וילקט יוסף נה

ויקיימו מצות הש"ית ואז ראוי ליטול ב' עולמות והיה החלוקה שיעקב יטול חלק עוה"ב של עשו ועשו יטול חלק עו"הז של יעקב וכיון שעשו הרשיע ולא היה לו חלק העו"הב ממילא בטל המקח ויהיה יעקב ב' עולמות כפי צדקתם (הרב פנים יפות בפ' תולדות) ולענ"ד נר' שעפי"ז יובן מאמר יעקב לאמו והייתי בעיניו כמתעתע דיש להקשות מהו אומרו כמתעתע הול"ל מתעתע שלפי האמת הוא מתעתע את אביו ומהו כף הדמיון אבל לפי האמור אתיא שפיר כי לפי האמת יעקב היה יודע כי כיון שעשו הרשיע בטל המקח והברכות שייכים לעשו זהו אומרו כמתעתע שלפי האמת לא היה מתעתע שלו שייכים הברכות כאמור

כג ברכה הטעם דתיקנו רז"ל ברכה קודם כל אכילה הוא דכבר נודע דאף דאין לנו חלק בעו"הז מטעם דכבר חלקו העולמות דעו"הז לעשו ועו"הב ליעקב מ"מ אנו אוכלין מדין תרומה מן העולם שמגיע להקב"ה דהוא כהן ואנו עבדיו ומאכילין תרומה לעבדי כהן ובגמ' משמע דהא דמאכילין תרומה לעבדי כהן הוא דוקא בפני רבו אבל שלא בפני רבו לא וא"כ לפי"ז צ"ל דהשכינה למטה ואז יש לנו דין עבדי כהן בפני רבו וכתב מהר"ם אלשיך זלה"ה דבזמן שב"המק קים היו הקרבנו' מקרבין השכינה מלמעלה למטה אבל בזמנינו ע"י הברכות שמברכין על השלחן בזה מקרבין השכינה מלמעלה למטה ובזה פירש כוונת מאמרם ז"ל כל הנהנה מהעו"הז בלא ברכה כאילו מעל וכו' ולכך תקנו חז"ל ברכה קודם אכילה ואז השכינה יורד למטה ואז מותר לאכול כדין עבדי כהן בפני רבו והיינו טעמא דאין מברכין בתוך