יד אליעזר חלק א רא

באגודת אזוב שם ובישוי"ע לעיל סי' פ"ז ס"ק ו' ובאו"ח סי' תמ"ב ס"ק א' ובברוך טעם בשער התערובות דין ב' פ"א ובדין עשה דותה ל"ת פ"ד ובנודע בשערים ח"ב בדרוש לשבת הגדול בפסחים ע"ו ובשאילות שמואל חאו"ח סי' י"ח ובח' יו"ד סי' ס"ת וברמ"ץ שם סי' מ"ט ובדברי שאול בדרוש לשבה"ג בסוגיא דטכ"ע ובס' תקרי הלכות סי' כ"ז מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה יעוש"ה ובחקרי הלכות שם הביא ראי' מזה להראב"ד דהא דקי"ל טכ"ע היינו לענין אי' אכילה אבל לא לענין הנאה כו' והאריך בזה ועי' בבית מנוחה שם מ"ש ליישב קושי' הנ"ל ומ"ש שם דבאי' הנאה י"ל דלכ"ע טכ"ע דאורייתא כו' ומיישב בזה ד' הרמב"ם שם בהל' ז' שכ' דכתיב לא יאכל אסור ח"ש כו' וגם מיישב קושי' המנחת כהן שהק' לשיטת רש"י הנ"ל אמאי אמרי' בפסחים מ"ד א' דאפי' לרבנן חייבין בכותח הבבלי ושכר המדי אי איכא כבכא"פ הרי רש"י כ' שם דליכא רק מי שעורים בתוכו ועיקרו תמרים ולרש"י הלא טכ"ע לא"ד ולפמ"ש י"ל רק באי' אכילה לרש"י טכ"ע לא"ד משא"כ באיה"נ הלא הטעם עכ"פ הנאה הוי ולרש"י י"ל דס"ל דלוקין על איה"נ כו' וחייבין כשאוכלין כבכא"פ משום הנאה כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי' בהיד החזקה שם הביא קושי' בשם הגאון ר' בעריש אב"ד דק"ק גלוגא לשיטת רש"י הנ"ל דטכ"ע לא"ד לפ"מ שפירש"י פסחים מ"ה א' דרבנן דפליגי על ר"א ס"ל דטכ"ע לא"ד א"כ משמע אי טכ"ע דאורייתא הו"ל לרבנן לאתיובא א"כ קשה מאי קא' הש"ס לעיל מ"ג א' ור"נ מ"ט לא אמר כר"י אמר לך ע"כ לא קא' ר"מ התם אלא בנוקשה בעינא אבל חמץ דנן גמור ע"י תערובות לא ולכאורה קשה הא ר"מ ס"ל דטכ"ע דאורייתא דהא ס"ל בע"ז ס"ז ב' דנוטל"פ אסור דגמרי' מגיע"נ וס"ל דהא דממעט מנבלה שאינה ראוי' לגר אתי למעוטי סרוחה מעיקרא א"כ גיע"נ לאו חידוש הוא דהא אפי' נוטל"פ אסור מכ"ש נו"ט לשבת א"כ האיך קא' הגמ' דלמא ר"מ ס"ל ע"י תערובות לא הא כיון דס"ל דטכ"ע דאורייתא ממילא ע"י תערובות אסור לשיטת רש"י ע"כ קושי' והאריך בזה ליישב ועי' בחמדת צבי בפסחים שם מ"ג א' ובחתם סופר חיו"ד סי' צ' ובבאר יצחק שה ענף ו' מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה יעוש"ה

והנה הפלתי ס"ק ב' הק' על הש"ך ס"ק ב' שכ' דדעת המקילין במסלפ"ת דס"ל דטכ"ע לא"ד דאינו חי' כלל דהא דעת המקילין ס"ל דקפילא דקא' הש"ס הוא לאו דוקא והא הש"ס קא' בשלמא תרומה טעים לי' כהן אלא קדרה של תלב שבישל בו בשר מאן טעים לי' ומשני קפילא כו' וא"כ הא בב"ת לכ"ע טכ"ע דאורייתא כו' וא"כ עדיין קשה איך נאמן במסלפ"ת ועוד קשה הא דקא' הגמ' מריש הוי קשי' לי כו' מאן טעים לי' כיון דשמענא להא דר"י דאמר יטעום קפילא ה"נ וקשה להנך דס"ל דטכ"ע לא"ד מתחלה מאי קסבר וכי לא ידע דיש מציאות לטעום רק צ"ל דס"ל דלא מהימן וקשה עדיין איך פשטו מר"י דהורה כן בכולכית באלפס דהוא דרבנן למ"ד טכ"ע לא"ד לקדרה שבישל בו בשר דהוי דאורייתא כו' ע"כ קושי' והנה קושי' השני' יש ליישב דע"כ ר"י ס"ל דטכ"ע דאורייתא אפי' בשאר אי' דבחולין קיח א' משמע דמ"ד טכ"ע לא"ד הא דלא גמרי' מבב"ח היינו משום דחידוש הוא ועיקר חידושא דבב"ח היינו כדמסיק בפסחים מ"ד ב' משום דאי תרו לה כולה יומא בחלבא שרי ואי בשיל לה בשולי אסור וזה דוקא למ"ד כבוש כמבושל אבל ר"י ס"ל בחולין קי"א ב' דכבוש אינו כמבושל א"כ לדידי' בב"ת לאו חידוש הוא כלל במה דשרי כי תרו להו כולה יומא בחלבא דהא בעלמא נמי כבוש אינו כמבושל וכיון דלאו חידוש הוא שפיר ילפי' מינה בעלמא נמי דטכ"ע ומייתי ראי' רבא שפיר מר"י דס"ל טכ"ע דאורייתא ואפי"ה סמיך אקפילא ארמאה וה"נ גבי בב"ח ולק"מ קושי' הפלתי הנ"ל ועי' במלא הרועים שם אות ו' מ"ש ליישב קושי' זו דס"ל לרבא דלר"י בכל דוכתא טכ"ע דאורייתא דהטעם דלא"ד משום דהוי נזיר וגיע"נ ב"כ הבאים כאחד ואין מלמדין ור"י ס"ל בפסחים מ"ג ב' דנזיר להיתר מצלא"י אתי וא"כ אין כאן ב"כ וא"כ לדידי' בכ"מ טכ"ע דאורייתא ואפי"ה קא' דסמכי' אקפילא ה"ה לדידן בב"ת ואח"כ דמה זה דרש"י כ' דר"י ס"ל דטכ"ע לא"ד ולרש"י נשאר קושי' הפלתי עכ"ד וצ"ל כמ"ש תחלה משום דר"י דס"ל דכבוש אינו כמבושל מוכח דס"ל דטכ"ע דאורייתא וכן ראיתי בחוסן ישועות חולין צ"ז א' שכ' נמי כן ליישב קושי' הנ"ל ואח"כ דחה זה וכ' דלפמ"ש בפ' כ"ה דלמסקנא ר"י נמי ס"ל דכבוש כמבושל וכ"מ בסוגיא דמשרת וכ' אח"כ דמ"מ י"ל כן דלפמ"ש הרשב"א בשם בעל הלכות דמדקא' ר"י טעמו ולא ממשו אסור ואין לוקין עלי' משמע דס"ל דמלקא הוא דלא לקי הא אי' איכא מדאורייתא עכ"ד ובאמת ז"א דבעל הלכות ס"ל דטכ"ע דאורייתא אבל רש"י ס"ל דר"י ס"ל דטכ"ע לא"ד וקושי' הפלתי הוא לשיטת רש"י דס"ל דטכ"ע לא"ד וכמ"ש במלא הרועים הנ"ל וצ"ל בקושי' הנ"ל כמ"ש ליישב בישוי"ע ס"ק ב' או כמ"ש בבית המנוחה שם או כמ"ש בעה"ב ס"ק א' ועי' בברית אברהם חיו"ד סי' ל"ב מ"ש ליישב קושי' הא' של הפלתי והאריך בזה יעוש"ה ולפ"ד אין מוכרת כהפלתי שם שכ' מכת קושי' הנ"ל דבבלוע בכלי לא"ד אפי' בבב"ח אלא דאין חילוק דאף בבלוע בכלי הוי דאורייתא בבב"ח ועי' בעצ"ל מ"ש ע"ד הפלתי הנ"ל והאריך בזה ועי"ש עוד בפלתי מה שהק' ע"ד הרשב"א בחידושיו לחולין צ"ת ב' שכ' נמצא פסקן של דברים לרש"י אם נתחבה כף של אי' בתוך התבשיל או כף חולבת בתוך יורה של בשר כו' דהולכין להקל דהוי ספד"ר כו' והק' דמה ענין בב"ת למחלוקת רש"י ור"ת דהא גבי בב"ת לכ"ע טכ"ע דאורייתא כו' ודחק ליישב ועי' בהיד החזקה שם מ"ש ליישב קושי' זו והשיג על הפלתי והאריך הרבה בזה יעוש"ה עוד הק' הפלתי לשיטת הפוס' דס"ל דטכ"ע לא"ד הא דפרכי' בזבחים צ"ז ב' ר"י דרש אותה פרט לתרומה כו' והתנן קדרה שבישל בה תרומה לא יבשל בה תולין ואם בישל בנו"ט וקשה הא בתרומה טכ"ע לא"ד וא"כ דבר תורה מותר לבשל בקדרה של תרומה רק מדרבנן אסור וא"כ מאי פריך מקרא אותה פרט לתרומה הא מה"ת א"צ כלום כו' אלא לפי הנ"ל דאפי' בבב"ח ושאר אי' לא אמרי' וגיע"נ דוקא א"כ קשה כו' והניח בצ"ע ועי' במלא הרועים שם שהק' נמי קושי' זו ולא הביא ד' הפלתי שכבר הקדימו בזה וכ' ליישב דעכ"פ לר"י במינו טכ"ע דאורייתא כיון דס"ל מב"מ במשהו ועכ"פ משהו איכא וכמ"ש בחידושי הרשב"א וא"כ מדינא צריך הגעלה שלא יבשל בו מינו קמ"ל אותה למעט תרומה לפי הס"ד דש"ס שם דא"צ הגעלה כלל ולהמסקנא המיעוט דלא מחמרינן כמו דמחמרינן בהגעלת קודש עכ"ד ועי' בישוי"ע ס"ק א' שהק' נמי קושי' זו והאריך בזה ועי' בהיד החזקה שם מ"ש ליישב דבזבחים שם אזיל למ"ד טכ"ע דאורייתא כו' ומיישב בזה ד' הרמב"ם פט"ו מהל' תרומות והאריך בזה ועי' בס' מעין גנים בזבחים שם מ"ש והאריך בזה יעוש"ה עוד כ' הפלתי ובגוף הקושי' נ' פשוט כי אם שאנו מתירים ודאי אם אח"כ יטעמנו ישראל וימצא בו טעם אי' פשיטא דאסור דנכרי שיקר בדבריו כו' ואם לא הרגיש טעם הרי הוא כדאי להתיר דעל טעימת ישראל סמכי' על הכל אפי' אינו אומן וא"כ כל החרדה שאנו מצריכין קפילא כדי להתיר להטעימו ישראל דאולי אסור הוא וקטעם ישראל מתחלה טעם דאיסורא כמ"ש הריב"ש רק מדרבנן אסור כיון דהוא רק טעימה בעלמא וא"כ הוי מלתא דרבנן שפיר יש לסמוך אעכו"ם כו' עכ"ד ועי' בש"ד ס"ק ג' ועי' בלב ארי' בחולין שם מ"ש והאריך בזה ועי' בעצ"ל מ"ש ע"ד הפלתי והאריך בזה ועי' בעה"ב ס"ק ג' מה שהשיג עליו דגבי בב"ח גם