וילקט יוסף שעב

על כל עון ועון שהרבו לפשוע אלו נקראו בעלי תשובה גמורים אבל אותם שעשו עבירות ידועים מתי מספר ויודע צדיק נפש בהמתו נפשו הבהמית מה שעשה עוונות וחזר עליהם בתשובה ואחר שיעשה עליהם תשובה מרבה להטיב ועושה ושומר מצוותיו ובתורתו יהגה יומם ולילה ודאי גם זה יקרא צדיק גמור ולא בכלל בעלי תשובה יחשב דאל"כ אין לך אדם שיקרא צדיק גמור: (אספקלריא המאירה)

נג תשובה מכח ל"ט מלאכות דשבת נלמד התשובה והוא דבגמ' איתא דל"ט מלאכות יצא מפסוק אלה הדברי' שבפרשה ויקהל והיינו אלה הוא ל"ו דברים חד הדברים תרין הרי ל"ט. ובברכת שמואל כתב דהראשונים היו כותבים הה"א כמו חית וידוע מאי דאמרו בגמ' דמנחות מ"ט תליא כרעא דה"א דאי הדר בתשובה מעיילין ליה וליעול בהאי לא מסתייעא מילתא מהא שמעינן אי הוי לה"א צורת חי"ת מורה שאף שירצה לשוב בתשובה לא יכול משא"כ בצורת ה"א כדאמרן בגמ' א"כ אם צורת ה"א כצורת ה"א דידן מוכח דסיפק ביד האדם לעשות תשובה אבל אם היא כצורת חי"ת יתחמץ לבב אנוש איך ישוב דלא אסתייעא מילתא אך יש לנו הוכחה גמורה דצורת ה"א היא כצורת דידן ולא כצורת ח' דא"כ יקשה לך אמאי צריך לכתוב רחמנא אלה הדברים ללמוד ט"ל מלאכות איכא למילף בלא הדברים אלא ממילת אלה והוא גי' ט"ל דהיינו אל"ח שצורת ה"א כמו ח' א"כ עולה אלח ל"ט ומדאצטריך למכתב הדברים מוכח דצורת ה"א כצורת דידן ומוכח דאיכא תשובה כדאמרן בגמ' דתליא לכרעא