יד אליעזר חלק א קפד

וחוזר ונפלט לתוך שאר החלב צריך ס' נגד החלב הא החלב סופו לצאת מהבשר ולא נ"נ רק מצטרף עם שאר החלב לבעל טעם הזית בשר ומהני טעימת קפילא ומ"ש החו"ד כיון שאין טעם הבשר סופו לצאת לכך חלב הנכנס לתוכה נ"נ ז"א דמה בכך שאין טעם הבשר סופו לצאת מ"מ הא החלב הנכנס לתוכה סופו לצאת והוי כאלו כבר יצא ומצטרף עם שאר החלב שבקדירה לבטל טעם הבשר כמו דאמרי' גבי תרבא דנפל בדיקולא דבשרא כיון דתרבא סופו להתפשט בכל החתיכות לא נ"נ החתיכה שנפל עלי' התרבא גם קשה ע"ד דא"כ איך משכחת חנ"נ דהא כשמבשלים אח"כ חתיכה זו שבלעה אי' עם שאר חתיכות מתפשט הטעמא דאי' בכל החתיכות ואמאי צריך ס' בשאר החתיכות נגד כל החתיכה שנעשה נבלה דהא לא נ"ג כיון שסופו לצאת ומ"ש החו"ד סי' צ"ח ס"ק ו' ומפרש ד' התוס' דוקא בחתיכה שקבלה כבר טעם אי' אין סופו לצאת רק בשעת בישול סופו לצאת לא מסתבר כלל גם הא גבי כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב שצריך ס' נגד החלב שבלע הבשר משום דהדר פליט החלב קשה הא סופו לצאת והוי כאלו כבר יצא ומצטרף עם החלב שבקדירה לבטל טעם הזית בשר ומהני טעימת קפילא וכ' לפרש ד' התוס' דדוקא גבי תרבא שנפל לדיקולא דבשרא לא נ"נ החתיכה שנפל עלי' התרבא משום שמתפשט תיכף בכל החתיכות שמפעפע מחתיכה לחתיכה ולא חל שם אי' על החתיכה שנפל עלי' התרבא מה שעוברת דרך אותה חתיכה טעם התרבא לשאר חתיכות אבל חתיכה שבלעה כבר אי' שכבר חל על אותה חתיכה שם אי' נ"נ וכשמבשלים אח"כ אותה חתיכה עם שאר חתיכות צריך ס' נגד כל החתיכה שנ"ל ולכך כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב כיון שאינו פולט החלב תיכף רק אחר שתנוח היורה מרתיחה כבר חל על החלב שבלע הכזית בשר שם אי' ונ"נ וצריך ס' בשאר החלב נגד החלב שפולט אח"כ הבשר ועפ"י אלה הדברים קושי' הפלתי במקומה גבי בצלים שבלעו כזית בשר נמי נימא הכי דהחלב שנבלע בהבצלים נ"נ מהבשר ולאחר שתנוח היורה מרתיחה ופולטים החלב שבלעו הבצלים יהי' צריך ג"פ ס' עכ"ד ועי' פרמ"ג בסי' שאח"ז בש"ד ס"ק א' ובש"ד סי' צ"ד ס"ק כ"ג שהק' נמי כן וכ' דצ"ל כיון דמב"מ ברוב מה"ח ומדרבנן נ"נ לא החמירו כ"כ בזה וכ' אמנם מה שהתיר מהר"ם לובלין הבצלים קשי' ובכר"ו אוסר הבצלים עכ"ד ובש"ד ס"ק ד' שם כ' נמי ליישב בזה הקושי' דאמאי לא בעי כאן בכזית בשר שנפל ביורה חלב ב"פ ס' בנשתהה הרבה וכ' דודאי באי' דרבנן לא דייקינן כולי האי דמה"ת מב"מ ברובא בטל אלא מדרבנן החמירו כו' עכ"ד ועי' בהגהות רע"א על החו"ד שכ' ע"ד החו"ד הנ"ל שלח נמצא בסי' צ"ד כן דשם נקט שבישלו בקדירה חולבת ובזה שפיר מהני ס' נגד כזית בשר שבבצלים דהמים הנכנסים בהבצלים לא נ"נ דהא קודם שנתחברו עם טעם הבשר שבבצלים הוי נ"ט בר' נ"ט דהתירא ומה שיוצא ובא במים יחד עם טעם חלב שבקדירה ע"ז מהני ס' נגד הכזית בשר אבל בבשלו הבצלים עם חלב ממש י"ל באמת דבעי' ס' נגד כל הבצלים אלא דבתשובת מהר"ם לובלין סי' כ"ח לא משמע כן עכ"ד והניח בצ"ע ועי' לקמן סי' צ"ד סעי' ו' בחידושי רע"א ובתשובה סי' ס"ז שכ' נמי כן והאריך בזה ועי' בדברי יוסף סי' חר"ג שהק' נמי על החו"ד הנ"ל דהא התה"ד שם מיירי בכף וכף אינו מן חרס אלא של עץ או מתכות ועוד הק' עליו וכ' ליישב קושי' הפלתי הנ"ל והאריך בזה ובסי' תרל"ד מ"ש לדחות תי' החו"ד סי' צ"ו ס"ק א' על קושי' הפלתי הנ"ל על מהר"ם לובלין וכ' ליישב קושי' הפלתי ומקיים דינו של מהר"ם לובלין הנ"ל והאריך בזה ועי' בעצ"ל כאן ובסי' צ"ד מ"ש ליישב קושי' הפלתי הנ"ל על מוהר"ם לובלין והאריך בזה ומסיים בצ"ע לדינא ועי' בתוי"ק לקמן סי' צ"ו ס"ק א' שהשיג על הט"ז שם ס"ק ה' שפ' דאף הבצלים מותר והאריך בזה ופ' דאין לחלק בין אם נחתך בסכין של אי' או של בשר ונתבשל בחלב ובשניהם צריך להסירם אם אפשר והיינו כד' הפלתי הנ"ל ועי' בבאר יצחק חיו"ד סי' ז' שכ' דמד' התוס' חולין קי"א ב' ד"ה הלכתא מוכח כהפלתי ולא כמהר"ם לובלין הנ"ל והאריך בזה ומ"מ כיון דמהר"ם לובלין והט"ז והש"ך והחו"ד בחידושים סי' צ"ד ס"ק כ' ובסי' צ"ו ס"ק ה' והמג"א באו"ח סי' תמ"ז ס"ק ל"ח פ' דאף הבצלים מותר נ' דכן עיקר להלכה וכ"פ בחכ"א כלל מ"ד דין י"ב דאף הבצלים מותר ועי' במקו"ח שם ס"ק י"ז ובמגן האלף שם ס"ק כ' מ"ש בזה ועי' בשערי תורה כלל כ' פרט ג' מ"ש בד' הראב"ן והתה"ד הנ"ל ומיישב בזה קושי' המהר"ם שיף בחולין ק"ח ב' כו' וכ' דדין זה דהראב"ן הנ"ל תליא בפלוגתא דלקמן סי' צ"ח סעי' ה' אי בלוע בכלי נ"נ כו' ובכלל כ"א פרט ב' מ"ש והאריך בזה ובכלל י"ט פרט ו' ובכלל כ' מ"ש ליישב קושי' הפלתי ס"ק ג' וקושי' הט"ז ס"ק ג' בשם התו"ח ועי' בתוי"ק ס"ק ב' ובחידושי מהרא"ל ובמקמ"ח ובעה"ב ס"ק ג' מ"ש ע"ד הט"ז והאריכו בזה ועי' בש"ך ס"ק ו' ס"ק ג' ובישוי"ע ס"ק ג' ובחידושי מהרא"ל ובבית יהודא ובס' המכריע סי' כ"נ בזר זהב שם ובכתב סופר חיו"ד סי' נ"ג מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ב (ד) נוער כו'. ועי' ש"ך ס"ק ח' שהק' דאיך שרי לבטל אי' לכתחלה כו' ולפמ"ש בתשובת רע"א סי' ר"ז בתחלה די"ל דבב"ח ביש ס' לאו מדין ביטול הוא כיון דכל אחד בפ"ע מותר והאי' הוא ע"י חבורן יחד ל"ש ענין ביטול וכמ"ש התוס' נדה ס"א ב' ד"ה בגד כו' וכיון שכן לכאורה ל"ש בב"ח בכלל אין מבטלין א"ל דהא לא מדין ביטול הוא אלא דשלא בדרך נתינת טעם מעיקרא לאו שם בב"ח עלה והי' הדין לכאורה דשרי לערב בב"ח בס' עכ"ד ולפ"ד אלו לק"מ קושי' הש"ך הנ"ל אך אח"כ דחה זה וכ' דמד' הרמ"א לקמן סי' צ"ט סעי' ו' ומד' הש"ך שם ס"ק כ"ב כו' ומד' הש"ך כאן ס"ק כ' כו' מוכח דגם בב"ח הוי בכלל אין מבטלין א"ל כו' והאריך בזה וכן ראיתי בעה"ב ס"ק ד' שכ' נמי מתחלה ליישב קושי' הנ"ל ושאני בב"ח דהוי היתר בהיתר ובדליכא נו"ט אין כאן אי' בב"ח וא"כ אין כאן מבטל אי' כלל כו' ולפ"ז הי' ניחא מה דקתני נוער אח הקדירה כו' כיון דתיכף בנפילת הטפה מנער אח הקדירה אין כאן מבטל אי' כלל דמעולם לא בא לידי אי' ושניהם היתר הם ואח"כ דחה זה מד' הרמ"א דסי' צ"ט ומד' הש"ך הנ"ל כו' ומד' הגמ' חולין קי"ב כו' גבי מהו לאנוחי כדא דמלחא גבי כדא דכמכא כו' דמוכח דגם בב"ח אין מבטלין לכתחלה כו' ואין לחלק בין בב"ח לשאר אי' כו' והאריך בזה בד' תשובת רע"א ובד' התוס' נדה ס"א הנ"ל ובס"ק ג' כ' ליישב קושי' הנ"ל דכאן שרי לערב ולבטל כדי להמלט מאי' בישול בב"ח דאם יניח החתיכה יש כאן אי' בישול בב"ח והוא א"י איזה חתיכה הוא וכשמנער הקדירה ויתבטל האי' אין כאן אי' בישול והוכיח מזה כד' הר"ן דזה הוי בישול ע"י הבל הקדירה והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ד' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ד (ה) אלא בבב"ח. והוא דעת ר"א בתוס' חולין ק' א' ד"ה בשקדם והביא הוכחה לזה מהא דאמרי' שם כיון שנתן טעם בחתיכה אוסרת כל החתיכות מפני שהם מינה דקשה דאף בדליכא בנו"ט הא מב"מ אוסר בכ"ש ואף דטעם משהו א"י לצאת מן החתיכה מ"מ נימא דנ"נ ויהי' גוף החתיכה אוסרת השאר א"ו דל"א חנ"נ ובאמת י"ל דאינו הוכחה לפמ"ש הש"ך ס"ק י"ב בשם הר"ן והאגור בשם מהרא"י דבשאר אי' אינו אלא מדרבנן ושם צ"ט ב' קא' הגמ' שאני ציר דזיעה בעלמא ופי' התוס' והריטב"א דכיון דאינו אסור אלא מדרבנן ל"א ר"י מב"מ לא בטל א"כ א"ש דקא' דוקא כיון שנתן טעם בחתיכה כו'