' וא"כ לא משכחת ס' ממזר אלא בשתוקי ומטעמא דכל קבוע כו' וא"כ יליף מהכא עכ"ד ולפ"ד נמי מיושב ד' הרמב"ם הנ"ל דשפיר ילפי' הא דכל קבוע כו' מהא דס' ממזר בשתוקי ומ"ש הפ"י דלא משכחת ס' ממזר דאורייתא רק בשתוקי ובאמת י"ל דמשכחת ס' ממזר דאורייתא בכונס את יבמתו בתוך ג' חדשים ממיתת הבעל ונתעברה ס' בן ט' לראשון ס' בן ז' לאחרון דאמרי' ביבמות ל"ז א' דראשון ראוי להיות כ"ג ושני ממזר ס' ומבואר שם דשני הוא ס' ממזר מדאורייתא א"כ שפיר י"ל דהא דנקט הגמ' ס' ממזר בקבוע היינו בחר דקים לן דכל קבוע כו' משא"כ אי לא הוי כתיב קרא לזה הו"מ לאשכוחי ס' ממזר בגוונא אחרינא וכן ראיתי במנחת אהרן בסנהדרין שם שכ"כ להשיג על הפ"י וכ' דבזה י"ל קושי' התוס' הנ"ל לתדב"ח אליבא דר"ש מנ"ל דכל קבוע כו' די"ל דתדב"ח ס"ל כר' יהושע ביבמות מ"ט א' דאין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד א"כ ליכא לאשכוחי ס' ממזר בכונס יבמתו בתוך ג"ח דהא לר"י לא הוי בזה ס' ממזר שהוא ס' כרת ולא ס' מיתה ואין ממזר מחייבי כריתות ומחייבי מיתות ב"ד א"א לאשכוחי בס' דבכ"מ איכא חזקה וכמ"ש הפ"י הנ"ל וע"כ הא דכתיב ממזר ס' יבא מיירי הקרא בקבוע ומזה מוכח כל קבוע הוא כמעמ"ח כו' עכ"ד וראיתי בפ"י שם בקו"א אות מ"ט שכ' דל"ל דמשכחת לה ס' בן ט' לראשון כו' דמדאורייתא אזלי' בת"ר כו' עכ"ד ולא ידענא מאי קא' דהא קא' הגמ' ביבמות שם דאיתרע לה רובא הואיל ולא הוכר עוברה לשליש ימי' ומכולה סוגיא שם משמע דהוו דאורייתא יעוש"ה וא"כ שפיר ד' המנחת אהרן הנ"ל ועי' במלא הרועים אות ק' ענין קבוע סי' ב' שכ' דאיכא למילף דכל קבוע כו' מע"ז נ"ב ב' דקא' מכדי ירושה להם מאבותיהם כו' והק' לדעת התוס' דהוי קבוע שאינו ניכר כו' והאריך בזה וכ"כ בהגהות מלא הרועים בכתובות ט"ו א' ובאמת אין ראי' משם די"ל דע"ז שאני שאין לה ביטול אף בשאינו קבוע וכ"כ ביד אברהם ועי' בנחל יצחק סי' ל"ח מ"ש ליישב ד' הרמב"ם מקושי' הפרמ"ג הנ"ל ועי' בבית יצחק בסוף הס' בתשובת הגאון דסלאנים מ"ש ליישב ד' הרמב"ם ומ"ש ע"ד הפ"י הנ"ל והאריך בזה ובתשובה שאח"ז שם מבעל בית יצחק מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד בתשובת הגאון דסלאנים מ"ש ליישב קושי' הבית יצחק בפתח השער דהיכא ילפי' דכל קבוע כו' מקרא דוארב לו דשאני, פ"נ דקילא דבעי' ושפטו העדה כו' והאריך בזה ומ"ש שם על הס' של הבית יצחק אי חייב אשם מלוי על קבוע למאן דבעי חתיכה אחת מב' חתיכות כו' ומ"ש בד' השימקו"ב ב"מ ו' ב' דרוב נמי מקרי ס' כו' והאריך בזה ובסוף כ' שם לענין סמוך מיעוטא למחצה לחלק בין דבר שהוא מקרה כגון פ"פ וצריכין אנו לחפש ולצרף ספי' ובין דבר שאנו רואין בחוש בסדר טבע של עולם שנוטה להתיר מלאסור כגון אי מכשרינן מחעמ"ח בשחיטה ע"ז אין אנו צריכין לתנאי הספי' כו' ובזה יש סברא לחלק בין הך דתוס' דמחעמ"ח ובין הך דחש"ו עכ"ד ועי"ש בתשובה שאח"ז בתשובת בית יצחק מה שהשיג עליו והאריך בזה אך בענין זה דסמוך מיעוטא למחצה מ"ש לחלק בין דבר שהוא מקרה כו' ובין דבר שהוא בטבע של עולם כו' הסכים עמו ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בחידושי הר"ן סנהדרין ע"ט שכ' ליישב קושי' התוס' הנ"ל וז"ל איכא למימר דלר"ש ל"ל מדאורייתא דינא דקבוע אלא מדרבנן דהנה בכתובות ט"ו א' שיילינן מדאורייתא מנלן ולא משכחת אלא מוארב לו ואלו הי' לו לר"ש קרא אחרינא הוי מייתי לי' תלמודא עכ"ל ולפ"ז הא דאיתא בכתובות ט"ו דכל קבוע כו' אפי' לקולא היינו לרבנן דהוי קבוע מה"ת דאמרה תורה שיהי' כמחעמ"ח בין לקולא בין לחומרא וכמ"ש הרא"ה שם אבל לר"ש דמדאורייתא אפי' כשנולד הס' במקום הקביעות אזלי' בת"ר רק מדרבנן הוי קבוע ל"א רק להחמיר שיש כח בידם אבל לא לקולא ונשאר על ד"ת והא דהוכרח הר"ן לומר כן ולא קא' בפשיטות דר"ש ל"ל דין קבוע כלל היינו משום דמשמעות הש"ס בכל דוכתי דין זה דקבוע הוי כמעמ"ח הוא הלכה פסוקה באין חולק ועוד י"ל דהוי קשי' לי' קושי' התוס' בסנהדרין שם פ' ב' ד"ה הנסקלין בהא דאמר ר"ש כו' ידונו בסקילה הקלה אמאי לא אזלי' בת"ר ולא ס"ל ב' תי' קמאי של התוס' רק כתי' בתרא דהוי קבוע וכמעמ"ח ול"א נכבשינהו דניידי וכל דפריש מרובא פריש גזירה שמא יקח מן הקבוע רק דהתוס' הבינו דלר"ש הוי קבוע דאורייתא והרא"ה והר"ן ס"ל דהוי קבוע דרבנן דגם בקבוע דרבנן ל"א נכבשינהו דניידי משום. גזירה זו וכדאיתא בזבחים ע"ג ב' מש"ה מוכרח לומר דר"ש עכ"פ אית לי' דין קבוע דרבנן וכן ראיתי בשערי תורה ח"ג כלל ז' פרט א' שכ"כ בכונת הר"ן אך הק' עליו דלפ"ד ס"ל לר"ש דין קבוע כמו דס"ל לרבנן א"כ בט' חנויות כו' וא"י מאיזה לקח אסור כיון שהס' נולד במקום הקביעות ובנמצא אזלי' בת"ר כיון דנייד מאיזה טעם החמירו חכמים דבקבוע לא מהני רובא כיון דמסברא הוי רובא בקביעות כמו בדבר הנייד רק לרבנן חידוש הוא שחדשה תורה וכיון דלר"ש לא חדשה תורה אמאי לא נשאר על סברא חיצונה ואי דרצו להחמיר שלא לסמוך על רובא להקל אפי' במידי דניידי ואף דמצינו גם לרבנן דר"ש עשאו קבוע דרבנן כמו בדבר חשוב שנתערב שיש לו דין קבוע דרבנן היינו כיון שכבר גילה התורה קבוע היכא דאי' ניכר לא מהני רובא כשנולד הס' במקום הקביעות דל"א כל דפריש כו' ע"ז סמכו חכמים והחמירו לעשות קבוע דרבנן כיון דכבר גילה לנו התורה דבמקום הקביעות לא מהני רובא משא"כ לר"ש כיון דהתורה לא אמרה שיהי' קבוע כו' ומהני רובא כו' אמאי החמירו דוקא בקבוע ולא החמירו גם במידי דניידי וכ' די"ל דכונת הר"ן דר"ל דר"ש אית לי' דין קבוע דרבנן דהוי ד"ת שנתערב דקי"ל דלא בטל אבל בקבוע כעין האי דט' ישראלים ועכו"ם ובט' חנויות ל"ל לר"ש קבוע כלל ואפי' מדרבנן אזלי' בת"ר כיון דהוא רובא דאיתא קמן ולא הוי ד"ח כו' ודחה זה חדא דבד' הר"ן הנ"ל משמע להדיא דס"ל דאפי' בקבוע דט' חנויות כעין קבוע דט' ישראלים החמירו רבנן ותו דהא דס"ל רבנן דר"ש דהחמירו חכמים בדבר חשוב שיש לו דין קבוע וכשפירש ממקום קביעות לפנינו ל"א כל דפריש כו' והיכא שלא פי' מותר משום כל דפריש כו' כמ"ש הר"ן בחולין צ"ה היינו כיון