יד אליעזר חלק א קפה

דדוקא מצד הטעם גופי' שפיר אמרי' מב"מ לא בטל אבל מצד דנ"נ דהוי רק מדרבנן בזה לא הוי אמרי' מב"מ לא בטל אך התוס' לשיטתייהו שם שהק' מהגעלת כלי מדין מוכח דס"ל דחנ"נ מדאורייתא א"כ שפיר הוי הוכחת ר"א הנ"ל וכן ראיתי בעה"ב ס"ק ה' שכ' נמי כן ועוד כ' ליישב קושי' התוס' שם שהק' לדעת הסוברים דאמרי' חנ"נ אף בשאר אי' מהגעלת כלי מדין דמה מהני הגעלה ביורות גדולות כו' עפ"ד הנו"ב מהדו"ת חאו"ח סי' ס"ו שכ' לענין חלב טמא בחלב טהור אע"ג דהוי מין בשא"מ מ"מ ל"א בזה טכ"ע מה"ת כיון דבחלב טמא ליכא מלקוח כו' והאריך בזה יעוש"ה

(ו) אפי' ח"ע כו'. עי' ט"ז ס"ק י' וש"ך ס"ק י"א שהק' מלקמן סי' ק"ו דפ' דהחתיכה עצמה אסורה ועי' בפלתי ס"ק ח' מ"ש ליישב דלקמן איירי במין בשא"מ דהוא אי' תורה כו' אבל כאן איירי בחלב בבשר דה"ל מב"מ כו' וליכא כאן רק אי' דרבנן ופ' כהמקילין עכ"ד וכ"כ בישוי"ע ס"ק ה' ליישב קושי' הנ"ל דיש חילוק בין אי' דאורייתא לאי' דרבנן כו' וכ' שם עוד דאפי' למאן דס"ל דאמרי' חנ"נ בכל אי' שבתורה מ"מ בכבוש ומליחה ל"א חנ"נ דכיון דעיקר הטעם דאמרי' חנ"נ בכל האי' משום גזירה דבב"ח לא גזרו רק דרך בישול דאז אסור מה"ת בבב"ח וגזרו לענין חנ"נ אטו בב"ח אבל בכבוש ומליח דאינו אסור מה"ת בבב"ח לא גזרו בשאר אי' לומר חנ"נ וכ' דא"כ ה"ה לענין שתהי' חתיכה עצמה חוזרת להיתר נמי אמרי' בכבוש ומליח כו' ומיישב בזה קושי' התוס' חולין צ"ו ב' ד"ה אבל והאריך בזה ולבסוף הוכיח מד' המחבר לקמן סי' צ"ח סעי' ט' כו' דהיכא דל"א חנ"נ אף החתיכה עצמה חוזרת להתירא עכ"ד ובאמת בת"ח כלל ל"ח דין ב' מבואר להדיא דאותה חתיכה נשארה באיסורה ולא הביא ד' הת"ח ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ט"ז שכ' דאותה חתיכה אסורה והביא ד' הת"ח הנ"ל ועי' בחו"ד ס"ק י"ב שפ' דבהפ"מ אפי' אותה חתיכה שהאי' דבוק מותרת בדאיכא ס' בין הכל והיינו כהישוי"ע הנ"ל וגם הוא לא הביא ד' הת"ח הנ"ל דמבואר להדיא דאותה חתיכה אסורה ועי' עוד בישוי"ע ס"ק ח' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

(ז) בהג"ה אבל לא בבב"ח. עי' פלתי ס"ק י' שהביא ד' הפר"ח שכ' דבאי' דרבנן ל"א חנ"נ ומ"ש עליו ועי' לעיל סי' צ' ס"ק א' מ"ש בזה יעוש"ה וכעת ראיתי בחידושי מהרא"ל שהביא ד' הפר"ח והפלתי וכ' דהדבר מוכרח מהראי' העיקרית שהביא הר"ן ומזה הכריע הר"ן והפר"ח מהירושלמי דפליגי ר"י בר יוסי ורבי בגריסי תרומה שנתבשלו עם עדשי חולין וסבר רבי שירבה נגד כולם ומטעם דחנ"נ וידוע דתרומת גריסין דרבנן והרי להדיא דאפי' בדרבנן אמרי' חנ"נ והך דתרומת גריסין דרבנן בודאי אין חולק כו' ואם דעת הרמב"ם אינו כן הא בלא"ה כ' הפר"ח שנעלם מהגדולים הירושלמי הזה וע"כ גם הרמב"ם לא השגיח לראות ד' הירושלמי הזה ולכן פ' כן אבל לפ"מ שהכריע מהירושלמי דבכל אי' חנ"נ כי היכי דמוכרעא בהא נמי מוכרע בהא וזה ראי' ברורה וכן עיקר עכ"ד

(ח) יבש ביבש. עי' ט"ו ס"ק ט"ז ונקוה"כ מ"ש לענין תרי משהו ועי' במג"א סי' תס"ז ס"ק י"ג שכ' כהנקוה"כ ועי' בפלתי ס"ק י' ובפרמ"ג במשב"ז ס"ק ט"ז ובתוי"ק ס"ק ה' ובדברי יוסף סי' תר"ח ובעצ"ל לקמן סי' קל"ד סעי' ג' ובישוי"ע סי' תס"ז ס"ק י"ד ובמגן האלף שם ס"ק כ"א מ"ש ע"ד הט"ז והנקוה"כ והאריכו בזה ועי"ש עוד בפלתי ובתוי"ק ס"ק ז' ובחו"ד ס"ק י"א ובישוי"ע ס"ק ז' ובדברי יוסף סי' תר"ו מ"ש ליישב קושי' הש"ך ס"ק ט"ו על אפי רברבי והאריכו בזה ועי' בבית יהודא מ"ש להשיג על התי' של החו"ד ומ"ש הוא ליישב קושי' הש"ך והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ה (ט) טיפת חלב כו'. והוא מד' הסמ"ק ועי' בפלתי ס"ק י"א שכ' דמשמע מלשון הסמ"ק דבגמ' מספקא בזה אי מפעפע בכל הכלי ותמה עליו דהא בגמ' אסקינן דבחטאת בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי ובתרומה ומכ"ש תולין א"צ מריקה בכל הכלי וכ"פ הרמב"ם ואין כאן ס' בגמ' וכ' ליישב ד' הסמ"ק והאריך בזה ועי' בחו"ד ס"ק י"ג מה שהק' עליו ומ"ש הוא בכונת הסמ"ק והאריך בזה ועי' בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' ל"ז מה שהשיג ע"ד החו"ד והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ט' ובבינת אדם סי' ס"ג מ"ש ליישב ד' הסמ"ק והאריכו בזה ועי' בד"י סי' תרי"ב מ"ש והאריך בזה ועי' בביאורי הגר"א ס"ק כ"ו שהביא ד' האגודה שכ' וז"ל י"ל האיך מתוקמא הך בעיא דאי בכלי שכולו תם ומיבעיא לי' אי מפעפע בכל הכלי או לא א"כ מאי פשיט לי' מדם מה ענין דם אצל בעיא שלו הא בכיוצא בדם כגון שמקצת הכלי צונן פשיטא לי' שא"צ מו"ש אלא מקום שבלע ופי' רשב"א ששמע מפי ר"י כי בישול מפעפע במקצת ומתפשט מעט יותר ממקום בישולו הלכך החמירה תורה בו לעשות מו"ש בכל הכלי מתוך הוראת ר"י למדתי שבכלי שכולו חם מעמידו והי' סובר שאינו מתפשט בכל הכלי שפ"א בישלו בשר בקדירה ונפל מעט חלב על דופני הקדירה מבחוץ שאינו נפל מבפנים הי' ברוטב ובחתיכה ס' לבטל החלב ואעפ"כ לא רצה ר"ת משום דאין החלב מתפשט בכל דופני הקדירה ואין ראוי לומר שכל הלחלוחית בדפנות מסייע לבטל נמצא שבמקום אחד נפל הכל ועב דופנו באותו מקום נ"נ וחוזר ואוסר כל הקדירה אם אין בו ס' לבטל שיעור דופני הקדירה ששם נפל החלב שבשיעור העובי צריך לשער דלא ידעי' כמה בלע קודם שנפל החלב ורשב"א הי' נ' לו להתיר אך שלא רצה לעשות מפני הוראת הקדוש ר"י והי' נ"ל לדמות לב' קדירות א' של בשר וא' של חלב שנוגעות זו בזו ולא שמענו מעולם האוסרו וכ' ר"ש בשעת הדחק כגון שבת ואורחים ולעני בדבר חשוב הי' מתירו ועי' סמ"ק עכ"ל הרי מבואר ג"כ מדבריו דמפעפע רק אין אנו יודעים עד כמה הולך הפעפוע ולפ"ד מבואר היטב ד' המחבר כאן ועי' ביד אלי' בכתבים אות מ' מו"ש ובאו"ה כלל ל"א בזר זהב שם אות א' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי' בטוב טו"ד מהדו"ק סי' קכ"ו מ"ש אם יש להקל בטפת חלב שנפלה שלא כנגד הרוטב בבשר עוף בחלב כיון דהוי בעיא דלא איפשטא ואם י"ל בזה סד"ר להקל כו' ומ"ש לענין אי אמרי' חיקו דרבנן לחומרא כו' ומ"ש לענין ספי' דדינא אי אזלי' בתר חזקה כו' וכ' דלא תקשי מד' הרשב"א שהביא הב"י סי' ת"ד שכ' גבי בעיא דיש תחומין למעלה מי' דמוקמי' לי' אחזקת תחום ביתו ושאר חזקות לא מהני להכריע הדין אבל ס' ממון ודאי קי"ל אף בספי' דפלוגתא כו' אמרי' היכא דקיימא תיקום וה"נ חזקת תחום ביתו שהתורה או רבנן הקנו לו זה התחום וע"י ס' אתה בא להוציאו ממנו הוי כהוצאת ממון מרשותו כו' ואמרי' היכא דקיימא תיקום וכיון דתחום ביתו סמוך לו והוי כאלו הוא בידו ורשותו ואתה בא להוציא ממנו בזה אין מוציאין ממנו בס' ומפ"ז כ' להחמיר בדין טפה שלא כנגד הרוטב כיון דיש כאן חזקה דלפנינו נפלה הטפה שלא כנגד ויש ס' אולי נתפשטה יותר י"ל חזקה דכ"נ כ"ה ואף דיש להאוכל חזקת היתר מ"מ י"ל חזקה זו עדיפא כו' די"ל דחזקת שלא נעשה הפעפוע רק נשאר במקומו ובחזקה זו אף בבעיא דלא אפשטא מוקמי' אחזקה כו' והביא ד' הט"ז לקמן סי' קכ"ב בשם מהרש"ל דמוקמי' הכלי אחזקתו והט"ז הק' עליו דנוקמא התבשיל אחזקתו דה"ל חזקת היתר וכ' דבתוס' יבמות פ"ב גבי קופה מבואר דלא כהט"ז אלא כמהרש"ל כו' וכ' דד' הט"ז סוחרים לד' המג"ש בכללי חזקה שהביא הבית אפרים גבי שפחתו של מציק כו' והאריך הרבה בזה ופ' להחמיר ועי' בד"י סי' תר"י ובס' באר משה חיו"ד