יד אליעזר חלק א קמט

מחמת שנמצא הריעותא בגופה אסורה משא"כ החלב שנחלב ממנה דלא נמצא בה ריעותא וכן מוכת בכמה דוכתי' דבכ"מ דאיכא ריעותא בגופה לא אזלי' בתר חזקה להתיר לקלקל הריעותא עכ"ד וכ"כ בספרו מקו"ח סי' תס"ז ס"ק ו' ולפ"ד מיושב נמי קושי' הנ"ל מהא דס' כבוש דהתם נמי אתיליד ריעותא בגופה ובכה"ג מחזקינן מזמן לזמן וכן רמז בחו"ד עצמו בסי' ק"ה ס"ק ד' ועי' במגן האלף סי' תס"ז ס"ק י"ז מה שהשיג עליו ועי' עוד בספרו משיבת נפש חיו"ד סי' מ"ח שכ' שהוא דיבר בעצמו עם הגאון יבעל חו"ד מזה הענין והשיג עליו דשם אין הספי' סוחרים בעצמם דהא מה שמתירין החלב הוא מפני שאנו או' שבשעת חליבה עדיין לא היתה טרפה והבהמה טרפה לפנינו אבל לאסור הבהמה מכח ס' ולהתיר החלב זה דבר שאינו כלל עכ"ד וכעין זה כ' במגן האלף שם להשיג על החו"ד ועי' בהגהות אמרי ברוך מה שהשיג על החו"ד ועי' בבנין עולם חיו"ד סי' א' ובספרו בית נאמן חדר מ"ש ע"ד החו"ד והאריך בזה יעוש"ה ובסי' ק"ה ס"ק ד' כ' החו"ד דלפי החי' שכ' בסי' ק"ד אם הי' לוקח מהחבית מים קודם שנמצא השרץ ובשל בו תבשיל לא הי' נאסר ובסי' תס"ז באו"ח מחזקינן אי' מזמן לזמן כה"ג כו' וכאן אקצר דהא חזי' דממל"מ לא לא מחזקינן אי' כמבואר שם במג"א ס"ק כ"ה באם טלטלה למקום אחר ונצטנן דמותר ולכאורה קשה דא"כ גבי חבית ונמצא חומץ דריש נדה נמי נימא הכי דאם טלטלה למק"א ונמצא חומץ דלא מחזקינן ממל"מ ועוד דגבי מומין תולה הש"ס ברשות ולא במקום וע"כ צ"ל דלא תלי' האי' במקום רק במידי דנפל מעלמא ונוכל לחלות שבמקום זה נפל מחמת שבמקום זה מצוי דבר זה ליפול ותלי' הריעותא במקום זה דוקא ולא מחזקינן ממל"מ משא"כ במידי דאתרעי מגופה כמו גבי יין או בהמה שנטרפה לא חלי' בהמקום דמה לי הכא מה לי החם וכ"מ שהיא טריפותה עמה כמ"ש התוס' בנדה כ"ו גבי' אשה כו' אלמא דבכל ריעותא דמגופה ל"ש לומר לא מחזקינן אי' ממל"מ ומש"ה גבי' מומין דהקלקול תלוי ברשות לומר נסתחפה שדהו חולין הדבר ברשות ולא במקום וכן גבי טבח דמזל הלוקח והמוכר הרשות גורם לחלק ולזה נ' דבדבר שיש להתלות במקום כמו הכא בשרץ וכן בסי' תס"ז גבי שעורין כמו שלא מחזקינן חזקה דהשתא ממל"מ אפי' למאן דס"ל חזקה דהשתא ועדיפא מחזקה דמעיקרא וכן מקום דאיכא תרתי לריעותא כו' אפי"ה לא מחזקינן ממל"מ בדבר דאית להתלות במקום כן נמי לא מחזקינן חזקה דמעיקרא להיתר ממל"מ ול"א אם נבדקה שלא במקומה כמו שלא הי' באותו פעם כשבדק במקום אחר כן לא הו' במקום זה עד עכשיו שנמצא דאין מועיל חזקה ממל"מ בדבר שיש לתלות במקום ודוקא גבי בתולה אמרי' חזקה דמעיקרא כמו שהיתה בחולה כשנולדה ה"נ היתה עד שעכשיו כיון א לו התלות במקום ואם נבדקה במקום זה דיש לו' חזקה מאותו מקום אז לאותו דבר שנמצא בו והריעותא לא מהני חזקה ולדבר שניטל י' ממנה קודם שנמצא השרץ מהני חזקה כו' עכ"ד והיינו כמ"ש במקו"ח סי' תס"ז ס"ק הי"א והאריך בזה וכ"כ הישוי"ע שם ס"ק י"ב והנו"ב מהדו"ק חאה"ע סי' ל"א ובאמת ומבואר כן בריטב"א בנדה ד' א' ד"ה נגע כו' והבאתי דבריו בספרי תורת אליעזר סי' תס"ז ס"ק ט' והארכתי בזה יעוש"ה וכעת ראיתי בברית אברהם חיו"ד סי' מ"ז שכ' נמי כן דאף בחזקה דמעיקרא אין מחזקינן ממל"מ וכ' בקושי' הגמ' בנדה ד' א' ומי תלי' כו' כמ"ש המקו"ח שם והאריך בזה יעוש"ה ועי' בגנזי יוסף שם אות' כ"ח מ"ש ע"ד החו"ד הנ"ל וע"ד הצ"צ סי' מ"ג שהביא החו"ד שם דבדבר שבא הסי' ע"י אדם לא שייך לומר ממל"מ והאריך בזה ועי' בבינת אדם שם סי' ל"ד מ"ש ליישב קושי' הנ"ל מהא דסי' ק"ר כיון דהני עכברי רשיעי תיכף כשמריחים מאכל קופצים לתוכו הוי כמקום שהוחזק לו שדרכו להתחסר כו' וא"כ א"א להעמיד השומן כלל על חזקתו וכ' דחילוק זה מוכרח מד' האו"ה כלל ל' סי' ז' כו' האריך בזה ובסי' ל' שם כ' הטעם של המחבר באו"ח סי' תס"ז שפ' לאיסור במליגת תרנגולא ונמצא חטה כו' דמחזקינן מזמן לזמן כו' דכיון דקי"ל בנגע בא' בלילה כו' כחכמים דמטמאים והיינו אפי' לשרוף וכמ"ש התוס' והרשב"א והר"ן בריש נדה והרי ס' טומאה בר"ה טהור ואפי"ה שורפין ש"מ דכל מזמן לזמן כודאי משוו להו רבנן ולכן החמירו אלו הגאונים אפי' בחולין דדוקא ממל"מ דאינו אלא לתלות בזה לא החמירו בחולין אבל מזמן לזמן ששורפין אפי' בחולין מדרבנן מחזקינן ואפי' במקום דנוכל לומר השתא אתרע כו' והביא ד' הח"צ סי' ג' שכ' ג"כ ראי' זו דמחזקינן מזל"ז מנגע בא' כו' דשורפין קדשים כו' והאריך בזה ובסי' ל"א שם כ' כיון דמוכח דמחזיקין מזל"ז מהא דשורפין תרומה וקדשים כו' א"כ דוקא במקום דליכא חזקה ברורה כמליגת תרנגולים במים דסתם מים אין מסננים אותם ואף שבודאי פעם אחת הי' המים בלאי גרעינים זהו לא מקרי חזקה דשמא תיכף כששאבו אותם הי' בהם גרעין כו' אבל במקום שסינן המים והי' בחזקה זו שלא הי' בה גרעינים לכ"ע לא מחזקינן למפרע אפי' מדרבנן וכ' דדבר זה מבואר במ"ב שהובא במג"א שם ס"ק י"א שכ' אבל מזל"ז כמלוגת תרנגולים ל"א כאן נמצא דכה"ג אשכחן בפ"ק דחולין ובפ"ק דנדה לענין בהמה שנמצאת טרפה ולענין מקוה שנמצאת חסרה דל"א השתא שנטרפה וחסרה אלא מטעם העמד המקוה על חזקתה והבהמה כיון שנשחטה בחזקת היתר עומדת הא לא הוי חזקה ל"א והלכך כאן דליכא חזקה חיישי' שמאי הגרעין הי' במים הרי בהדיא שאם הי' חוקה למים כגון שסינן אותו אמרי' השתא נפל וראי' לדבר שהרי אפי' בקדשים אמרי' כו' והלל ס"ל שאני אשה דשכיחי בה דמים וכ' התוס' אבל אי לאו ה"ט הוי מוקמי' אחזקת טהרה אע"ג דהשתא ודאי טמא כו' מודים חכמים לר"מ בנגע בא' בלילה וראוהו חי מבערב דטהור כו' הרי להדיא דדוקא בלא ראינו אותו חי ס"ל לחכמים דטמא אפי' כדכ' הרשב"א והר"ן בריש נדה כו' וכ"פ הרמב"ם פי"ח מהל' אה"ט דראוהו חי מבערב דטהור בר"ה כו' וכיון דבקדשים בבדוק הוא רק לתלות א"כ בחולין מותר כמו שפ' בממל"מ דהתם נמי חולין בקדשים ואפי"ה בחולין מותר ה"ה בבדק באותו מקום כיון דבקדשים רק תולין בחולין מותר לגמרי ולפ"ז אם סינן מים והי' בחזקה דודאי שלא הי' בו גרעין אמרי' השתא נפל וה"ט נמי בבהמה דאמרי' השתא נטרפה משום שיש לה חזקה טובה כו' עכ"ד ובסי' ל"ב השיג על הח"צ סי' ג' שכ' דדוקא כשבדק תוך עונה אחת קודם שאתרע זה מקרי' בדוק אבל מה שבדק קודם ולעונה לא מהני מהתוספתא פ"ו דטהרות נגע בא' כו' אבל בכל דבר שבעולם כיון שהי' בחזקה זו אפי' קודם כ' שנה לעולם הוא בחזקה זו כו' והאריך בזה ובסי' ל"ג שם כ' דחילוק זה דבמקום חזקה גמורה לכ"ט לא מחזקינן למפרע מבואר בד' הרמ"א לעיל סי' א' בשוחט שבדקו ולא ידע דיש חילוק בין נטל קבלה פעם אחת דהי' לו חזקה טובה ולכן אמרי' השתא אתרע משא"כ כשלא הי' לו חזקה מעולם כו' והאריך בזה וסיים דיצא לנו דבמקום חזקה ברורה לכ"ע לא מחזקינן למפרע ובמקום דליכא חזקה כלל לכ"ע מחזקי למפרע כמ"ש הרשב"א איזה חזקה יש לו כו' ולא פליג אלא במקום דליכא חזקה ברורה כגון קופה דמסתמא לא הי' בה שרץ רק אפשר שנפל לתוכה וכן מים שמולגים דמסתמא לא הי' בו גרעין רק אפשר שנפל לתוכו כיון שהסיר השגחתו עכ"ד ובסי' ל"ה ל"ו שם כ' דהרשב"א ס"ל דלא מחזקינן מזל"ז אפי' בדבר שאין לו חזקה והאריך בזה ובסי' ל"ז כ' דגם הרמב"ם פי"ז מהל' אה"ט גבי קופה כו' ס"ל נמי כהרשב"א ומסי' ל"ח עד סי' מ"ג כ' ליישב ד' הרמב"ם מקושי' הכ"מ והתוי"ט והאריך הרבה בזה