יד אליעזר חלק א רכה

הקדש כו' אמנם לפ"ד המרדכי הנ"ל א"ש דשם לא הי' מעולם שם אי' עלה דהרי בעת הסקה שנתבטל לא הי' עדיין שם מוקצה עכ"ד ושפיר ר' הרמ"א ומרדכי הנ"ל ועי' בבית מאיר סי' שי"ח וסי' שצ"ו מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד בפלתי שהק' על הרמ"א מהך דאו' סלע בתוך כיס זה הקדש מעל דהק' התוס' דלבטל ברובא וכ' דאפי' דהוי דשיל"מ הא אינו אלא מדרבנן והכ"מ כ' באמת דהוי דשיל"מ וקשה הא אין האי' ניכר מעולם באמירת פיו דהוי הקדש תיכף נתבטל בכיס וההיתר הי' מקדם ניכר ועומד כל הכיס בחזקת היתר ומ"מ הוי דשיל"מ ע"כ קושי' וכן הק' בהגהות דורש לציון שם וכ' ליישב די"ל דהתוס' כ' זה משום אידך דתני שם פרוטה של הקדש שנפל לתוך הכיס עכ"ד וכן ראיתי בברוך טעם בשער התערובות דין א' פ"ד שכ' נמי כן דקושי' התוס' הוא מהא דפרוטה של הקדש כו' וכ' דמדהק' התוס' מפרוטה של הקדש ולא הק' על הדין האו' פרוסה בכיס זה הקדש מזה מוכת דס"ל להתוס' כהמרדכי הנ"ל ועי' בדברי חיים חיו"ד סי' ט"ו בד' בן המחבר שם שהביא למי ד' הפלתי הנ"ל ותמה עליו וכ' דהמעי' בתוס' שם יראה דקושי' הי' על פרוטה של הקדש כו' ולא על האו' פרוטה בכיס כו' והטעם י"ל לפמ"ש החו"ד סי' ק"א ס"ק ה' עכ"ד והיינו כהגהות דורש לציון והברוך טעם הנ"ל ולא הביא דבריהם והק' שם על מה דפ' באו"ת סי' תמ"ז בנתערב יבש ביבש קודם פסח אמרי' חו"נ הא להרמב"ם הטעם דחמץ במשהו משום דהוי דשיל"מ א"כ כשנתערב קוה"פ הוי כנולד האי' בתוך התערובות ע"כ קושי' וכבר הקדימו בקושי' זו בפרמ"ג שם בפתיחה לסי' תמ"ז ובדרו"ח מהגאון רע"א במערכה ו' לפסחים כ"ט ולא ראה בנו של הד"ת ד' הפרמ"ג והגאון רע"א שכבר הקדימו בזה הקושי' ומפ"ז רצה לומר בתחלה דדין זה של המרדכי והרמ"א הוא דוקא בנתערב לח בלח דומיא דנידון של המרדכי ביין בגיגית הואיל שנבלל האי' ונתבטל מציאתו בתוך ההיתר לכך כיון של"ה מקודם שם אי' נתבטל אף דהוי דשיל"מ אבל ביבש ביבש כה"ג שנולד האי' בתוך התערובות והוי דשיל"מ לא נחבטל כיון דמ"מ יש שם אי' על חתיכת האי' רק הרוב מכריע להתיר הכל א"כ שפיר בדשיל"מ לא נתבטל כיון שהאי' במקומו ולפי"ז מיושב קושי' הנ"ל דהתם ביבש ביבש כיון דהאי' עומד במקומו ולא נתבלבל תל עליו שם אי' בפסח רק שהרוב מכריע והואיל והוי דשיל"מ לא נתבטל עכ"ד ולפ"ד מיושב הקושי' מהא דאו"ח סי' שי"ח וסי' שצ"ז ומד' הר"ן נדרים נ"ח הנ"ל דהתם מיירי ביבש ביבש אך הד"ח שם דחה זה מד' או"ה שכ' דכל דברים החשובים שלא נתבטלו מדרבנן אם נולד האי' בתערובות נתבטל ועי' בתו"י סי' קל"ג ואף דהוי יבש ביבש מזה נ' דאף לענין דשיל"מ נ"כ אף ביבש ביבש מ"מ בנולד תוך התערובות נתבטל עכ"ד וסיים בצ"ע וצ"ל בקושי' הנ"ל מהא דסי' תמ"ז כמ"ש הגאון רע"א שם די"ל כמו דס"ל להרמב"ם דמשום חומרא דחמץ מחמירין לאסור גם בשא"מ אטו מב"מ ה"נ אסרו בנתערב קודם פסת אטו נתערב בפסח דכל שיש צד א' דמדינא אסור במשהו היינו בנתערב במינו תוך הפסח אסרו בכל התערובות שיהי' במשהו כו' והאריך בזה יעוש"ה וכעת ראיתי בס' עדות ביהוסף סי' ל"ת שהביא ד' השואל שם שכ' לחלק דדין זה של המרדכי הוא דוקא בלח בלח אבל לא ביבש ביבש והביא ראי' מהא דסי' תמ"ז הנ"ל בנתערב יבש ביבש קוה"פ דתו"נ כו' והוא השיג עליו דאי' ראי' מהא דסי' תמ"ז וכמ"ש הגאון רע"א הנ"ל כו' וגם השיג עליו מד' התו"י סי' קל"ג כו' ומד' הנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' ח' כו' דאין חילוק בין לח ליבש כו' והאריך בזה ועי' בזית רענן ת"ב באו"ת סי' ו' בדיני דשיל"מ מ"ש להביא ראי' לד' המרדכי הנ"ל מפסחים מ"ז ב' כו' הביא שה מאפר ושחטו תמיד ביו"ט הרי דעיקר האיבעיא הוא לר"י דאית לי' מוקצה ולא נפשטה לי' עד שבא רבה ופשטה לי' מברייתא והוא שאי' דבר אתר גרם לה ואמאי לא פשטה מר"י גופי' דאית לי' מב"מ לא בטל וא"כ אין לך בהמה שלא נתגדלה כל שהוא שעודנה בתוך שנתה בימי גידולה ביו"ט ואסורה משום מוקצה ואפי' התנה עלי' מאתמול לא מהני שהרי על נולד לא מהני תנאי כמבואר ברמ"א סי' שי"ח א"ו דמפני שלא ניכר בפ"ע גורם דרבתה חילו של המבטל על הבטל ומבטל לי' אפי' במינו וה"ה נמי לדידן בדשיל"מ וכ' ליישב הקושי' מסי' שי"ח ומד' התוס' ביצה ל"ז ב' ומד' התוס' ב"ק ס"ט ומסי' תמ"ז הנ"ל וגם מיישב קושי' הפלתי על המרדכי הנ"ל במה שמביא ראי' מעצים שנשרו מהדקל כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' ברמ"ץ חיו"ד סי' כ"ג שכ' נמי ליישב ד' המרדכי הנ"ל שלא יסתרו אהדדי כהפלתי והנו"ב הנ"ל והביא דבריהם וכ' ביאור הדבר והאריך בזה ועי' בפתח הבית דיני ברירה סי' ו' מ"ש ליישב ד' הרמב"ם פ"ה מהל' יו"ט דפ' דהבהמה אסורה כו' דהא שתק רב לפמ"ש התוס' ד"ה לאי' שהבהמה גדלה ומוסיף שמנונית ביו"ט כו' והתוס' ב"ק הנ"ל כ' דבטל ברוב ולדעת המרדכי דבר שלא הי' האי' ניכר אף דשיל"מ בטל א"כ י"ל לרב שפיר הק' לאי' מוקצה לא חששת דאיהו לשיטתי' דס"ל מב"מ לא בטל אבל לדידן דקי"ל מב"מ בטל שפיר יש לחלק בין מוקצה לתחומין עכ"ד וכ"כ בבית מאיר סי' שצ"ז ליישב כן ד' הרמב"ם וכ' אך לפ"ז לא מקשה הגמ' שם ל"ת מידי ולבטל מים ומלח לגבי עיסה כו' עכ"ד ועי' בעה"ב לעיל סי' י"ד ס"ק א' ובאשכול הל' תערובות אי' סי' ל' בנחל אשכול שם שכ' נמי כן ליישב ד' הרמב"ם הנ"ל והאריכו בזה ועי' בישוי"ע שם סי' שי"ח ס"ק ה' שכ' נמי כעין זה בד' התוס' ביצה ל"ז הנ"ל ועי' בשמחת יו"ט בביצה שם שכ' נמי כן ליישב ד' הרמב"ם הנ"ל בתי' הב' שם ועוד כ' שם ליישב ד' הרמב"ם הנ"ל והאריך בזה ועי' לעיל סי' י"ד ס"ק א' מ"ש בזה יעוש"ה ועי' ביד יהודא לעיל סי' ס"ט ס"ק ס"ג אות א' מ"ש ליישב הקושי' מד' התוס' ב"ק ס"ט ומד' הר"ן נדרים נ"ח ומד' רש"י מנחות ס"ט ומהא דסי' שי"ח וסי' שצ"ז הנ"ל והאריך בזה ועי' בס' ברכת רצ"ה סי' קכ"ב בהגהות מלחמת ארי' שם מ"ש ליישב ד' המרדכי הנ"ל שלא יסתרו אהדדי והאריך בזה יעוש"ה. ובד' המרדכי דסוף תולין הנ"ל הנה לעיל סי' י"ד סעי' ה' פ' המחבר עובר שהוציא אבר ונאסר האבר ואח"כ נשתטה האם והוציאו העובר והרי היא נקבה החלב שלה אסור לשתות הואיל והוא בא מכלל האברים ויש בה אבר א' אשור והר"ז כחלב טרפה שנתערב בחלב כשרה ועי' בש"ך שם ס"ק י"ב ובט"ז שם ס"ק, ז' מ"ש אי שייך כאן ביטול בס' ועי' במשל"מ פ"א מהל' מטמאי מו"מ הל' י"ד שהביא ראי' לד' המרדכי הנ"ל מהא דתולין ס"ט א' מהו לגמוע את חלבו ולכאורה קשה כו' לשתרי מטעם ביטול כו' א"ו דשאני התם דתחילת ביאתו לעולם הי' מעורב ומש"ה לא מהני לי' ביטול והביא ד' חכמי אשכנז שכ' דאם הי' ס' בבהמה כו' כנגד האבר האסור כל החלב מותר מטעם תערובות שנתבטל בס' ותמה עליהם כו' ואח"כ הביא ד' מהר"י אלפנדרי שרצה להלין בעו חכמי אשכנז כו' והאריך בזה וכ' לבסוף ויותר נ' שהראשונים לא שמיע להו חילוק זה דל"ש ביטול בחלב זה כיון שתחילת ביאתו לעולם הי' מעורב כו' עכ"ד וכ"כ בס' בני חייא כהמשל"מ וחולק על הש"ך ופר"ת שהסכימו להתיר החלב אם יש ס' בבהמה נגד האבר האסור וב' דאישתמיש להו ד' המרדכי הנ"ל כו' הובא דבריו בפ"ת סי' י"ד ס"ק ג' ועי' בנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' נ"ד שהשיב על המשל"מ והאריך בזה וכ"כ עוד בספרו צל"ח תולין ס"ח ב' והאריך בזה ועי' בעה"ב שם ס"ק נ' ובספרו שם ארי' חאו"ח סי' מה שהשיג על הנו"ב והאריך בזה ועי' ביד אפרים, סי' י"ד שהשיג נמי על הנו"ב וכ' דיפה כ' המשל"מ דאף ס' לא