וילקט יוסף מד

על החומר שהוא נפסד וכמ"ש הכתוב כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו הרי שהמשיל הכתוב הפסד החומר למים הנגרים ארצה והכלי זכוכית מרמזים לתחיה של עתיד שכשם שהזכוכית הוא נשבר יש לו תקנה לחזור לעשותו שלם ומחדש. באופן ובצורה ההיא ממש שהיה טרם שנשבר כך הוא הגוף אע"פי שנפסד ונשבר לעתיד יחזירהו הקב"ה לקדמותו ומתים יחיו וישוב הגוף לכשהיה בצורתו ותמונתו ותמותו כי יתן ה' את רוחו רוח החיות עליהם יעמדו חי לפני ה' לשרתו ולברך בשמו אשרי העם שה' אלהיו ותרועת מלך בו (מאמר אסתר דרוש ו'): מערכת בית

א ברכה הברכה שבירך יעקב לאפרים ומנשה היה בעי"הכ דכתיב ויאמר ליוסף הנה אביך חולה ויקח את שני בניו וכו' כדי שיברכם לפני מותו וידוע מה שארז"ל דעד יעקב לא היה חולשה ובודאי ביום ראשון כשחלה מיד הודיעהו ליוסף ובא מיד דהא סבר שמא ימות היום והוא רצה שיברך את בניו לפני מותו ובודאי יעקב אבינו מת כדרך כל הארץ ולא במיתה חטופה דהיינו בשבעת הימים לחוליתן שכל מי שמת בחמשה ימים הוא מיתה חטופה וידוע שיעקב אע"ה מת ביום ראשון של סוכות שהוא ט"ו לחדש וא"כ יום ראשון של חוליו ביום ערב יו"הכ בתשעה לחדש ובאותו היום בירך את אפרים ומנשה ולזה יש לנו זכרון לדורי דורות שכל אחד יברך את בניו עי"הכ. (שער המל' ח"ו שער ה' דרושי יו"הכ פרק א'):