יד אליעזר חלק א קי

שהי' לה חזקה לשוק היתה בחזקת א"א ואי מהני הדא חזקה לאידך להחזיק בחזקת אי' א"כ לא היתה בחזקת היתר לשוק כמו בהאי דס' גירושין הנ"ל כו' ע"כ קושי' וכן הק' בעונג יו"ט חיו"ד סי' ס"ט על הש"ך הנ"ל וכבר קדמוה בקושי' זו בדגול מרבבה וכ' ליישב דאולי היכא דלא יצתה תמותה מליאה לא אתרע חזקת היתר לשוק מחיים עכ"ד ועי' בטור האבן שם סי' מ"ב מה שהביא משם גדול א' ליישב קושי' הנ"ל והוא השיג עליו והאריך בזה ועי' בס' נהור שרגא ביבמות שם מ"ש ליישב קושי' הנ"ל והאריך בזה ועי"ש עוד בטור האבן שהק' על הש"ך הנ"ל מנזיר ח' גבי הריני נזיר מלא בית כו' ומשני קסבר ר"י נזירות אחת ארוך קבל עליו כו' ובסי' מ"ב שם הביא בשם גדול א' שכ' ליישב קושי' זו והוא השיג עליו והאריך בזה ובסי' כ"ב ובסי' מ"א השיג על התב"ש הנ"ל מהא דאמרי' בכתובות י"ד ב' אם רוב העיר משיאין לכהונה כו' דשם ג"כ נימא איך ליזול בתר הרוב שהרי רוב העיר הכשרים אינם מזנים וזה הואיל וזינה אתרע לי' רובא ואינו מן הרוב ועוד הק' מחולין י"א ב' ר"מ היכי אכל בשרא כו' וכ' דיש חילוק בין העדר לקנין והיינו כשיש רוב וברוב יש תנאי שהוא נקרא קנין והיינו שאין רוב עד שיהי' עמו תנאי כהאי דרוב נשים בתולות נישאות יש להם קול ועם קנין של קול הוא רוב א"כ כשאין לו קנין זה אינו מהרוב אבל בהעדר והיינו כרוב בהמות כשרות הם לא נאמר רוב בהמות שהם בלא ריעותות כשרות שהרי אין הריעותא תנאי נוסף על הרוב כמו התם רק הריעותא הוא תנאי נוסף לגרוע הרוב דאם ש ריעותא אינו מהרוב זה לא אמרי' דהרי יתכן שיהי' בו הריעותא ואעפ"כ יהי' מהרוב א"כ כ"ז שאינו ברור לנו שיצא מהרוב אע"פ שיש בו חסרון והעדר שאין אותו חסרון ברוב מ"מ ע"י החסרון לא יצא מהרוב הגע עצמך הרי שהי' רגלה שבורה למטה מארכובה ואח"כ נשתטה הבהמה ובא זאב ונטל ב"מ והחזירן כשהם נקובים או נמצא תולעים על ריאה והריאה היתה נקובה או אם נמצאת טרפה לענין חלב שנחלב קודם ג' ימים הכי נאמר דבבהמה זו אין לנו לתלות בזאב ולא בתולעים וכן החלב שנחלב ממנה ואחר ג"י נשחטה ונמצאת טרפה שיהי' החלב אסור שבבהמה זו א"א לנו לילך אחה"ר שהרי רוב בהמות הכשרות אין רגליהם שבורות למטה מארכובה ומה לי ריעותא שנטרפת בו או אינה נטרפת בו כיון שבאנו למדה זו שיהי' שוה לרוב א"כ בזה ג"כ אינה שוה להרוב ואי משום דעכ"פ היא מהרוב הכשרות אע"פ שרגלה שבורה כן ביש ריעותא שיכול להטריף בו כ"ז שאין ברור לנו שנעשה בו מעשה טרפה אף שיש בו ריעותא אמרי' דעדיין לא יצא מהרוב אבל כשיש ברוב תנאי כי התם שע"י הקול נעשה התנאי וכ"ז שאין בה תנאי זה ואין לה קול אינה מהרוב אבל כשחסר תנאי מהרוב והרוב הוא בלא תנאי אף בהעדר דבר מהרוב כ"ז שלא יצא ברור מהרוב אמרי' שעדיין הוא מהרוב כו' עכ"ד ודבריו נכונים ועי' בישוי"ע ט"ק א' מה שהק' על הש"ך הנ"ל דהא כ' התוס' שם תדע דהא בס' כלבא ס' שונרא תלינן בכלב וכונתם דאי נימא דאסיר בס"ד משום דהוי ריעותא מחיים א"כ הי' לנו להחמיר אף בס' כלבא ס' שונרא א"ו דהטעם בס"ד משום דשכיח לאי' יותר מבס' כלבא דשם אינו שכיח יותר לאי' לכך מקלינן ואי נימא דלפסק הלכה באמת הטעם בס"ד דמחמרינן משום דהוי ריעותא מחיים א"כ אמאי מקלינן בס' כלבא הרי גם שם נולד הס' מחיים א"ו דלשיטת התוס' ריעותא מחיים לאו מלתא היא כ עת מהר"ם הנ"ל ע"כ קושי' וכ' ליישב ד' הרמ"א הנ"ל דיש ב' ענינים בהך דנולד ריעותא מחיים כו' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל שכ' נמי דמד' התוס' הנ"ל שכ' תדע דהא בס' כלבא כו' מוכח כד' הפר"ת ומוהר"ם לובלין בכונת התוס' הנ"ל כו' ומפ"ז השיג על הפלתי שביקש לומר דמדרבנן חוששין כמו התם דצריכה חליצה כו' דתקשי לדידן אמאי תלי' בכלבא ולא לאסור מדרבנן עכ"פ כו' והאריך בזה ועי' בס' היד החזקה סי' ט"ו מ"ש בד' התוס' הנ"ל וכ' דיש בבהמה ה' סימני ריעותות כו' ומיישב בזה ד' הרמ"א הנ"ל והאריך הרבה בזה ועי' בתוי"ק לעיל סי' כ"ה מ"ש ליישב ד' הרמ"א הנ"ל והאריך הרבה בזה יעוש"ה. ובדעת הרא"ש הלה הפר"ח כ' דמד' הרא"ש בתשובה כלל כ' סי' י"ג שכ' וכיון דנשחטה הרי היא בחזקת היתר וכל ס' שיארע בכל י"ח טריפות תלי' לקולא משמע דס"ל דבס' השקול אף שנולד ריעותא מחיים מוקמינן אחזקה ובאמת לא מוכח מידי דהרא"ש לא קאי שם על היכא דנולד ריעותא מחיים וי"ל דהיכא דנולד ריעותא מחיים אף הרא"ש ס"ל דמוקמינן אחזקה אך מלשון וכל ס' שיארע כו' שכ' הרא"ש הנ"ל משמע דאף בנולד ריעותא מחיים מוקמי' אחזקה וכן משמע מד' הרא"ש פא"ט סי' ד' שכ' וז"ל וראב"ן זקיני פ' כעולא כו' והא דחוששין לס"ד משום דיש רגלים לדבר כו' וגם שכיחא ומש"ה מפקינן לי' וחזקת היתר כמו שפי' התוס' עכ"ל ומשמע דוקא משום דשכיח אבל היכא דהוי ס' השקול מוקמי' אחזקה אפי' בנולד הריעותא מחיים ועל הרא"ש ל"ל כמ"ש הש"ך הנ"ל על התוס' או כמ"ש המ"ת הנ"ל על התוס' וכן ראיתי בחידושי מהרא"ל שם שהוכיח כן מד' הרא"ש דפא"ט הנ"ל דס"ל דאף בנולד ריעותא מחיים מוקמי' אחזקה בס' השקול ועי' בבינת אדם שער רו"ת סי' י"ט שהוכיח מד' הרא"ש פא"ט סי' ל"ד גבי מחט בביה"כ כו' דס"ל דאף בנולד ריעותא מוקמי' אחזקה היכא דהוי ס' השקול והאריך בזה ועי' בתוי"ק שם שכ' נמי כן בדעת הרא"ש והאריך בזה יעוש"ה. ובדעת הרמב"ם הנה הב"ח בסי' כ"ט כ' בפשיטות דס"ל דאף היכא דנולד ריעותא מחיים מוקמי' אחזקה היכא דהוי ס' השקול והפר"ח שם כ' דאינו מוכרח בדעת הרמב"ם אך ממ"ש הרמב"ם ברפ"ט מהל' שתי' גבי מות שא"י לעמוד מפני כבדו שהוא ס' כו' משמע דס"ל דיש לאסור מחמת ס' ועי' בבינת אדם שם מ"ש בדעת הרמב"ם והביא ד' הרמב"ם בהל' שחי' ובפ"ג מהל' אישות ובפ"ד מהל' א"ב ובפ"ו מהל' מע"ש כו' והאריך בזה וסיים דדעת הרמב"ם אינו מוכרח ועי' בפלתי שכ' להוכיח מד' הרמב"ם פ"ה מהל' שחי' שכ' הואיל ודרוסה מפורש בתורה כל ס' שיסתפק בו ה"ז אסור כו' דס"ל דאף בנולד ריעותא מחיים מוקמי' אחזקה בס' השקול ועי' בתוי"ק שם ובמעין החכמה י"ט ב' שכ' נמי להוכיח מד' הרמב"ם פ"ה מהל' שחי' הנ"ל כהפלתי והאריכו בזה ועי' בחידושי מהרא"ל שכ' נמי כן אך הק' מד' הרמב"ם פ"ו מהל' שחי' גבי הלעיטה דבר שס' נוקב ס' אינו תבדק כו' וכ' דאפשר לומר דזה הוי כמו ס' חסרון ידיעה כו' ועי' בטור האבן שם שכ' נמי כן בדעת הרמב"ם וכן עיקר בדעת הרמב"ם. ובדעת בה"ג הנה הסמ"ק סי' ר"מ כ' וז"ל וכל ס' טרפה שבא לפנינו ולא נתברר כגון נשבר העצם ויצא לחוץ או ס' סרכא או כל שאר ספי' שלא ידע אם הם קודם שחי' או לאתר שחי' וכן בוקא דאטמא דשף מדוכתי' ולא ידע אי איעכול ניבי' או לא בכולן פ' בה"ג לאיסור ול"א נשחטה הותרה כדאמרי' גבי בא זאב ונטל במ"ע דהתם יש קצת רגלים לדבר שנעשה לאחר שתי' אבל היכא דליכא רגלים לדבר כלל לא תלינן עכ"ל וכ"כ באו"ה כלל נ' דין ה' בשם בה"ג לאי' והובא דבריהם בש"ך וכ"כ הר"ן בס"פ בהמה המקשה ובמרדכי שם סי' תרמ"ח וברשב"א בתוה"ב בית ב' שער ג' שכן היא דעת בה"ג והובא בפר"ת שם הרי דס"ל להר"ן והסמ"ק והאו"ה והמרדכי והרשב"א בדעת בה"ג דס"ל דבס' השקול היכא דנולד ריעותא מחיים לא מוקמי' אחזקה אבל מד' הבה"ג הל' טריפות סי' ס"א משמע דס"ל דבס' השקול אזלי' בתר חזקה שכ' וז"ל הלכתא חוששין לס"ד אבל ודאי לא חזינן שונרא ונפק ואתא צפרא דמסמס דמא