יד אליעזר חלק א רב

הטעימה אסור מה"ת כיון דאסור בהנאה והנאה הוי גם בטעימה כו' ומיישב בזה קושי' התוס' בחולין שם דאמאי לא קשי' לי' ממתני' דירך שנתבשל כו' והאריך בזה ועי' בחמדת צבי חולין צ"ז א' שהשיג נמי כן על הפלתי הנ"ל וכ' ליישב קושי' התוס' הנ"ל והאריך בזה ועי' בבית מנוחה שם שהשיג נמי כן על הפלתי והוסיף וכ' ואף אי נימא דבאיה"נ נמי מותר לגמע ולפלוט דהוי שלא כדה"נ דאין דרה"נ בכך אפי"ה בב"ת אסור דאף שלא כדה"נ אסור בב"ח מה"ת וכמבואר בפסחים כ"ד ב' כו' והאריך בזה ועי' ברמ"ץ שם סי' מ"ה מה שהק' על הפלתי מד' הריב"ש והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בעה"ב מה שהק' על הרשב"א שהביא הנ"י בפ' חרש דאי' דרבנן מותר למיספי לקטן בידים א"כ מאי קשי' לי' לרבא מאן טעים לי' הא יכולין ליתן לבר דעת שיודע להבחין הטעם לדעת הפוס' הנ"ל דטכ"ע לא"ד ובאי' דרבנן קטן נאמן כו' והאריך בזה ליישב ועי' ברמ"ץ שם מ"ש והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ו בדין עא"נ באיסורין מ"ש בדין נאמנות הקטן באיסורין והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בפלתי לעיל סי' צ"ב ס"ק ט' מה שהק' לשיטת ר"ת הנ"ל מחולין ק"ח כו' חצי זית בשר וח"ז חלב כו' והאריך בזה ומסיק דדין זה אי אמרי' בשאר אי' חענ"נ מדאורייתא או מדרבנן תליא במחלוקת של ר"ח ור"ח כהן הנ"ל דלר"ח כהן הוי בשאר אי' דרבנן ולר"ת הוי דאורייתא ועי' בנו"ב מהדו"ח חיו"ד סי' ל"ג שהק' לשיטת רש"י הנ"ל איך יליף בבכורות ו' ב' דחלב שרי מדאסר רחמנא בב"ת הא אצטריך לאוסרו אף שהוא טעם כ' ליישב ובסי' ל"ד ול"ה שם מ"ש בקושי' זו וכ' שם בסי' ל"ה דלשיטת רש"י הנ"ל דס"ל דטכ"ע לא"ד וגם ס"ל דמב"מ לא בטל אם נתערב מב"מ בטעם לבד דבטל כו' והאריך בזה ובאמת מד' הרשב"א תולין צ"ח שהבאתי לעיל מבואר להדיא דלר"י דס"ל מב"מ לא בטל אף בטעמו לבד לא בטל ולא ראה הנו"ב ד' הרשב"א הנ"ל וגם הבאתי לעיל ד' החמ"ש שכ' דהר"ן לא ס"ל כהרשב"א הנ"ל וכן ראיתי הגהות מר' יוסף שאול הלוי שכ' ע"ד הנו"ב דהדבר מבואר ברשב"א חולין צ"ת ובר"ן ובריטב"א כו' עכ"ד ועי"ש עוד בנו"ב סי' ל"ו ל"ז מ"ש והאריך הרבה בזה ובחאו"ח סי' ס"ו שם כ' דאף דאנן קי"ל כר"ת דטכ"ע דאורייתא מ"מ הרי ולפי' ממשרת או מגיע"נ כו' והיינו באיסורים שהם לאוין שיש בהם מלקות אבל חלב טמא אף שהוא אסור מה"ת אין בו מלקות כו' וא"כ אין ללמוד בחלב טמא שיהי' טכ"ע מגיע"נ כו' ומיישב בזה ד' הש"ך לקמן סי' קי"ח שכ' דחלב טמא בטל מה"ת ברוב חלב טהור דהוי מב"מ כו' והאריך בזה ועי' בבית מנוחה שם מ"ש ע"ד הנו"ב והאריך בזה ועי"ש עוד בהאחרונים הנ"ל ובפ"י בפסחים מ"ד ובגור ארי' יהודא שם ובחידושי הרי"מ שם ובמעין החכמה צ"ד א' ד"ה ודיני הגעלה ובגינת וורדים כלל ס"ת ובתשובת הרי"מ חיו"ד סי' כ' ובברכת ראש בנזיר ל"ז ובבית שלמה ח"א סי' קס"ט מ"ש בענין זה דטכ"ע והאריכו הרבה בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בשעה"מ שהביא ד' התוס' בע"ז ס"ז ב' ד"ה ואידך שכ' בשם הר' יקר מקינן דאפי' לר"ש דאית לי' כ"ש למכות כו' דע"כ ל"ק ר"ש אלא כשהוא בעיני' אבל ע"י תערובות לא וא"כ אצטריך משרת להיתר מצלא"י כו' וכ' דגם הרמב"ם ס"ל כן והק' מהא דאמרי' בשבועות כ"א ב' ח"ש ר"ע או' נזיר ששרה פתו ביין ויש בו כדי לצרף כזית חייב ואי ס"ד בעלמא כר"ש ס"ל ל"ל לצרף כו' והשתא לפ"ד הר' יקר מאי ראי' אכתי נימא דלעולם ר"ע כר"ש ס"ל והיינו דוקא כשהוא בעין הבל ע"י תערובות צריך כזית ומש"ה אצטריך להיתר מצלא"י וכדכ' אליבא דר"ש ע"כ קושי' והניח בצ"ע וכן הק' בנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' צ"א והאריך בזה ליישב ועי' בחתם סופר בע"ז שם ובהגהות הרש"ש שם ובמחנה לוי בשבועות שם ובחתם סופר חיו"ד סי' פ"ט ובברוך טעם שם ובשער הכולל דין א' ובפתה"ב שם ובשערי שמחה שם וברמ"ץ שם סי' מ"ז ובאבני מלואים בסוף הס' בתשובות שם סי' י"ג ובחו"ד לקמן סוף סי' ק"י בשם הר' ליבש רוקח ובישוי"ע באו"ת סי' תמ"ב ס"ק א' ובחמ"ש בליקוטי הלכות בשבועות שם ובעצ"ל לקמן סי' ק"ד ובכתב סופר חחו"מ בקונטרס סופר מהיר סוגיא דשבועה שלא אוכל ובדברי שאול שם ובס' ארי' דבי עילאי שם סי' ה' מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה יעוש"ה

(ג) אם נודע. עי' פלתי ס"ק ג' שהק' דהא הו"ל אתחזק איסורא דודאי דאי' נפל ודעת הרבה פוס' דבאתחזק אי' אף בדרבנן ס' להחמיר כו' ותי' דכי אמרי' כן בדליכא חזקת היתר מנגדו אבל כאן הא הקדרה שנפל הי' לו חזקת היתר אמרי' אוקמי הדבר אחזקת היתר ולא מהני חוקת אי' ואדרבה אפי' מבשא"מ יש לפקפק דלמה נחמיר ולא נימא העמד הקדרה על חזקת היתר וצ"ל דאתרע הואיל וראינו דנפל אבל עכ"פ אתחזק אי' ל"ש כאן דאיכא חזקה הנ"ל כו' עכ"ד, וכ"כ בשיבת ציון סי' ל"ב דהוי חזקה נגד חזקה והאריך בזה ועי' בש"ש שמעתא ג' פ"ז שכ' דבתערובות אי' ל"ש לאוקמי ההיתר בחזקתו דהא גם עכשיו היתר הוא דל"א חנ"נ ואין ההיתר נהפך לאי' רק שאסור משום תערובות האי' שא"א לבררו כו' ומיישב בזה קושי' הט"ז לקמן סי' ק"ה ס"ק ג' גבי ס' כבוש והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ב' ג' שכ' נמי כהש"ש והאריך בזה ועי' בברית אברהם חיו"ד סי' ל"ב ובעה"ב ס"ק ד' מ"ש והאריכו בזה ועי' לעיל סי' צ"ב ס"ק א' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

(ד) בהג"ה בתר שמא. עי' ש"ך ס"ק ו' שהשיג על הרמ"א והאריך בזה ועי' בחו"ד ס"ק ג' שהשיג על הש"ך וכ' דהדין עם הרמ"א והאריך בזה וכ"כ עוד בספרו מקו"ח סי' תמ"ב בפתיחה שם והאריך בזה ועי' בבית יהודא ובדברי חיים חיו"ד סי' י"ב י"ג ובמים חיים שם מהגאון בעל דברי משפט סי' כ"ז ובס' ציוני ח"ב באו"ח סי' נ"ג מה שהק' על החו"ד והאריכו בזה יעוש"ה ועי' בפר"ח ס"ק ז' ובפלתי ס"ק ד' ובישוי"ע ס"ק ד' ובעצ"ל ובעה"ב ס"ק ה' מ"ש והאריכו בזה

(ה) במינו ובשא"מ. עי' ש"ך ס"ק ח' שהק' על דין זה וכ' דגם הרשב"א והנמשכים אחריו לא אמרו אלא להתיר את מינו ולאפוקי דלא נימא כיון דהשתא נפל לשא"מ א"כ הו"ל ספי' דאורייתא אלא אמרי' רואין את שא"מ כאלו אינו והשאר מינו רבה עליו ומבטלו והיינו דדייק לשנא דוהשאר מינו רבה עליו כו' דהול"ל ומינו רבה עליו אלא משום דשא"מ אסור קא' דמינו הנשאר רבה עליו עכ"ד ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ח' ובפלתי ס"ק ה' מ"ש בזה ובאמת מבואר להדיא באשכול הל' תערובות אי' סי' ל"ב דאף שא"מ מותר שכ' וז"ל ואי אתרמי שנפל אי' לקדרה שיש בו מינו ושא"מ ונאבד הרבה מא"מ דהיתר עד שלא נוכל לשער אי הוי ס' וידעי' שהי' בו רוב היתר ממין האסור אמרי' נמי סלק שא"מ כאלו אינו ומינו רבה עליו ומבטלו דרוב ההיתר ממין האסור מבטל לי' מדאורייתא והא"מ מותר מה"ת ממילא כיון שהאי' מבוטל במינו ואף שמדרבנן צריך ס' והכא לא ידעי' אי הוי ס' הוי ספד"ר לקולא עכ"ל הרי שכ' להדיא דאף השא"מ מותר ועי' בפר"ח ס"ק ח' ובתוי"ק ס"ק ב' ובישוי"ע ס"ק ה' ובעה"ב ס"ק ו' מ"ש בד' הרשב"א הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה

(ו) בהג"ה רתיחת מליחה. עי' בתוי"ק ס"ק ו' מ"ש ע"ד או"ה שהוציא כן מהמרדכי דא"א לפרש כן ד' המרדכי כו' והאריך בזה יעוש"ה

(ז) נפל חלב כו'. עי' ט"ז ס"ק ז' וש"ך ס"ק ט"ז שכ' דהיכא דליכא ס' לא מהני נתינת מים צוננים כו' דלא כהב"ח שסמך עצמו אהגהות או"ה להתיר בדיעבד כו' אפי' ליכא ס' ועי' בישוי"ע ס"ק ו' שכ' דכונת הב"ח