יד אליעזר חלק א קפו

סימן כ"ז מה שכתבו והאריכו בזה יעו"ש היטב

(י) נגד הטפה. וכ' השיך ס"ק י"ט אבל הקדרה מ"מ אסורה ויערה מיד התבשיל לצד אתר כו' עכ"ד עי' בבית יהודא שכ' דכל זה בתבשיל צלול שיכול לערות הכל בפעם אחת מוטב לערות מיד מלהניח עד שתצטנן מאתר שנפלה כנגד הרוטב דשמא יפעפע יותר מכאן ואילך כו' אבל אם התבשיל עב כמו אורז ודוחן וגרופין שא"א לערות הכל בב"א רק צריך להוציאם בכף מועט מעט אז מוטב להניח עד שתצטנן שלא יהי' רותח מליקח הגרופין בכף בעודו רותח כו' והאריך בזה ואח"כ הביא ד' החו"ד ס"ק ט"ו שהשיג על הש"ך ס"ק כ' שכ' דבעי' ס' פעמים ס"א פתות מעט כו' והשיג עליו והאריך הרבה בזה ופ' כהש"ך דבעי' ס' פעמים ס"א פחות מעט יעוש"ה

(יא) נגד הריקן. עי' פלתי ס"ק י"ב שהק' בנפלה נגר הריקן למה נימא דמתפשט בכולה הא קי"ל בצלי דאינו אוסר יותר מכדי נטילה ואע"פ דנפל על חתיכה שאצל האש אינו מפעפע רק כ"נ ולמה בכלי שנפלה נגד הריקן נימא דמתפשט בכולה כו' ועי' בעה"ב ס"ק ט' מ"ש ליישב קושי' זו דהא עכ"פ יש כאן רוטב במקצת כלי א"כ הוי כחתיכה מקצתה ברוטב ומקצתה חוץ לרוטב דבאותה חתיכה מפעפע בכולה ולא דמי לצלי דליכא שום בישול ומ"ש הפלתי דהתם יש הבל הקדרה מש"ה בולע בכולה אבל בטפת חלב שנפלה בחוץ דליכא הבל למה יאסור כ' עליו דשפיר י"ל דההבל שבפנים הוי כבישול ומפעפע בכל הכלי הטפת חלב שנבלע בכלי כמו שאם היתה הכלי מלאה רוטב דודאי מפעפע בכולה כן ההבל שמבפנים פועל שהטפה מתפשטת בכל הקדרה כו' וכ"ז לשיטת רש"י ולשיטת רש"י כשמקצתה ברוטב בלא"ה מתפשט בכולה וה"ה בקדרה הוי כאלו מקצתה כשנתבשל במקצת כלי דיש במקצתה רוטב ולפ"ז כשעומדת קדרה ריקנית אצל האש והיא רותחת ונפל עלי' טפה של אי' אינה אוסרת רק כ"נ סביבות הטפה כמו בצלי דבזה לא הוי מקצת ברוטב וגם ליכא הבל הקדרה כו' ואם בישל היתר אח"כ בקדרה א"צ ס' רק נגד הטפה וכ"נ מהכלי אף לדעת הסמ"ק דס"ל דבעי' ס' פעמים ס"א נגד הטפה זהו רק כשבשל במקצת כלי דיש טעם מחמת הבל הקדרה או מחמת מקצתה ברוטב לכן מפעפע בכולה אבל בכלי ריקנית דל"ש זה לא נאסר הכלי רק כ"נ כו' ואח"כ דחה זה די"ל דגם בזה מתפשט בכל הכלי דהתוס' בתולין צ"ו ב' הק' דכל קליפה יאסר קליפה הסמוכה דנ"נ ותי' דאין נאסר יכול לאסור אלא במקום שהאי' עצמו יכול לילך שם ומה שנבלע כ"ק א"י להתפשט יותר אבל בכלי י"ל דהבלוע שנאסרה כ"ק יכול לאסור ג"כ ולפעפע יותר מקליפה לקליפה עד כל הכלי דכן מצינו חילוק בזה דבחתיכה אמרי' דאין אי' בלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ובכלי יוצא אף בלא רוטב וכדאיתא לקמן סי' ק"ה סעי' ז' כן י"ל דדוקא כשנאסרה כ"ק כו' דאין קליפה או נטילה זאת יכול להתפשט בחתיכה זאת יותר בלא רוטב דקליפה או נטילה הם רק כמליחה או צלי' אבל בכלי כשנאסרה כ"ק או נטילה יכול אח"כ לצאת מקליפה זאת לקליפה הסמוכה אף בלא רוטב כלל ומש"ה מפעפע בכל הכלי כה"ג אף דהכלי היא ריקנית כו' ולפ"ז לק"מ קושי' הפלתי כו' די"ל דכלי שאני דאוסר הנטילה זאת את הנטילה הסמוכה וכן נטילה זאת תאסר כולו וכ' דעדיין צ"ע בזה דא"כ בכ"מ דנאסרה הכלי כ"ק נימא דיאסור כולה דקליפה אוסרת הסמוכה לה ומד' הפוס' א"נ כן שכמה פעמים מצינו בכלי דנאסר רק כ"ק ויקשה כנ"ל עכ"ד ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק כ"ת שכ' בקדרה ריקנית חמה שנפלה טפה עלי' צריך אח"כ ס' פעמים ס"א וזה פשוט עכ"ד הרי שכ' בפשיטות דצריך ס' פעמים ס"א בנפל הטפה בקדרה ריקנית ולא הביא העה"ב ד' הפרמ"ג אלו אך עי' בבית יהודא שכ' ע"ד הפרמ"ג דמלתא דפשיטא לי' מיבעיא לי טובא ואדרבה נ' שא"צ ס' אלא כנגד הטפת, חלב אף שהקדרה הי' ב"י בעת נפילת הטפה דהנה הק' כו' וכיון שאין כאן הבל הקדרה מאין מתפשט הא אפי' בחתיכה אינו מתפשט ומ"ש מחם שנפל על הצלי דאינו אוסר רק כד"נ ונ' ליישב דאף שנפל הטפה על הקדרה מבחוץ שאין שם הבל מ"מ הא כד"נ אסור אף בטפה שנפלה על צלי שאין שם הבל וכד"נ הוא כעובי אצבע נמצא שהטפה נכנסת לתוך הקדרה שעובי הקדרה ודאי אינו יותר מעובי אצבע ואז מתפשט הטפה מחמת ההבל שבתוך הקדרה והנה כ"ז אם יש בקדרה רוטב רותת רק שהטפה נפלה על הקדרה למעלה ממקום הרוטב במקום הריקן שאז כשנבלע הטפה בתוך הקדרה ושמה יש הבל מהרוטב שבתוכה ומתפשט אבל כשנפלה טפת חלב על קדרה ריקנית חמה קושי' הפלתי במקומה עומדת מאין יתפשט הכא הטפה כיון שאין כאן הבל מבחוץ ולא מבפנים בתוך הקדרה כיון שהיא ריקנית ולכך כשמבשל אח"כ בתוך קדרה זו א"צ ס' אלא כנגד הטפה שהוא כנגד הרוטב ולא כד' הפרמ"ג שכ' שצריך ס' פעמים ס"א נגד הטפה עכ"ד ולפ"ד שפיר ד' העה"ב הנ"ל שכ' די"ל דאינו אוסר רק כד"נ אף לד' הסמ"ק הנ"ל כו' רק מפני ד' התוס' חולין צ"ו הנ"ל י"ל דגם בזה מתפשט בכל הכלי וכנ"ל וכן י"ל דס"ל להפרמ"ג הנ"ל כמ"ש העה"ב עפ"ד התוס' חולין הנ"ל ומש"ה פ' דצריך ס' פעמים ס"א ועי' בחידושי רע"א שכ' דממקום למקום בכלי עצמו ה"נ אינו הולך בלא רוטב דאל"כ קשה בכלי ריקן שעל האש ונפל על הכלי דבר כחוש אמאי לא נאסר רק כ"ק כו' נימא דבשעת הצלי' נבלע כ"ק ואח"כ חזר ויצא מהקליפה לקליפה אחרת אע"כ דאינו יוצא ממקום למקום בלא רוטב ועי' באו"ח סי' תס"א סעי' ה' אם אפו חמץ עם מצה לא נאסרה אא"כ נגעה בחמץ ואמאי לא נימא גם בלא נגעה הא התנור בלעה במקום החמץ מהחמץ ומתפשט עד מקום המצה ויוצא הבלוע מאותו מקום להמצה דהא מכלי לאוכל אוסר בלא רוטב אע"כ דבבלוע א"י להתפשט ממקום למקום בלא רוטב עכ"ד הרי שכ' בפשיטות דבלוע בכלי אינו יוצא ממקום למקום בלא רוטב ולא הביא העה"ב הנ"ל ד' החידושי רע"א אלו ועי' בח"י סי' תס"א ס"ק ד' שכ' נמי כהחידושי רע"א ולא הביא העה"ב גם ד' הח"י הנ"ל ועי' בעצ"ל מ"ש ע"ד הפרמ"ג הנ"ל דלהט"ז ס"ק ל' אין זה פשוט דכלי ריקן אין לו דין כ"ח להפליט ולהבליע וא"כ לא נאסר הבליעה כלל וכ' דצ"ל דהוא מיירי בעומדת אצל האש דומיא דכיסוי ושפיר אוסר הבליעה עד פחות נוס' אבל הט"ז מיירי בחמה שאינה אצל האש ואם היא ריקנית אין בה כח להבליע עכ"ד ועי"ש עוד מ"ש ע"ד הפרמ"ג בש"ד ס"ק כ"ד מ"ש בד' או"ה כו' והאריך בזה ועי' בבית יהודא מ"ש ע"ד הפרמ"ג ואו"ה והאריך בזה ועי' בד"י סי' תרכ"א מ"ש ע"ד החידושי רע"א הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה

(יב) נפלה בתבשיל עי' בחכ"א כלל מ"ה דין ג' שכ' גבי נפל טפה נגד התבשיל כו' אבל אם יש ס' אם יש בתבשיל ס' נגד מה שנפל אע"ג די"ל דהוי ס"ם שמא אינו מפעפע ואת"ל דמפעפע שמא הי' ס' דמה שנסתפקו הראשונים אינו נכנס בגדר ס' כמ"ש הפר"ת בכללי ס"ס ובהפ"מ צ"ע עי' בב"י סי' נ"ט ובב"א סי' ס"ב אך הש"ך סי' צ"ז ס"ק ב' כ' ג"כ ס' אינו מפעפע ולכן יש להקל עכ"ד ובאמת הפלתי לעול סי' מ"א ס"ק ג' כ' בפשיטות דאבעיא דלא אפשטא נכנס בגדר ס' לעשות ממנו ס"ס ועי' בתב"ש לעיל סי' כ"ט ס"ק ס"ו שכ' נמי דס' בעיא דלא אפשטא הוי ס' לענין ס"ס וכ' דאף אם הב' ספי' הוי בעיא דלא אפשטא הוי ס"ס והשיג על הפר"ח שם והאריך בזה וכ"כ הפרמ"ג לקמן סי' ק"י בכללי ס"ס המחודשים אות ד' דס' בעיא דלא אפשטא הוי ס' לעשות ממנו ס"ס ועי' בבית יצחק בשער הספי' סי' ס"ה שכ' נמי כן והאריך בזה ועי' בחוט המשולש בתשובות הגאון ר' אליעזר יצחק סי' ל"ד