יד אליעזר חלק א קיב

גרגרת שמוטה וא"י אם קודם שחי' ואמרו כל ס' בשחי' פסולה וה"ה לכל שאר טריפות כו' עכ"ל הרי דבד' רבינו כ' סתם הא דכל ס' בשחי' פסולה ולא כ' הא דל"א הלך אחה"ר ואפי"ה כ' דמהא דכל ס' בשחיטה פסולה שמעי' דבנשמט גף העוף כו' דס' דאורייתא הוא ולחומרא וא"כ מוכח מד' הרשב"א בשם רבינו דל"ל כמ"ש הבכ"ש והב"א הנ"ל וכן ראיתי בד"ח שם אות ה' שכ' ע"ד בכ"ש הנ"ל דהמעי' בחידושי הרשב"א שם בשם הרר"י ל"ל הכי עכ"ד וכונתו כמ"ש דמוכת מד' הרשב"א הנ"ל דל"ל הכי ועוד השיג על הפרמ"ג בפתיחה להל' שחי' מ"ש ליישב ד' הרר"י הנ"ל ובאות י"א שם כ' ליישב דהכי קא' ר' יונה מדחזי' בשמוטה וא"י אם קודם שתי' או אח"כ דפסולה אע"ג דזה ס' בשחיטה הוא מ"מ טפי ה"ל למימר דלאחר שתי' נעשית ולא יצאתה מחזקה דרובה דכשרות כלל משא"כ החזקת אי' דהרי שחוטה לפניך ל"ד לשאר ס' בשחי' כגון ס' שהה או דרס דליכא חזקת כשרות כלל אבל בהא דנמצא הגרגרת שמוטה איכא רובא דכשרות וכדס"ל להרא"ש והר"ן בפ"ק דחולין דאם לא בדק אחר שחוטה שדינו כמו בשאר י"ח טריפות דאזלי' בת"ר א"ו צ"ל דאע"ג דא"צ לבדוק אחר שמוטה דמוקמי' אחזקת רובא דכשרות כמו בשאר י"ח טריפות מ"מ בנמצא הגרגרת שמוטה לפנינו ונולד בה ס' וא"י אם קודם שחי' או לאתר שחי' מקרי ריעותא ה"ה בשאר טריפות כיון דנולד בה ס' ואתרע לפנינו א"א לאוקמא בחזקתה הראשונה ולבטולי הריעותא וממילא ס' דאורייתא לחומרא ול"א בי' נשחטה הותרה כו' ומיישב בזה הקושי' שהק' על הרר"י הנ"ל דהכא ס"ל דבס' השקול לא מוקמי' אחזקה וגבי גבינות שנעשו מבהמה שנמצאת טרפה ס"ל דמותרין הגבינות משום דמוקמי' אחזקה ואמרי' דעתה נעשית הריעותא אע"ג דודאי יצאתה מחזקתה בחי' וכן הק' הבכ"ש והפלתי קושי' זו וכבר הקדימו בקושי' זו במהר"ם לובלין שם ועי' בתוי"ק שם ובגיה"ק שם כלל ב' ובמ"ח שם ובש"ש שמעתא ה' פ"ט ובחוסן ישועות בקו"א בחולין ו' ובהיד החזקה סי' ט"ו ובנודע בשערים ח"א בכללי רובא וחזקה מאות ל"ד עד אות ל"ח ובס' בית הלוי ח"ב סי' כ"א מ"ש ליישב קושי' זו ומ"ש ע"ד הבכ"ש הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ועי' בחו"ד לקמן סי' ק"י בכללי ס"ם ס"ק כ"ז שכ' ליישב ד' הר' יונה הנ"ל דבה' ניקב הושט כיון דהשחי' נעשה כהוגן וכן כשנודע בודאי שבשעת השחי' שחט כהוגן רק שיש ס' אם הי' שמוטה קודם השחי' או שנעשה אח"כ זה לא מקרי ס' בשחי' כו' כיון דודאי עשה בה מעשה המכשיר רק שיש ס' שמא הי' שמוטה קודם השחי' או שנעשה אח"כ זה לא מקרי ס' בשחיטה ודמי לשאר ס' טריפות כו' והביא ד' הרשב"א ביבמות ל' ב' גבי אשה זו בחזקת היתר כו' שכ' לחלק בין ס' במעשה המכשיר או לאו כו' ומיישב בזה ד' הלבוש לעיל סי' כ"ד גבי שמוטה כו' מקושי' התב"ש שם כו' והאריך בזה וכ"כ בש"ש שם פ"ו ובטור האבן שם סי' י"ז וסי' כ"ב וסי' מ"א דבס' ניקב הושט לא מקרי ס' בשחי' כו' והאריכו בזה ועי' בראש אפרים שם סי' י"ג שהשיג על התו"ד וס"ל דבס' ניקב הושט היכא דאתיליד ריעותא מקרי ס' בשחי' כו' והאריך בזה ועי' בד"ח שם מאות י"ב עד אות ט"ו מה שהשיג ע"ד החו"ד ומ"ש עליו והאריך בזה ועי' בנובש"ע שם אות ל"ג מה שהשיג על הר"א וכ' כהתו"ד ומיישב נמי ד' הרר"י הנ"ל כהחו"ד והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ו ס"ק כ"ב מ"ש והארכתי הרבה בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בר"א סי' כ' ובתוי"ק שם ובחוסן ישועות שם ובגיה"ק שם ובישוי"ע בפתיחה להל' טריפות ובס' טיב גיטין בסוף הס' בתשובות שם סי' ו' ובבית דוד סי' י"ז מ"ש ליישב ד' הרר"י הנ"ל במה שהביא ראי' מס' נשמטה הגרגרת כו' לנשמט גף העוף כו' והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בר"א סי' כ"ב כ"ג כ"ד מ"ש ליישב קושי' מהר"ם לובלין שם על הרר"י ומ"ש על הבכ"ש שם והאריך בזה ועי"ש עוד בבכ"ש מה שהק' על הר' יונה הנ"ל מהא דרבה ביבמות ל' ב' הנ"ל דאמר אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת כו', וכ' דס"ל להרר"י דאביי ורבא פליגי עלי' דרבה כו' ומוכח דבמקום ריעותא לא מוקמי' אחזקה אפי' מדאורייתא מחולין קל"ד א' דאמרי' ס' איסורא לחומרא אפי' גבי תלח גר אע"ג דבחזקת פטורה קיימא וכמ"ש רש"י שם ומשמע התם דמדאורייתא היא ולכן ס"ל להר' יונה הנ"ל דגם הכא כן הוא ועוד כ' ליישב קושי' הנ"ל מרבה כו' דהא אשכחן מאן דלא אויל בחר חזקה והיינו רבא דפליג עלי' התם ולשטתי' אזיל בההיא דחולין קל"ד הנ"ל עכ"ד ועי' בגיה"ק שם מ"ש ליישב קושי' הנ"ל והאריך בזה וכן הוא דעת הרשב"א דבס' השקול היכא דנולד ריעותא מחיים לא מוקמי' אחזקה שהרי הביא בסתם ד' הרר"י הנ"ל וכן הוא דעת הפר"ח והב"א שם דהרשב"א כהר' יונה הנ"ל ועי' בתשובת הרשב"א סי' קע"ד שנשאל על סרכא היוצאת מאונא לאונא כסדרן והיא נסרכה בשפת האונא ונסתפק אם הוא בגב או בחיתוך וכשנופחים הריאה הרבה נראית שהיא בחיתוך וכשאין נופחין אותה כ"כ לא היתה הסרכא נכנסת בפנים מי נחוש ונאמר בעודה בחיים לא היתה נפוחה כ"כ ונדון אותה כמגב לגב או לא והשיב רוב הבהמות כשרות ורובא דאורייתא וכיון שכן כל שנסתפק אם היא נפוחה כ"כ במעי הבהמה אם לאו ואפשר שהוא כן העמידנה על חזקתה עכ"ל והובא דבריו בב"י לעיל סי' ל"ט וכ"פ המחבר שם סעי' ה' והק' הפר"ח דאין קיום לדברים אלו זולת לדעת הפוס' דס"ל דמוקמי' אחזקה בס' השקול אבל לדידן דקי"ל כסברת הר' יונה כיון דמספקא לן אם היתה הכי נפוחה כו' הו"ל ספי' דאורייתא ולחומרא כו' ע"כ קושי' וכן הק' בהיד החזקה שם וכ' מפ"ז דהמחבר ס"ל דבס' השקול מוקמי' אחזקה אף בנולד ריעותא מחיים כו' והאריך בזה ולפ"ד הי' לו להקשות ד' הרשב"א אהדדי דבחולין ו' הנ"ל ס"ל כהר' יונה דבס' השקול לא מוקמי' אחזקה ובתשובה הנ"ל ס"ל דמוקמי' אחזקה אבל באמת לק"מ דהא מבואר בחידושי הרשב"א חולין מ"ו ב' ד"ה הני תרתי שכ' להסתפק בסרכא תלוי' אי צריכה בדיקה או לאו וכ' אח"כ וז"ל ואפשר דאפי' בדיקה א"צ ואינו דומה לס"ד ולישב לה קוץ בושט דהתם אתיליד ריעותא בבהמה שהוחל בה מעשה המטריף אלא שאנו מסופקים בגמר המעשה שהרי אמרי' לקמן על ארי בנייהו ונמצאת צפורן בגבו של א' מהם דרגלים לדבר שדרסן כיון דאיהו שתק ואינהו מקרקרין או ישב לה צפורן בגבה אלא שאנו מסופקים אם דרסן דריסה האוסרת או לאו וכיון שכ' מס' צריכה בדיקה אבל בזו שאין כאן התחלת האי' שהרי סרכא זו יש לתלות בליחה הבאה שלא מחמת נקב אף בדיקה א"צ ותדע שהרי היכא שעל ארי בינייהו והוא שתק ואינהו שתקי או צווח ואינהו מקרקרין תלי' לקולא דאימר שלמא הוא דעבד או בעותי הוא דמבעתי' אהדדי ולא ודאי קא' אלא אימר וא"ת תקשי לן הא דאמרי' לקמן גבי אמרתא כו' שגרונא שכיח חוה"ש ל"ש דמשמע אי כהדדי נינהו חיישי' וצריכה בדיקה לא היא דהתם נמי אתיליד ריעותא אע"ג דאמרי' שגרונא שכיח לאו שכיח ממש אלא טפי מפסוקת חוה"ש קאמרי' ומיהו שגרונא נמי ל"ש והלכך אי לאו דחוה"ש ל"ש כותי' נמי הוי מצריכין לה בדיקה אבל סרכא דמחמת ליחה שכיחא טובא ודרכה בכך להוריד רירין אילך ואילך הלכך אפי' בדיקה ל"צ עכ"ל וכ"כ הרשב"א בתוה"ב בית ב' שער ג' הרי שכ' הרשב"א להדיא דדוקא היכא שיש ריעותא בודאי וליכא מידי למתלי בי' אסור ולא מוקמי' אחזקה אבל היכא שיכול לומר שאין זה ריעותא הלל מותר בלא שום בדיקה וא"כ ניחא הא דסי' ל"ט הנ"ל כיון דאנו מסופקין אם הוא בגב או בחיתוך א"כ י"ל דאין כאן ריעותא כלל ומש"ה פ' הרשב"א והמחבר דמותרת משום דמוקמי' אחזקה ולק"מ קושי' הפר"ח