יד אליעזר חלק א קנג

דדיינינן על הקופה ול"ד כלל לב' כלים שהרי הקופה עצמה הביאה לכאן ול"ד לעיר הקרובה ולא הוי ממל"מ דבעיר הקרובה לא הי' שום הבאה לכאן ולמה נימא שנהרג במק"א והביאו לכאן משא"כ הכא דהא הביאו הקופה לכאן אמרי' שגם השרץ הובא לכאן וא"כ דינו כמו קופה באותה זווית דהוי מזל"ז ומחזיקין כו' עכ"ד ובסי' מ"ב שם מ"ש ע"ד התוס' חולין נ"א א' ד"ה המוציא והאריך בזה ועי"ש עוד בגנזי יוסף מ"ש ע"ד המקו"ח שם בענין אם טלטלוה ממל"מ והוחזר למקום הראשון ואח"כ נמצא בה חטה אם נקרא ממל"מ או מזל"ז כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי' בתוס' גיטין י"ז א' ד"ה משום שכ' וז"ל דל"א אוקמא אחזקת א"א והשתא הוא דאיגרשה כיון שהיא גרושה לפנינו ועוד אדרבה אוקמה בחזקת כשרה שלא נבעלה כשהיא א"א עכ"ל ומשמע מד' התוס' דב' תי' הם ודבריהם תמוהים בתי' הא' דהא כבר בארנו לעיל דחזקה דמעיקרא עדיפא מחזקה דהשתא וגם התוס' בנדה ובכתובות ובעירובין הנ"ל ס"ל כן וגם כתבתי דאף התוס' ביבמות ס"ח הנ"ל וגם התוס' פסחים צ"א הנ"ל נמי אינם חולקים על זה וא"כ ה"נ אע"ג דהיא גרושה לפנינו מ"מ מוקמי' לה אחזקה קמייתא ואמרי' השתא היא דנתגרשה וכן ראיתי בפ"י שם שהק' נמי כן והוכיח מכמה מקומות בש"ס דחזקה דמעיקרא עדיפא מחזקה דהשתא וכ' דלכאורה הי' נ' ליישב דש"ה כיון שהיא או' ברי שנתגרשה מקודם כו' וקי"ל דכל היכא דאיכא ברי ושמא אפי' באיסורא מצרפין ברי לחזקה גרועה וה"ל תרתי לאפוקי מחזקה קמייתא כו' וכ' דכן משמע מפירש"י בקידושין ע"ט ב' בהא דמוקמי' במכחשת כו' ואח"כ כ' ליישב דהתוס' ס"ל כהרשב"א והר"ן הנ"ל שכ' גבי גבינות דכל היכא דא"א לומר דמעכשיו ממש בזו הרגע נשתנה החזקה קמייתא בשעה שאנו מוצאין השתנות החזקה איגלאי מלתא למפרע שהיינו מחזיקין החזקה קמייתא בטעות איזה זמן מש"ה אתרע חזקה קמייתא לגמרי ומוקמי' אחזקה דהשתא דומיא דכתמים דטמא למפרע עד שעת הכיבוס וא"כ י"ל דה"נ א"א לומר דעכשיו בזו הרגע נתגרשה כשמראית הגט לפנינו דא"כ הרי העדים מצויין לפנינו ונחזי מאי קאמרי אימתי נתגרשה והאיך יכול לחפות על ב"א אלא ע"כ שאין העדים לפנינו וא"כ ע"כ לאו ממש עכשיו נתגרשה כו' וא"כ הרי היינו מחזיקין אותה בטעות באותן הימים בחזקת א"א מש"ה מוקמי' לה לגמרי אחזקה דהשתא למפרע אף בשעה שזינתה כו' ובלא"ה יותר נ' דהמשך לשון התוס' כאן דדוקא בהצטרפות ב' הטעמים דאיכא חזקה דהשתא דהרי גרושה לפנינו ואיכא נמי עוד חזקת צדקת מצטרפין אלו הב' חזקות לאפוקי מחזקה קמייתא דא"א דה"ל תרתי לגבי חדא ותדע דהכי הוא דהא ע"כ בהאי חזקת צדקת שכ' התוס' א"ל דבהאי חזקה לחוד סגי לאפוקי מחזקת א"א דא"כ בכל א"א שזינתה אף שאין גיטה בידה האיך קטלינן לה מספי' אי אמרה גרושה אני אמאי לא מהימנא אי משום דבחזקת א"א קיימא האיכא חזקת צדקת ול"ל דאין ה"נ ראי אמרה גרושה אני לא קטלינן לה א"כ למה תקנו זמן משום ב"א אכתי תטמין גיטה ותאמר גרושה אני אע"כ כמ"ש דכיון שקבלה התראה תו לא מצי למימר גרושה אני דאתרע לה חזקת כשרות אבל כשגיטה בידה מהימנא לומר גרושה אני אף שקבלה התראה והיינו משום דאמרי' הרי גרושה לפנינו בהצטרפות כו' עכ"ד וכ' בש"ש שם פי"ד דחדא תי' הוא והביא ד' הפ"י אלו ובספרו אבני מלואים סי' קכ"ז ס"ק ב' וס"ק י"א ועי' במח"א הל' אישות סי' ג' דס"ל דב' תי' הם בתוס' אבל העיקר כהפ"י והש"ש הנ"ל דחדא תי' הוא בתוס' והביא ראי' מד' הר"ן שהעתיק לשון התוס' והשמיט תיבת ועוד אלמא דתי' א' הוא ולפ"ד אף התוס' גיטין הנ"ל נמי ס"ל כהתוס' נדה ועירובין הנ"ל דחזקה דמעיקרא עדיפא מחזקה דהשתא ועי' במלבושי יו"ט שם סי' י"א שכ' דלפמ"ש דהרשב"א והר"ן מודים בחזקה גמורה דלא מחלקינן בה בין אם נוכל לומר דהשתא הוא דאתרע או שאתרע זמן מה מקודם ע"כ צ"ל בד' התוס' כד' הפ"י הנ"ל דחד תי' הוא ומצטרפין חזקה דהשתא עם חזקת כשרות שלה ועי' בס' טיב גיטין שם שכ' דלפמ"ש הפ"י עצמו פ"ב דכתובות בשם הרשב"א דמש"ה מהני בברי לי נגד חזקת א"א משום דעד כאן לא אזלי' בתר חזקה אלא למי שמסופק אבל מי שיודע ברי נגד החזקה לא נוכל להענישו על סמך החזקה והביא ד' הקונטרס הספי' דהיינו דוקא באתרע החזקה אבל כ"ז שאין שום ריעותא בחזקה לא מהני ברי דבע"ד להכחיש החזקה וסוקלין עלי' ולפ"ז י"ל דה"נ אזיל תי' התוס' כיון דהשתא היא גרושה ואתרע החזקה וטוענת ברי א"א להורגה וכ' על הפ"י הנ"ל דכ' ג"כ לקיים ד' התוס' משום טענת ברי דידה אלא דאתי עלה וטעם אחר משום ברי ושמא ולא הזכיר ד' הרשב"א ואמנם עפ"ד הרשב"א מרווחים הדברים יותר עכ"ד ולפ"ד נמי אף התוס' גיטין הנ"ל ס"ל כבתוס' נדה וכתובות ועירובין הנ"ל ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק ע"ג מ"ש ע"ד הרשב"א הנ"ל והארכתי בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בטיב גיטין ד"ה גזי' ובגרש ירחים שם ובהיד החזקה סי' ד' מ"ש ע"ד התוס' והפ"י הנ"ל והאריכו בזה עוד כ' הפ"י שם ועדיין קשה לי דהא בכתובות ט' כו' אמרי' דבאשת כהן נאמן לאוסרה עליו דליכא אלא חד ספי' והק' התוס' אמאי ל"א אוקי אחזקת כשרות וקודם שנתארסה זינתה ותי' דחזקת הגוף עדיפא לומר שהיתה בתולה בשעת האירוסין אלמא דאע"ג דאיכא כמה חזקות להתיר חזקת כשרות וחזקת היתר לבעלה וחזקה דהשתא דהרי היא בעולה לפניך אפי"ה אמרי' דחזקה קמייתא עדיפא לומר שהיתה בתולה וא"כ מ"ש הכא דפשיטא להו דמהני תרתי במקום חדא ובלא"ה צ"ע לשונם בכתובות וכל הני סוגיות שכ' דתרתי במקום חדא עדיפא מחזקה קמייתא אפי' בחזקת הגוף כגון בבוגרת ובנדה ע"כ קושי' וכן הפ"י בסוגיא דפ"פ שם ד"ה לא צריכא ובקו"א שם סי' ז' והניח בצ"ע ועי' במלבושי יו"ט שם שכ' ליישב דהא דכ' התוס' הנ"ל דאזלי' בתר חזקה קמייתא הוא לענין דמשוי' לי' ספי' ול"א דודאי קודם שנתארסה זינתה מחנות חזקת כשרות שלה ולכך הוי ס' השקול משום דאיכא כנגדה חזקה קמייתא חזקת הגוף וה"נ ודאי דהוי ספי' מחמת חזקה קמייתא דאיכא כנגדה אבל לא קטלי' משום ספי' ולכך מל לחפות עלי' ועל מ"ש הפ"י ובלא"ה צ"ע לשונם בכתובות כ"ו כ' עליו דכבר בארתי בשם השימקו"ב דהביא מתוס' והרא"ש דכיון דא"א לומר חסר ואתאי כמו במקוה לכך לאש אלא ספי' ולא עדיפא חזקה דהשתא נגד חזקה דמעיקרא עכ"ד וצ"ל דקושי' הפ"י הנ"ל לשאר תי' של התוס' בריש נדה ד"ה התם וחולין י' א' ד"ה סכין יעוש"ה אבל באמת אף לשאר תי' של התוס' שם נמי לק"מ קושי' הנ"ל וכמ"ש הגאון רע"א שם בדרו"ח ד"ה לא צריכא דכל מקום דמצינו תרתי לריעותא כמו במקוה וכן קושי' התוס' בנגעים ובסכין שנמצא פגום וכן במומין דהק' דנימא הרי מום לפניך ואוקמי אחזקת פנוי' היינו דכל היכא שהריעותא לפנינו מורה על החזקה דבמקוה כשהיא עתה בפנינו חסירה מורה דאינה מטהרת לטמא אלא דבאת לדון דכשטבל עדיין לא הי' חסר בזה דנין לצרף הריעותא שלפנינו לחזקת טומאה כיון דענין הריעותא שלפנינו אינו מטהר לטמא וכן בנגעים דכשהוא עתה הנגע חסר מורה לטהרת הבית דנגע חסירה א"י לטמא הבית וכן הסכין שהריעותא כשהוא לפנינו סכין פגום מורה על אי' הזביחה דסכין פגום אינו מכשיר לזביחה וכן במומין דהמום שלפנינו מורה שאינה מקודשת דהא התנה שלא יהי' בה מומין משא"כ הכא שלפנינו אינו מורה בשום דבר לענין ההיתר דאדרבה בלא בעילה הי' בחזקת היתר והבעילה הוא נגד חזקת היתר בזה לא מצרף הריעותא דבעולה לפניך לחזקת היתר כיון דהריעותא שלפנינו אינו