יד אליעזר חלק א קעז

המקו"ח הנ"ל והשיג עליו מד' האו"ה והרש"ל והת"ת הנ"ל ועוד השיג עליו וגם דחה ראיתו מד' התוס' פסחים הנ"ל כו' והאריך בזה ולבסוף הביא לשון הרמב"ם פ"ח מהל' מכ"א הל' ט"ז דמשמע דס"ל דאסור מדאורייתא כו' יעוש"ה ועכ"פ מדרבנן אסור לכ"ע אף בשאר איה"נ להאכיל אף לבהמה של הפקר וכהאו"ה והרש"ל והת"ת והט"ז והתשב"ץ והמגן האלף הנ"ל ודלא כהמקו"ח והביאורי הגר"א הנ"ל וכן פ' החכמת אדם כלל מ' דין ב' וכן עיקר לדינא ועי' ביד אברהם לקמן סי' צ"ב ובבאר יעקב לעיל סי' כ"ט ובמהר"ם שי"ק מצוה י"ט ובדברי יוסף סי' תקס"ו מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ב) הנאה. עי' פלתי ס"ק א' שהביא קושי' הרא"ם דל"ל קרא דלא תבשל תפ"ל מקרא דל"ת כל תועבה ותי' דאי מקרא דל"ת כל תועבה לא הוי לקי דהוי לאו שבכללות וכ' הפלתי דלהרמב"ם דס"ל דלא לקי על הנאה עדיין קשה תפ"ל מל"ת כל תועבה וא"ל דצריך קרא אאיה"נ דהא הרמב"ם פ' כר' אבוהו כו' וכ' ליישב והאריך בזה ובאמת לק"מ דהא מבואר ברמב"ם פי"ד מהל' מכ"א הל' י"א דבבב"ח אפי' אם עירב בו דבר הפוגם מ"מ חייב משא"כ בשאר אי' והטעם דבב"ח אפי' שלא כדה"נ נמי חייב מדלא כתיב בי' אכילה דנפקא לן מלא תבשל וא"כ אי הוי נפ"ל מל"ת כל תועבה הוי פטור בשלא כדה"נ לכך איצטריך לא תבשל לחייב אף שלא כדה"נ ולק"מ קושי' הרא"ם הנ"ל וכן ראיתי בחידושי מהרא"ל ס"ק א' שכ' נמי כן ליישב קושי' הנ"ל וכ' עוד ליישב קושי' הנ"ל ועי' בעה"ב בפתיחה ובשעה"מ פ"ה מהל' יסוה"ת ובגינת וורדים בפתיחה ובכתב סופר חיו"ד סי' נ"ג ובעצ"ל ובס' פורת יוסף מערכה י' מ"ש ע"ד הרא"ם הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בפלתי שהק' מ"ט לא תאסר תקרובות ע"ז מל"ת כל תועבה הרי נעשה בגוף הדבר תועבה גדולה ועי' בחתם סופר ח"ו בסוף הס' בחידושיו לע"ז ל"ב ב' שכ' ליישב דלא נשתנה דבר ט"י התועבה כו' ואפי' לשלוח הקן לא דמי דהתם נעשה הקנין באיסור פי' שקונה האם בהגבהה וזה באי' אבל הכא אין התועבה פועל כלום כו' ואפי' במצוה הבב"ע ס"ל להתוס' פ' לולב הגזול כל שאין העבירה גורמת המצוה יי"ח אע"פ שנעשה בו עבירה מכ"ש שלא יהי' בכלל ל"ת כל תועבה עכ"ד

(ג) דרך בישול. עי' פלתי ס"ק ב' שהביא דעת הר"ן דצלי אינו אסור מה"ת וכ' ליישב בזה קושי' העולם בהא דילפי' בפסחים ונזיר טעכ"ע מגיעולי מדין כו' דלמא צוה התורה משום בב"ח כו' ובב"ח לכ"ע טעכ"ע מה"ת כו' ולפ"ד זו לק"מ דהא התורה צוה אשר לא יבא במים תעבירו באש ללבן כו' ואי טעכ"ע ל"ד רק משום בב"ת הא הני כלי צלי נינהו ול"ש בהו בב"ח וע"כ משום שארי איסורין עכ"ד ועי' בחו"ד ס"ק א' שכ' עליו דלא דק דהא יש לחוש שהעכו"ם צלו בשר ואנן נבשל בה חלב ובודאי הטעם שנבלע ע"י צלי' וכבישה ויוצא ע"י בישול ונתבשל בחלב אסור מדאורייתא עכ"ד ובאמת ד' הפלתי נכונים וכמ"ש במקמ"ח לפמ"ש התוס' בחולין ת' א' ד"ה שליבנה בשם ר"ת דכל שסופו לפלוט ע"י רותח פולט בהגעלה ראשונה וא"כ שפיר ד' הפלתי דאם נימא משום אי' בב"ח למה ציותה התורה אשר לא יבא במים תעבירו באש בהגעלה יהי' סגי ממנ"פ אם יבשל אח"כ חלב דרך בישול כבר נפלט בהגעלה ראשונה ואם יצלה אח"כ דרך טיגון ויפלוט שוב לא הוי אי' דאורייתא דבצלי אינו אסור מה"ת בבב"ח א"ו משום שאר אי' לכן ציותה התורה תעבירו באש שמא יצלה אח"כ ויפליט טפי ממה שפלט ע"י הגעלה ושפיר ד' הפלתי הנ"ל ועי' בבית יהודא מ"ש להשיג ע"ד החו"ד מד' הגמ' סוף ע"ו ע"ו א' כו' ומ"ש להשיג ע"ד הפלתי הנ"ל ומ"ש ליישב קושי' העולם הנ"ל והאריך בזה ועי' בפ"י פסחים מ"ד ב' מ"ש ליישב קושי' הנ"ל ועי' בעה"ב ס"ק ב' מה שהק' עליו ומ"ש הוא ליישב קושי' הנ"ל ומה שהשיג שם ובס"ק א' על החו"ד הנ"ל והאריך בזה ועי' באור חדש בפסחים שם ובחמדת צבי שם ובגור ארי' יהודא שם ובחידושי הרי"מ שם ובחולין ק"ח א' ד"ה אמר ובישוי"ע לקמן סי' קכ"ב ס"ק ב' ובתשובת ר' משולם איגרא חיו"ד סי' י"ב וחתם סופר חיו"ד סי' פ"ג ובכתב סופר חיו"ד סי' ס"ט ובשערי שמחה שער ז' סי' י' ובשם ארי' חיו"ד סי' ע"ג ובס' בית מנוחה על ס' המנוחה הל' חמץ פ"א הל' ו' ובס' משרת משה פ"י מהל' מכ"א הל' רכיב מיש ליישב קושי' הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה

(ד) אבל מדרבנן עי' בעה"ב ס"ק ב' שהביא ד' הפרמ"ג בפתיחה ובסי' ק"ה וד' הנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' כ"ו שכ' דע"י כבישה ומליחה אם בשלו אח"כ נאסר באכילה ובהנאה מה"ת כו' והאריך בזה ומסיק דבמקום שיש איזה צדדים יש להקל בזה כו' ובבב"ח אם הוה ס' כבוש דיש להתיר בבישול אח"כ ג"כ ובהנאה כו' עכ"ד ובס"ק ג' כ' דאם נאסר מקודם ע"י צלי' משום בב"ת דיש להתיר לבשל אח"כ כו' והאריך בזה יעוש"ה

(ה) בהג"ה כל בב"ח. עי' בעה"ב ס"ק ד' מ"ש לענין מ"ש דהיכי דנאסר ע"י כבוש ומליחה אם בשלו אח"כ הוי אי' תורה אי אסור בהנאה בכבוש ומליחה כו' ומ"ש על ראי' הפלתי דבב"ח דרבנן מותר בהנאה מע"ז ע"ד א' דפריך ולתני נמי חתיכת נבלה כו' ומיישב קושי' הפלתי והאריך בזה וכ' אח"כ להסתפק היכי דהוי בב"ח דאורייתא כו' רק דמצד אחר נעשה בב"ח דרבנן כגון שנתערב חד בתרי דבטל מדאורייתא רק מדרבנן לא בטיל אם הי' חתיכה הראוי' להתכבד שנעשה אי' דרבנן ע"י גלגול אי אסבה"נ או לא כו' והאריך בזה והביא דעת הפרמ"ג בפתיחה כוללת באו"ח בסדר הנהגות השואל סדר ב' אות י"ח לענין בב"ח ונשפך כו' ומסיק דאסור בהנאה ובס"ק ה' הביא ד' הפר"ח שכ' דלא נאסר בב"ת מה"ת רק אם נתבשל כמאכל בן דורסאי כו' והאריך עליו בזה ועי' בדברי יוסף סי' תקס"ד מ"ש ע"ד הפר"ח והאריך בזה, ועי' בישוי"ע ס"ק ב' ג' מ"ש והאריך בזה ועי' בתוי"ק ס"ק א' ולעיל סי' ס"ט ס"ק ח' שכ' דיש נפ"מ לדינא לדעת הטור דס"ל דל"א אין הנאסר יכול לאסור אלא במקום שהאי' עצמו יכול לילך לשם אלא בשאר אי' ולא בבב"ח היינו דוקא היכא שאסור מדאורייתא אבל היכא דאסור מדרבנן י"ל דהוי כשאר אי' כו' והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ג (ו) בהמה טהורה. עי' פלתי ס"ק ד' שהביא ד' הרמב"ם שכ' דבב"ח שאסבה"ג הוא מהנקברין ואפי' אפרו אסור וכ' דיש לו ס' למה אסור האפר הא אי הוי ברור דנסחט טעם החלב הוי מותר וא"כ בנשרף לאפר דודאי נסחט בבירור טעם החלב למה אסור השתא בחתיכה קיימת הוא מותר בשרפתו לא כ"ש עכ"ד ועי' בחידושי מהרא"ל שכ' על הפלתי דלא הבנתי דבריו דהתורה אסרה לבב"ח בהנאה ומה לי אם יהנה בעין או שיהנה באופן שישרפנו ואז יהנה ממנו ומ"ש דנסחט טעם החלב בבירור לא הבנתי דליכא דמיון כלל דהתם נסחט החלב. לגמרי וליכא בב"ת כלל לאפוקי בנשרף דיש כאן אפר מבו"ח כו' אבל מ"מ בהנאה אסור שפיר עכ"ד ועי' פרמ"ג בפתיחה ובעה"ב ס"ק י"ב ובדברי יוסף סי' תקס"ו מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ז) בשר טמאה כו'. עי' בדגול מרבבה שהביא ד' הרמב"ם בפי' המשנה בכריתות פ"ג גבי יש אוכל כו' דמבואר דהמבשל נבלה או חלב בחלב דאינו אסור בהנאה כו' דהסומך ע"ז במקום הפסד לא מפסיד ועי' בעה"ב בפתיחה ובפלתי ס"ק י"נ ובישוי"ע ס"ק ד' ה' ובדברי יוסף סי' תקס"ה מ"ש והאריכו בזה ועי' לקמן סי' רל"ו בקונטרס א"א תל ע"א מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה: