יד אליעזר חלק א קנב

ראי' אבל כשאפשר לומר סמוך לשחי' ממש נטרפה וחזקתינו שהיינו מחזיקין אותה בחזקת כשרות כהוגן היתה ל"ד לכתם דאין לה חזקה ומ"מ למדנו דאין חילוק בין חזקה דמעיקרא לחזקה דמחמת רובא לשתי הסברות כיון שכל עצמה של חילוק זה לא למדה הרשב"א אלא מחזקה דמעיקרא עכ"ד והיינו כד' הפרמ"ג דסי' ק"ה הנ"ל ועי' בס' דברי יוסף סי' תקט"ו מ"ש והאריך בזה וכ"ז הוא לדעת הרשב"א הנ"ל אבל לפ"מ שפ' הרמ"א דאף בהוגלד פי המכה אין לאסור רק הנעשה ממנה תוך ג"י אבל מה שנעשה מחלבה קודם לזה שרי דמוקמי' אחזקה דחזקה דמעיקרא עדיפא מחזקה דהשתא שפיר יש להתיר בס' כבוש וכן בעכבר שנפל לשומן וכמ"ש הפלתי הנ"ל והטור האבן הנ"ל אך התוי"ק ס"ק א' פ' להחמיר בהוגלד פי המכה כדעת הרשב"א הנ"ל וכ' דגם רש"י בריש נדה ד"ה חסר ואתאי כו' ס"ל נמי כהרשב"א והאריך בזה ומ"מ יש להקל בהפ"מ בס' כבוש וכן בעכבר שנפל לשומן וכהפלתי הנ"ל וכ"פ בחכ"א כלל נ"ח דין ד' ודין ט' להקל בהפ"מ וכן בהא דאו"ח סי' תס"ז הנ"ל יש להקל היכא דהי' הכלי והמים בדוקים ולא מחזקי' מזל"ז וכמש"פ בבינת אדם שם סי' מ"ב והאריך בזה ועי"ש עוד בתוי"ק מה שהק' ע"ד הרשב"א הנ"ל דהא הרשב"א ס"ל דלא תלינן בהיתר בס' השקול אם לא שההיתר שכיח יותר ולפ"ז אמאי תלי' בסמוך לשחי' הא אין לתלות בסמוך לשחי' יותר מלומר שנעשה ומן רב קודם שתי' וכ' ליישב והאריך בזה וכן הק' הפלתי לעיל שי' נ' והאריך בזה וכבר קדמו בקושי' זו במהר"ם לובלין סי' א' וכ' ליישב דשאני התם דלא אמרי' שניקב לאחר שתי' אלא קודם שחי' והואיל ונוכל לומר דשעה מועטת קודם שחי' או בשעת השחי' נטרפה ואסרי' עכ"פ הבהמה באכילה הוא די ואין אנו מוכרחין לומר שנטרפה זמן רב קודם שחי' עכ"ד ועי' בבכ"ש בחולין י' א' שהביא ד' מהר"ם לובלין אלו וכ' דבלתי מובן אצלו וכ' ליישב דזה דומה להא דאמרי' סכין אתרעי בהמה לא אתרעי כו' ועי' בראש אפרים בתשובות בסוף הס' סי' כ"ב כ"ג מה שהק' ע"ד הבכ"ש ומ"ש ליישב קושי' הנ"ל והאריך בזה ועי' בנודע בשערים שם סי' י"א שהשיג על הראש אפרים וכ' דד' הבכ"ש נכונים דהנה הראשונים מחולקים אי אזלי' בתר דבר שאנו דנים עליו או לענין דבר שנולד בו הס' ודבר זה ברמב"ן וריטב"א בקידושין פ' גבי רוב תינוקת מטפחין כו' א"כ לרש"י ותוס' יש לנו לילך בתר החזקת טהרתה של העיסה אף דודאי נגע החילוק א"כ ה"ה כאן אף דבהמה אסירה מטעם תרתי לריעותא כו' אפי"ה אמרי' דהחלב מותרת אף דדין החלב כדין הבהמה ולזה הסכים הרשב"א דהחלב מעולם לא נאסרה משום אבר מה"ח א"כ נשארה בחזקתה כיון דלא אתרע ומיישב בזה קושי' הפוס' על הרשב"א מהך דיבמות והאריך בזה והיינו כעין ד' הישוי"ע בסי' תס"ז ס"ק י' ובאה"ע סי' י"ו ס"ק ל' הנ"ל ועי' עוד בנודע בשערים ח"א כללי רובא וחזקה מאות ל"ד עד אות ל"ט מ"ש ליישב תי' של מהר"ם לובלין הנ"ל ומ"ש ע"ד הבכ"ש הנ"ל והאריך בזה ועי' בדברי חיים שם סי' י' ובבינת אדם שם סי' ט"ז ובהיד החזקה שם ובמים חיים סי' כ"ה ובבית נאמן שם ובבית מאיר באה"ע סי' ו' סעי' י"ד ובתשובות ר' משולם איגרא חיו"ד סי' ב' ובחוסן ישועות בחולין בקו"א שם י' א' ד"ה כל ובדברי יוסף סי' תק"ו מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי' בפ"י כתובות ע"ו ב' ד"ה מיתיבי מה שהק' על התוס' חולין הנ"ל דאסרי הגבינות מד' הגמ' שם וכ' ליישב דמכאן נ' דאפי' מאן דמטריף בגבינות היינו דוקא בטריפות דאתי מגופה כגון ניקב קרום של מוח וכיוצא דאפשר שנולד עמו משא"כ בטריפות דאתי מעלמא כגון ע"י מחט או קוץ דלא שייך לומר שנולד עמו כ"ע מודו דהגבינות כשרים כו' ומיישב בזה הקושי' שהק' מד' התוס' ביבמות ל"א גבי ס' דרוסה כו' והאריך בזה ודבריו תמוהים וכמו שתמה עליו במלבושי יו"ט שם סי' י"ב דמד' הרשב"א מוכת דלא ס"ל לחלק בזה דהא הרשב"א במשה"ב הודה לד' הרא"ה במה דס"ל דאין לחלק בין שעה אחת לזמן מרובה וכ' דהא דמכשירין הגבינות הוא דוקא היכא דיכולין לומר שנמצאו הטריפות בתר שחיטה כגון שנמצא מחט באחד מהמקומות שנקובתן טריפות ולא נודע אי נגמר הנקובה מב' צדדין מחיים או לאחר שחי' מיד עם נדודה וכיוצא בזה א"כ מוכת להדיא מדבריו דגם בטריפות ע"י מחט או קוץ היכא דליכא למתלי דלאחר שחי' נגמר הנקב מטריפין הגבינות למפרע דלא כהפ"י וקושי' הפ"י הנ"ל על התוס' כ' ליישב כיון דאין מחזיקין מרשות לרשות הוי כמו שלא אתרע כלל ואף בחזקה דאתיא מכח רובא נמי הוי חזקה מעליא וכ' ליישב בזה ד' הטור דבחו"מ סי' רכ"ד פ' דאם קנה קודם ג"י מן השתי' על הטבח להביא ראי' אף שהוגלד פי המכה וגבי גבינות פ' דאם הוגלד פי המכה כל הגבינות אסורות אף שקודם ג"י כיון דא"א לומר השתא הוא דאתרע לא מוקמי' אחזקתה ולפמ"ש א"ש דס"ל כהרשב"א הנ"ל וא"כ כיון דאין מחזיקין מרשות לרשות הוי כאלו לא אתרע רשות אחרת כלל ואמרי' כ"נ כ"ה לקיים המקח וכ' דאין להקשות לפ"ז מאי מקשים התוס' בכתובות ע"ה ב' ד"ה אבל דאמאי הולכין אתר חזה"ג דהא הוי חדא במקום תרתי דהא יש כאן חזקת פנוי' וגם הרי מום לפניך הא כיון דאין מחזיקין מרשות לרשות הוי כמו שלא אתרע כלל ונ' דהא רבא קאי לפ"ד ר"א דקא' תברא כו' וא"כ ר"ג דקא' על הבעל להביא ראי' הוא אף שנמצאו מן האירוסין ור"י פליג עליו בין מן האירוסין ובין מן הנשואין וע"ז קא' רבא הא דס"ל לר"י דלא אזיל בתר חזקה דגופה היינו היכא דאיכא חזקה דממונא אבל היכא דליכא חזקה דממונא אזיל בתר חזקה דגופה וא"כ משמע מד' רבא דאזלי' בתר חזקה דגופה אפי' היכא שנמצא מן האירוסין היכא דליכא חזקת ממון כנגדה ושם הי' רשות האב ול"ש לומר דאין מחזיקין מרשות לרשות וא"כ קשה לפ"ז הא הוי חדא במקום תרתי כו' עכ"ד ומ"ש הפרמ"ג הנ"ל אבל מכלי לכלי או מרשות לרשות אף ביצאה זמן מה מחזי' דומיא דמומין ומיהו זה בהי' בדוק מקודם וא"ל יש לעי' כו' לפמ"ש הבינת אדם הנ"ל דהיכא דהי בדוק מקודם אף מזל"ז אין מחזיקין וא"כ מכלי לכלי א מרשות לרשות ודאי אף בלא הי' בדוק מקודם אין מחזיקין ואין כאן שום ס' ועי"ש עוד בבינת אדם סי' כ"ח שכ' דהא דאמרי' כ"נ כ"ה ואין מחזיקין ממל"מ הוא סברא דאורייתא וזהו מחלוקת ר"ח ור"ז בב"ב כ"ד א' דר"ח ס"ל רוב וקרוב הולכין אחה"ר ור"ז ס"ל אחר הקרוב כו' דבהא פליגי דר"ת ס"ל דטעם דהעיר הקרובה מביאה דחזקה שהרוצח הי' מעיר הקרובה כמ"ש התוס' שם ואמרי' כ"נ ההרוג וכ"ה בשטת הריגה ומסתמא הרוצח מאותה העיר ולא חיישי' שמא נהרג במק"א והובא לכאן דאמרי' כ"נ אבל היכא דאיכא מתא דנפישי אמרי' מסתמא הרוצח הי' מאותה העיר דאזלי' בת"ר וקי"ל רו"ח רובא עדיף ור"ז ס"ל דלא מטעם חזקה אלא גזיה"כ הוא כדמוכח שמודדין מעיר שיש בה ב"ד כו' ואפי' נגד הרוב דמ"ש כיון דשניהם גזיה"כ ואנן קי"ל כר"ת דכ"נ הוא מטעם חזקה וה"ט נמי דאיתא בשקלים בין חולין למע"ש קרוב לחולין חולין דאמרי' כ"נ כ"ה ול"א דנפל ממעות מע"ש והובא לכאן דחזקה כ"נ וה"ט נמי דהמערה מכלי לכלי כו' וכן טעמא דאו"ה בזבוב בקערה דזה דומה ממש לב' עיירות ונמצא קרוב לזה דאמרי' כ"נ ואמנם בקופה שנשתמשו בזווית זו והביא לזווית אחרת דכאן י"ל דאנו דיינינן על השרץ שנמצא עכשיו בזווית אחרת כ"נ השרץ בזווית זו כ"ה בזווית זו ונפל לקופה עכשיו וי"ל ג"כ להיפך כ"נ בתוך הקופה וכ"ה בתחלה בקופה זו ולכן פליגי דחזקי' ס"ל דזה הוי ממל"מ ממש כמו ב' כלים דמודה בה ר"י כו' וה"נ דיינינן על מקום הקרקע והרי הוא מק"א ור"י ס"ל