וילקט יוסף נד

החכם הכוללת כמה נשמות ממילא עוברים שבמעי אימן שאחז"ל שמלמדין אותם כל התור' מ"מ כיון שנסתם השורש שהוא נשמת החכ' ממילא גם הם אינם יכולים לקבל כראוי כיון שנשמתם משורש נשמת החכם. (פנים יפות פ' חיי שרה). ולענ"ד נר' שזהו כוונת הפסוק ולמדת' אתם אתם כתיב וכדכת' הרב כשרצון הש"ית להשפיע לתלמידים חלקם הוא משפיעו דרך הצינור שהוא שרש נשמת החכם הרי שבשבילם הוא מקבל חכמה כדי להשפיע להם וזהו ולמדתם אתם ממש גם זה נר' כוונת הכתוב שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי משרים דהיינו שאומר הרב לתלמידים שמעו דברי כי נגדים אדבר נגדים הוא מלשון המשכה כלומר ע"י דיבורי אני ממשיך החכמה לכם מהשורש שלכם שהוא נשמתי ואני כצינור הממשיך מהמקור ובזה אני מרויח ומפתח שפתי שיתפתחו ג"כ שפתי לדבר משרים דהיינו תורה וכדכתב הרב

כא ברכה הטעם שבקש יצחק לברך את עשו הוי גביר לאחיך לפי שהקב"ה ברך לאברהם מה שביקש הנני לכהונה ומלכות והוא הנחיל את שני אלו ליצחק וראה יצחק שעשו צד ציד וראוי לו המלוכה כדי שיעשה מלחמה בשונאיו וזה הוי גביר לאחיך זה מלכות וליעקב איש תם זה הכהונה והעבודה וז"ש הידים ידי עשו והקול קול יעקב (ילקוט דוד משם הרב ז"ב)

כב ברכות צריך להבין כיון שיעקב ועשו חלקו העולמות בהיותם בבטן וא"כ למה יעקב לקח הברכות כי כפי האמת זה היה דעת יצחק שביקש לברך את עשו לפי שהוא לקח עו"הז אבל הענין שתנאי היה בניהם שאם יהיו שניהם טובים