יד אליעזר חלק א קפא

מתערב עם האי' ויכול הכל להצטרף לבטל את האי' משא"כ בחתיכה וה"נ בדבר הנבלל ונימוח שכל ההיתר מתערב עם האי' ודאי מצטרף כו' עכ"ד ועי' במג"א באו"ח סי' תס"ו ס"ק ל"ג שכ' ליישב קושי' הט"ז והש"ך הנ"ל דדוקא בדין תתאה גבר שאינו אלא חומרא בעלמא דהא מתחלה אמרי' בגמ' דא"צ קליפה אלא דחיישי' שמא בלע פורתא לכן אין הקליפה אוסרת החתיכה אבל במקום שצריך קליפה מדינא אם נתבשלה בלא קליפה אוסרת החתיכה כו' עכ"ד וכ"כ באו"ה כלל נ"ט דין ב' דהכא הקליפה אינו אלא חומרא בעלמא הובא בט"ז שם ועי' בפלתי שם מה שהק' עליו הא ר"ת הוא דדייק כן מדקתני תלב מותר ור"ת ס"ל חם לתוך צונן דבעי קליפה מדינא הוא דעירוי מבשל כ"ק כו', וכן משמע שם בתוס' פכ"צ דכ' נגע בחרס של תנור יקלוף דאדמיקר לי' נצלה ולכך קולף וש"מ מדינא ולא מחומרא כי האיך החמירו להביא קדשים לפסול וגם הש"ע פ' דאין חילוק בין עילאי ותתאי במליחה ופי' הש"ך היינו כחוש וא"כ מאי נפ"מ הא בעי לעולם קליפה וקשה הא יש נפ"מ דאי עילאי נמלחו א"כ קליפה רק חומרא ואין אוסר תערובתו משא"כ אי תתאי בעי קליפה מדינא וא"כ אוסר תערובתו וע"כ צ"ל דליתא להך תי' עכ"ד וכן הק' בחו"ד שם על המג"א הנ"ל דהא מרא דשמעתא הוא הר"ת ור"ת ס"ל דעירוי מבשל כ"ק מדאורייתא ועי' בחידושי מהרא"ל מ"ש ליישב קושי' הפלתי ומ"מ כ' דתי' המג"א נ' דחוק דמנ"ל להש"ס להקשות תם לתוך צונן מותר קליפה מיהו ליבעי דלמא לא ס"ל האי חומרא כלל אפי' בבעין עכ"ד ועי' בבאר יעקב מ"ש ע"ד המג"א הנ"ל והאריך בזה ועי' בפלתי שם שכ' מתחלה ליישב קושי' הט"ו והש"ך הנ"ל דזה תליא אי אמרי' בדבר הנאסר ע"י קליפה חנ"נ כו' ואח"כ דחה זה וכ' ליישב דידוע גבי נ"ט בר נ"ט דבבב"ח שרי ובשאר אי' אסור והוא טעם קלוש ובב"ח דהתירא אינו אוסר רק בתערובות טעם גמור משא"כ שאר אי' עכ"פ אי' איכא יהי' טעם קלוש וכ"כ הרשב"א גבי הגעלה כו' ולפ"ז א"ש דבלא"ה צ"ל טעמא דמלתא למה הנאסר כ"ק אינו אוסר תערובתו כי ליכא ס' ומין בשא"מ טעמו ניכר ומורגש ולמה שרי וצ"ל דקים להו לחז"ל דדבר שאין בו כת לכתחלה להתפשט יותר מכ"ק אין בו טעם גמור רק טעם קלוש ולכך אינו אוסר תערובתו כי אין בטעם זה ממש כו' וא"כ ה"מ בב"ח דטעם קלוש ולא אסרה אבל באי' גמורים אוסרים כל טעם כו' ולכך אף קליפה אוסר כו' ולא מצינו הך דינא דר"ת רק בבב"ח ולק"מ ואפשר דאו"ה ג"כ שכ' דהוא רק חומרא כוון לבב"ח וס"ל כר"ן דצלי מותר מה"ת וכ"ש הך קליפה ע"י עירוי כו' והביא ד' המהרש"א בפסחים ע"ו א' דס"ל כהש"ך הנ"ל והאריך בזה ולפ"ד מיושב ד' האו"ה שלא יסתרו דבריו אהדדי דבכלל כ"ט הנ"ל כ' דא"צ ס' נגד הקליפה ובכלל ל"ו כ' דצריך ס' נגד הקליפה דהתם מיירי בשאר אי' דאף טעם קלוש אסור אבל מ"ש בכלל כ"ט בשם ר"ת קאי אבב"ח דטעם קלוש מותר ושפיר ד' או"ה ועי' בתוי"ק ס"ק ב' שהביא ד' או"ה דכלל כ"ט הנ"ל והק' עליו במ"ש דטעם קליפה שהצריכו חכמים אינו אלא חומרא הא במליחה אמרי' דמליח הרי הוא כרותח דצלי ואם הוא כתוש בקליפה סגי כדין צלי וכי נימא שהוא רק חומרא ופשוט שאסור מדאורייתא מדקתני כבוש כמבושל ומליח כרותח וכבוש מדאורייתא הוי כמבושל כו' וא"כ גם מליח כרותח הוי דאורייתא ועוד דגבי מליחת דגים טהורים עם טמאים ספי' לקולא כו' ולכן אם יש בהם שמנונית אזלי' בספי' לחומרא ש"מ דמליח כרותח הוי דאורייתא כו' ואיך כ' סתם דקליפה שהצריכו חכמים אינו אלא חומרא וא"ל דקאי היכי שהתחתון הוא רותת דבעי' קליפה ובכה"ג הוי דרבנן זהו ג"כ אינו דלא מצינו בשום מקום שיש חילוק בזה גם מד' הרשב"א בתה"א י"א משמע דשוין הן כו' ועוד ראי' מד' הרשב"א בדין דג טמא שמלחו עם דג טהור כו' דמוכח שאין חילוק ביניהם כלל לאן נ' דמ"ש התוס' בשם ר"ת דהחלב מותר כו' היינו בבב"ח דוקא משום דבב"ח אינו אסור מה"ת אלא דרך בישול דוקא ולכן כיון דחם לתוך צונן אינו אסור אלא מדרבנן י"ל שפיר דלא החמירו אלא היכא דאפשר בקליפה אבל החלב מותר כיון דא"א לקלוף כו' ולפ"ז א"ש מ"ש באו"ה כו' דאינו אלא חומרא בעלמא דקאי אבב"ח כו' דאינו אלא מדרבנן אבל בשאר אי' כל היכא דבעי קליפה כו' הוא דאורייתא כו' צריך ס' נגד הקליפה והשתא א"ש מ"ש באו"ה כלל ל"ו דצריך ס' נגד הקליפה היינו משום דמיירי בשאר אי' אבל מ"ש בכלל כ"ט בשם ר"ת קאי אבב"ח והביא ד' הת"ח כלל כ"נ דין ה' שרוצה לפרש ד' או"ה דמ"ש בכלל כ"ט קאי לד' ר"ת כו' ומ"ש בכלל ל"ו דכולו אסור היינו דוקא לסברת ריב"א כו' והשיג עליו אלא דמ"ש בכלל ל"ו הוא בשאר אי' ואפי' ר"י ור"ת מודים בזה ומ"ש בכלל כ"ט היינו דוקא בבב"ח כו' ומיישב בזה קושי' הט"ז והש"ך הנ"ל והאריך בזה ופ' כן דבשאר אי' אפי' היכי שא"צ אלא קליפה בעי ס' נגד הקליפה יעוש"ה והיינו כד' הפלתי הנ"ל שמחלק נמי בין בב"ת לשאר אי' אך לא מטעמי' דהפלתי כ' משום דבב"ח טעם קלוש מותר מש"ה א"צ ס' נגד הקליפה והתוי"ק כ' דהטעם דא"צ ס' בבב"ח נגד הקליפה משום דאינו אסור מה"ת אלא דוקא דרך בישול אבל לדינא שניהם שוים דבבב"ח א"צ ס' נגד הקליפה ובשאר אי' צריך ס' נגד הקליפה ועי' בישוי"ע ס"ק ד' וס"ק ג' שכ' נמי לחלק בין בב"ח לשאר אי' והאריך בזה וכ' כהתוי"ק הנ"ל ועי' בחידושי מהרא"ל שם שכ' נמי לחלק בין בב"ח כו' דדרך בישול אסרה תורה כו' ובין שאר אי' ומיישב בזה קושי' הט"ז והש"ך הנ"ל והאריך בזה ובד' הפלתי על התוס' פסחים ע"ו א' ובד' מהרש"א שם יעוש"ה והיינו כעין ד' התוי"ק והישוי"ע הנ"ל ועי' בחו"ד מ"ש ליישב קושי' הט"ז והש"ך ומ"ש ע"ד הפלתי שתמה ע"ד המהרש"א פסחים ע"ו כו'. והאריך בזה ועי' במקמ"ח מ"ש ליישב קושי' הט"ז על מהרא"י בשם הרא"ש והאריך בזה ועי' בחידושי רע"א ובהגהות אמרי ברוך ובשערי תורה ח"ג כלל כ"ב ובדברי יוסף סי' תקצ"ד מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ה (ד) בהג"ה משערין בס'. עי' בביצת אדם סי' מ' אות נ"ז שכ' לענין תרנגולת שמינה טרפה שנמלחה עם בשר ומקצת חתיכת נוגעת בתרנגולת ושאר החתיכות נוגעות זו בזו וכ' להכשיר בהפ"מ שאר החתיכות משום דאין בלוע אפי' שמן יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב וגם כ' להתיר מטעם ס"ס שמא הל' כראבי"ה דמליחה סגי בקליפה אפי' שמן כו' והאריך בזה ועי' בדברי יוסף סי' תקצ"ח שהשיג עליו והאריך הרבה בזה ופ' לאסור אף בהפ"מ ועי' בתוי"ק ס"ק ג' מ"ש והאריך הרבה בזה יעוש"ה

סעיף ז (ה) בעי קליפה. עי' ש"ך ס"ק כ"ג שהביא ד' הרשב"א שכ' וז"ל דא"ל האיך סגי בקליפה והלא החלב רך וחזר הצלי שנפל לתוכו כמתבשל בתוכו וי"ל כיון שנפל, לתוך החלב ה"ל כחם לתוך צונן ואע"פ שהצלי שוקע לתוך החלב והחלב צף על הצלי אינו כצונן לתוך חם וכל שהוא במקומו גובר ומקרר הצלי, שנפל לתוכו הלכך בקליפה סגי עכ"ל ועי' בחו"ד ס"ק י"ג שכ' דאין הכל מודים בזה והתוס' והסמ"ג והגה"מ חולקים ע"ז דהתוס' כ' בתולין צ"ו ב' ד"ה עד דבעי נטילה רק בחם לחוד צונן קולף וצלי רותח בלע טפי והק' מבר גוזלא דנפל לכדא דכמכא דאמר רבא אבל צלי בעי קליפה וכן הוא בסט"ו והגה"מ ומאי קושי' הא הכמכא צונן וה"ל אם לתוך צונן דסגי בקליפה אבל בצלי חם לתוך חם בעי נטולה ומאי קושי' א"ו דעתם דהצלי ששוקע והחלב צף עלין דין תתאה רותח יש לו ומקשו שפיר כו' עכ"ד ובאמת לפי נוסחאות התוס'