יד אליעזר חלק א ר

ובמשכנות יעקב חאו"ח סי' קי"ח ובחמדת צבי פסחים מ"ג א' ובמנחת חינוך מצוה י"ב ובמהר"ם שיק מצוה י"ב וברמ"ץ חיו"ד סי' מ"ז ובס' משרת משה פ"א מהל' חו"מ מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בפרמ"ג מ"ש לכל השיטות הנ"ל הפי' דטעמו וממשו וטעמו ולא ממשו כו' ובש"ש ובדברי דוד שם מ"ש והאריכו בזה. והנה הצל"ח בפסחים מ"ד ב' הק' לשיטת הר"י מאורליינש הנ"ל דאף דטכ"ע דאורייתא אין לוקין דכיון דילפי' מגיע"נ הוא רק עשה א"כ אכתי קשה מנ"ל לר"ע לאוקמי משרת להיתר מצטלא"י ודלמא לטכ"ע למלקות בנזיר וכ' ליישב וקושי' זו נמי יש להקשות דמאי פריך הגמ' שם ורבנן למאי צריך משרת לטכ"ע הא ידעי' מגיע"נ הא איצטריך משרת דאי מגיע"נ לא הוי רק עשה להכי אצטריך משרת דלוקה והנה מתחלה הייתי רוצה ליישב דהא ילפי' בכל התורה מק"ו מנזיר ומה נזיר שאין אי' אי' עולם כו' וא"כ בלא"ה אין לוקין דהא אין מזהירין מן הדין ואי' ילפי' מגיע"נ רק דהמ"מ פ"ב מהל' מכ"א הל' ב' כ' דהרמב"ם ס"ל דהיכא דאיכא עשה מזהירין מה"ד ועי' בשעה"מ שם מ"ש והאריך בזה וא"כ ה"נ כיון דאיכא עשה דגיע"נ שפיר מזהירין מה"ד אך התוס' אזלי לשיטתייהו דס"ל בפסחים מ"א א' ד"ה איכא דאף דאיכא עשה אפי"ה אין מזהירין מה"ד שכ' וז"ל וא"ת והיכי יליף שאר משקין מק"ו והא אין מזהירין מה"ד עכ"ל והא התוס' שם כ' קודם לזה דפשיטא דלכל הפחות איכא עשה דכי אם צלי אש ואפי"ה כ' דאין מזהירין מה"ד הרי דס"ל להתוס' דאף היכא דאיכא עשה אמרי' דאין מזהירין מה"ד וכ"כ המשל"מ שם והש"א כ' פ' דהתוס' לא ס"ל כהמ"מ הנ"ל וא"כ שפיר מיושב קושי' הנ"ל וכעת ראיתי בש"ש שם שכ' נמי כן ליישב קושי' הנ"ל וכ' דהפוס' הנ"ל לא ס"ל כהמ"מ הנ"ל ולא הביא ד' התוס' פסחים הנ"ל דמבואר להדיא דלא ס"ל כהמ"מ הנ"ל אך י"ל דהש"ש ס"ל כמ"ש בבית אפרים וביד המלך הובא בש"א בקו"א שם דאין ראי' מד' התוס' הנ"ל דלא ס"ל כהמ"מ יעוש"ה ומש"ה לא הביא ד' התוס' הנ"ל ואכמ"ל בזה ובדין אין עונשין מה"ד הארכתי בזה לבאר אי התוס' ס"ל כהמ"מ הנ"ל אבל באמת אף אי נימא דהתוס' לא ס"ל כהמ"מ הנ"ל אין זה תי' דאכתי קשה דאצטריך משרת דלוקה בנזיר גופי' ועוד דאף בשאר אי' נמי י"ל דלוקין על טכ"ע דהא הר"י מאורליינש הנ"ל כ' דלר"ע דיליף מגיע"נ לא לקי אטכ"ע משום דליכא אלא עשה משמע דלרבנן דילפי ממשרת לוקין ול"א אין מזהירין מה"ד משום דאינו אלא גילוי מלתא בעלמא והיינו כמ"ש הר"ש פ"ב דטבול יום הנ"ל וכ"כ השעה"מ שם דכן ס"ל להר"י מאורליינש וא"כ הדרא קושי' לדוכתא וכן הק' בשעה"מ שם וצ"ל בישוב קושי' הנ"ל או כמ"ש הצל"ח שם ליישב קושיתו דאי משרת לטכ"ע גיע"נ למה לי כו' או כמ"ש בשעה"מ שם דהכי פריך דלרבנן ל"ל דכ' רחמנא משרת גבי נזיר אי לאשמועי' דלקי אטכ"ע דמגיע"נ לא הוי ילפי' אלא עשה אכתי לכתוב לאו גבי גיע"נ גופי' ונילף מיני' לעלמא ומשני דגיע"נ חידוש הוא ואי הוי כתיב לאו בגופי' לא הוי ילפי' מיני' לעלמא עכ"ד ועי' בחתם סופר בע"ז שם וברמ"ץ שם סי' מ"ו מ"ש והאריכו בזה ועי' בבאר יצחק שם ענף ח' שהק' לשיטת הר"י מאורליינש הנ"ל מזבחים ע"ח א' דקא' ר"ל הפיגול והנותר והטמא שבללן ואכלן פטור וקא' ש"מ נו"ט ברוב לא"ד ואותבי' רבא מן העושה עיסה מן החטין ואורז כו' ומתרצי דר"ל מיירי במב"מ ולשיטת הר"י האורליינש מאי מקשה רבא לר"ל הא י"ל דלכן פטור ממלקות משום דאף דטכ"ע אפי"ה אין לוקין עליו רק דקאי בעשה לתודה וגם הש"מ צ"ע לשיטתו וכ' ליישב והאריך בזה וכבר הקדימו בקושי' זו בטהרת הקודש שם ובאמת לק"מ דהא התם קאי אקדשים והר"י מאורליינש לא קא' דאין לוקין אלא בתולין דילפי' טכ"ע מגיע"נ וליכא רק עשה אבל בקדשים ילפי' טכ"ע מכל אשר יגע בבשרה יקדש להיות כמוהו אם פסולה היא תפסל ובזה איכא ל"ת על אכילתו וכמבואר בזבחים צ"ז ב' ובזה לוקין אטכ"ע אף להר"י מאורליינש הנ"ל ועי' בבאר יצחק שם שתי' נמי כעין זה עפ"ד הצל"ח פסחים מ"ה א' והאריך בזה אבל באמת בפשוטו ניחא וכמ"ש וכן ראיתי בבית מנוחה שם שכ' נמי כן ליישב קושי' הנ"ל ועי' בחמ"ש חאו"ח סי' ט"ו מ"ש ליישב קושי' זו והאריך בזה ועי' ברמ"ץ שם מ"ש והאריך בזה ועי' במקמ"ח מ"ש להביא ראי' לשיטת רש"י דטכ"ע לא"ד מחולין ו' דהוכיח הש"ס מהך משנה דהלוקח יין לתוך המורייס דלא גזרו על תערובות דמאי כו' והאריך בזה ואח"כ הק' על הפוס' דס"ל דטכ"ע דאורייתא כו' מהא דתנן בטבול יום פ"ז משנה ד' גבי עיסה שנדמעת או שנתחמצה בשאור של תרומה אינה נפסלת בטבול יום כו' ומ"ט דת"ק דס"ל דאינה נפסלת ואף דמשמע דבנוב"מ מיירי מ"מ כיון דהעיסה נתחמצה מחמת השאור הוי דבר דעבידא לטעמא דלא בטל אפי' באלף והוא מדאורייתא כו' ע"כ קושי' והניח בקושי' יעוש"ה. והנה השעה"מ פ"ג מהל' נדרים הל' ו' הק' בהא דאמרי' בזבחים צ"ז ב' יקדש להיות כמוה כו' ופריך עלה וניתי עשה ונדחי ל"ת ומשני אמר רבא אין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ורב אשי משני יקדש עשה הוא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה ומשמע דר"א לאפלוגי אהא דרבא אתא דאי ס"ל כרבא ל"ל טעמא דאין עשה דוחה ל"ת ועשה אפי' ל"ת גרידא לא דתי וקשה מהא דאמרי' בפסחים מ"ד ב' א"ל ר"א ברי' דרב אויא לר"א מדרבנן נשמע לר"ע כו' לר"ע נמי משרת להיתר מצל"א מכאן אתה דן לכל התורה כו' א"ל ר"א משום דהו"ל נזיר וחטאת ב"כ הבאים כאחד ואין מלמדין כו' עד ור"ע מאי צריכי בשלמא אי כתב רחמנא בחטאת לא ילפי' מיני' נזיר דחולין מקדשים לא גמרי' אלא לכתוב רחמנא בנזיר ותיתי חטאת מיני' והשתא כיון דר"א גופי' קא' דה"ט דחטאת דלא אתי עשה ודחי ל"ת משום דיקדש עשה הוא א"כ היכי קא' הכא בפסחים דלכתוב רחמנא בנזיר ותיתי חטאת מיני' הא אי כתיב בנזיר הו"א דגבי חטאת אתי עשה ודחי ל"ת להכי אצטריך קרא גבי חטאת ע"כ קושי' וכ' שכן הק' בדברי אמת וכ' ליישב דודאי לר"א נמי אפי' אי לא כתיב יקדש גבי חטאת הוי ילפי' מנזיר ולא אתי עשה ודחי ל"ת משום דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש דילפי' משבירת עצם אלא דמאי דקא' ר"א בזבחים היינו לומר דלפום מאי דכ' השתא יקדש אין כאן מקום קושי' דניתי עשה כו' משום דיקדש עשה ובלאו טעמא דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ניחא ברייתא דהתם אמנם ודאי ס"ל דאפי' אי לא כתיב יקדש לא אתי עשה ודחי ל"ת שבמקדש וכ' דזהו נמי כונת ס' הכריתות שכ' בלשון למודים שער ג' סי' קי"ג כלל זה דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ואי ר"א פליג ארבא הו"ל לפסוק כר"א דבתרא הוא כו' יעוש"ה ובדברי אמת שם הביא מזה ראי' להרמב"ם מצוה ס"ד דכל מעשה החטאת נמנה למצוה אחת וכולן נגררין אחר וזאת תורת החטאת ועי' באור חדש בפסחים שם שהק' נמי קושי' זו בשם הגאון ר' בער אב"ד דק"ק גלוגא וכ' נמי דגם ר"א ס"ל כרבא דאין עשה דותה ל"ת שבמקדש כו' רק דר"א רוצה לשנויי אליבא דכ"ע דהיינו אף אליבא דחכמים דאיסי ב"י לקמן צ"ה דמוקי לה לועצם ל"ת בו על כלל ופרט ומיישב קושי' הנ"ל והאריך בזה ועי' בחמדת צבי שם מ"ש ליישב קושי' הנ"ל עפ"ד הגמ' פסחים פ"ד א' ואמאי ניתי עשה וידחה ל"ת ומשני ר"א שבתון עשה כו' וכ' די"ל דגם ר"א ס"ל תי' של רבא אך דזה תליא אי אמרי' מתוך כו' והכא בשמעתין ר"א בא לתרץ אליבא דר"ע דל"ל מתוך כו' ומיישב בזה קושי' המ"מ דאמאי לא הביא הרמב"ם דבחטאת היתר מצלא"י כו' דאנן פסקי' דאמרי' מתוך ואצטריך קרא שיהי' עשה ול"ת עכ"ד ועי' בחמ"ש חאו"ח סי' ט"ו שהביא קושי' זו נמי בשם מהר"ם ברבי וכ' ליישב והאריך בזה ועי'