יד אליעזר חלק א קפב

שלפנינו הגרסא בש"ס גבי ההוא בר גוזלא דאמר רב א"כ לק"מ דהא רב ס"ל דעילאי גבר והוי כמו אם לתוך חם דבעי נטילה אי בצלי בעי נטילה וכן ראיתי במקמ"ח שהשיג בן על החו"ד ועי' בדברי יוסף סי' תר"ב שהביא הגהות חתם סופר בחולין שם שהרגיש בקושי' החו"ד וכ' נמי דקושי' התוס' הוא לרב דס"ל עילאי גבר והיינו כהמקמ"ח הנ"ל וכ' הוא אבל הרא"ש שם הק' נמי קושי' התוס' הנ"ל והוא גורם רבא ולא רב וכן הוא הגרסא בהגה"מ רבא ולא רב כו' והביא ד' החו"ד הנ"ל שכ' שחולקים התוס' אהרשב"א והשיג עליו דא"כ לאסור לגמרי, כיון דתתאי גבר ועוד הא בחם לתוך חם מיירי שגוש נופל לתוך צלול ושקוע למטה החם והשיג גמי על החו"ד שהביא ראי' מד' רש"ל שאוסר בדבר גוש כו' וכ' עליו דלאו ראי' הוא דבדבר גוש ליכא דבר המקררו משא"כ בנפל לתוך הצלול צונן דמקררו אדמיקר לי' אינו בולע אלא כ"ק כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי' בנמוקי הגרי"ב בחולין שם שכ' ע"ד התוס' הנ"ל דלפמ"ש הרשב"א הנ"ל כו' אין כאן התחלת ראי' דשם כיון דכמכא דהוא תתאה צונן הוי כחם לתוך צונן דסני בקליפה ואפי' אם נימא דצלי בעי נעילה היינו אם הוא למטה או שניהם חמים ולא עדיף מרותח דמבושל ובע"כ לא ס"ל להתוס' וכן להרא"ש שכ' כנ"ל לסברת הרשב"א ומפ"ז השיג טל הביאורי הגר"א סי' ק"ה ס"ק נ"ב שכ' דהב"י בש"ע סוף סי' צ"א פ' כהרשב"א דאף בצלי סגי בקליפה וכן מפרש שם סי' צ"א דהרשב"א לשיטתו והתוס' לשיטתם כו' ולפ"ד יהי' ד' הש"ע סותרים זא"ז דבסי' ק"ה פ' הב"י דבצלי בעי נעילה וכן בכמה דוכתי אבל לפמ"ש אין כאן סתירה כלל דהב"י ס"ל דבצלי בעי נעילה והא דסי' צ"א הוא משום דהוי חם לתוך צונן ולכן סני בקליפה וכ' דאולי הגאון ס"ל דאף הרשב"א לא כ' סברתו רק לענין דלא יהי' הצלי כנתבשל בתוכו לאסור כולו וכקושי' הרשב"א אבל לא לענין נטילה וקליפה לפ"ז לא יהי' התוס' והרשב"א מחולקים בסברא זו ומ"מ צ"ע עכ"ד והיינו דס"ל כהחו"ד הנ"ל ומש"ה הניח ד' הביאורי הגר"א בצ"ע ועי' בהגהות אמרי ברוך על החו"ד מ"ש ליישב קושי' החו"ד הנ"ל דכמכא מליח רק שנאכל מחמת מלחו נקרא צונן נקרר חם הבא עליו גם מלשון הש"ע כאן שכ' אפי' נאכל מחמת מלחו משמע דלא מקרי צונן כו' עכ"ד

סימן צב

סעיף א (א) טועם כו'. ולכאורה קשה דאיך מותר ליתן לעכו"ם לטעום הא בב"ח אסור בהנאה ואסור ליתנו לעכו"ם ודלמא יש כאן טעם בב"ת וקעביד איסורא במה שנותן לו לטעום וכן הק' בעה"ב ס"ק א' וכ' ליישב עפ"ד הנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' נ"ז והברית אברהם חיו"ד סי' ל"ב דהא דלא מוקמי' התבשיל בחזקת היתר לומר שאין בו טעם משום דאיכא לברורי ע"י קפילא א"כ א"ש דמדינא מותר משום חזקת היתר רק משום דאיכא לברורי נותנים לקפילא א"כ א"ל דאסור ליתן לקפילא משום הנאה דאדרבה אם לא אפשר בקפילא ליכא לברורי ומותר משום חזקת היתר בלא"ה והא דנותנים לו לטעום הוא רק לחומרא ונגד איה"נ מה שנותנים לעכו"ם באמת סומכים על החזקה דא"א בלא"ה כו' ומיישב בזה קושי' הפלתי ס"ק א' בהא דאמרי' דאותה חתיכה אסורה ולא מהני טעימת קפילא להתיר גם גוף החתיכה אם אין בה טעם כו' והביא ד' הפרמ"ג שכ' דלא מהימן הקפילא להתיר בזה דודאי יש טעם וכ' דזה דוחק דהא טעימא מהני בכ"מ ולפמ"ש י"ל כיון דהוא כזית בשר בתוך יורה של חלב וקרוב יותר שיש בו טעם א"כ אסור ליתן לקפילא משום דהוי איה"נ ובזה ל"ש חזקת היתר כיון דקרוב לומר שיש בו טעם א"כ אסור להטעימו ומש"ה קא' רב דהבשר אסור דא"א ליתן לקפילא ומיישב בזה עוד קושי' לדעת הסוברים דבבב"ח דרבנן ל"א דנ"נ א"כ מאי פריך הש"ס תלב נבלה הוא כו' נוקמי כשלא נתבשל כמאכל ב"ד דליכא אי' תורה רק מדרבנן לכך החלב מותר כו' ולפמ"ש א"א לאוקמי כה"ג כו' דא"כ למה קא' רב דבשר אסור ולא מהני טעימה דהא בב"ת דרבנן מותר בהנאה א"כ שפיר יכולים ליתן לעכו"ם לטעום כו' וע"כ דמיירי בבב"ח דאסבה"נ ואסור להטעימו כו' ואח"כ הק' על הנו"ב והבריח אברהם הנ"ל כו' דא"כ הא דאמר רבא תולין ל"ז מריש הוי קשי' לי הא דתניא קדירה כו' דמאן טעים לה והשתא דאמר ר"י כו' ה"נ סמכי' על קפילא דנפס"ד דרבא דלא ידע מקפילא א"כ גם ישראל יכול לטעום משום חזקת היתר כיון דליכא לברורי ע"י אחר כו' וכ' ליישב זה עפ"ד הש"ש שכ' לתרץ קושי' הט"ז סי' ק"ה למה מחמירים בס' כבוש נוקמי בחזקת היתר ותי' דבתערובות אי' ל"ש חזקה דהא ההיתר אינו נהפך לאי' דל"א חנ"נ בשאר אי' מה"ת וא"כ גם עכשיו בהיתר עומד רק דא"א לאכול מחמת תערובות אי' שבו אך בבב"ח דאמרי' נ"נ וההיתר נעשה אי' שפיר שייך חזקת היתר ולפ"ז י"ל דבב"ח דרבנן חמור בזה מדאורייתא לדעת הפוס' דבבב"ח דרבנן ל"א חנ"נ כו' א"כ גבי בב"ת דרבנן ל"ש חזקת היתר דהא ההיתר לא נהפך לאי' והנה דעת הרשב"א דתוחב כף חולבת בקדירה של בשר תלוי בטכ"ע כו' דס"ל דבטעם הנפלט מן הכלי לא הוי טכ"ע מה"ת למ"ד דבשאר אי' אינו מה"ת ולפ"ז שפיר קשי' לי' לרבא כו' מאן טעים לה דא"ל דמותר לטעום משום חוקת היתר דבטעם הנפלט מן הכלי דהוי רק דרבנן ל"א חנ"נ וא"כ ל"ש בזה חזקת היתר כמ"ש הש"ש דההיתר עומד בעינו ולכך שפיר קשי' לי' מאן טעים כו' וא"ל דא"כ יהי' מותר לישראל לטעום מטעם ספד"ר לקולא דבדבר שהוא לפנינו וא"א לעמוד על שיעורו לא הוי ספד"ר כדלקמן סי' צ"ת ורק בנשפך מקילין כו' ולפ"ז מיושב קושי' התוס' שם שהק' דאמאי לא קשי' לי' לרבא אמתני' דטפת חלב כו' ולפמ"ש א"ש דהתם כיון דהוי בב"ח דאורייתא ואמרי' בו חנ"נ א"כ יש לאוקמי בחזקת היתר דאי נימא דאסיר גם ההיתר נהפך לאי' לכך יש לאוקמי בח"ה וא"כ כל אדם יכול לטעום ג"כ כיון דלא אסיק אדעתי' בטעימת קפילא א"כ הרי ליכא לברורי לכך לא הוי קשי' לי' מאן טעים רק בהא דקדירה כו' שפיר קשי' לי' דפליטת כלים רק דרבנן אף בבב"ח ובדרבנן ל"א חנ"נ וא"כ ליכא לאוקמי בת"ה כו' דההיתר גם עכשיו מותר ונאסר רק מפני תערובות אי' עכ"ד ובד' הש"ש הנ"ל מיושב נמי קושי' הפלתי לקמן סי' צ"ח ס"ק ב' שהק' דהא בבב"ח לכ"ע טכ"ע אסור מה"ת ואיך מהני בזה עכו"ם מסלפ"ת ולפ"ד הש"ש הנ"ל ניחא דבבב"ח דההיתר עצמו נהפך לאי' שפיר יש לאוקמי בת"ה וא"כ ודאי דמהימן העכו"ם מסלפ"ת כיון דמסייע לו ת"ה ול"ק דאיך מהימן העכו"ם דאדרבה הטעימה הוא לחומרא משום דאיכא לברורי וכמ"ש הנו"ב והברית אברהם הנ"ל וכן ראיתי בעה"ב לקמן סי' צ"ח ס"ק א' ליישב כן קושי' הפלתי הנ"ל עפ"ד הש"ש הנ"ל והאריך בזה ועי' בשערי תורה ת"ג כלל כ"ב פרט ו' שכ' ליישב קושי' הפלתי הנ"ל בשם הגאון ר' ברוך פרענקיל דבלא"ה קשה למה לן טעימה הא כ' התוס' חולין צ"ח ב' ד"ה לחומרא דזימנין דפסק הטעם בפחות מס' וכ"כ הר"ן שם וכיון דאיכא ס' אם האי' נתן טעם בהיתר נוקי התבשיל בח"ה כו' וצ"ל דכמו שיש להיתר ח"ה יש לאי' חזקת אי' וכמו שאין לסחור ח"ה כ"כ אין לסחור חא"י מיהו כל זה באי' והיתר אבל בב"ח שכל אחר בפ"ע מותר ועכשיו אנו רוצים לאסור ראוי לומר דמוקמי' התבשיל בח"ה וא"כ מדינא ל"צ כלל טעימה מעכו"ם מסלפ"ת ובע"כ הטעימה הוא חומרא בעלמא וכדעת קצת פוס' הובא בפר"ח ובפ"י כתובות ט' דחכמים החמירו שלא לסמוך על ת"ה כיון דאפשר