וילקט יוסף שמט

א תורה הפרשיות שבתורה מתחילות באות ו' חוץ מי"א פרשיו' וששה מהן מתחילות באות א' אלה תולדות נח מלשון והולידה והצמיחה שהוא באלף הראשון שבו נברא העולם השניה אלה פקודי המשכן שנתבשר אברהם באלף השני שיתמשכנו ישראל בגלות מצרים ויהיו נפקדים בבואם במספר ע' נפשות ובצאתם נפקדים בס' ריבוא. הפרשה השלשית אם בחוקתי רמז לאף הג' יקבלו ישראל את התורה הפרשה הרביעית אלה מסעי בני ישראל והוא רמז שישראל יגלו מארצם בד' גליות של האומות ויגזרו גזרות עליהם ויהיו נדים ממקום למקום. ונגד אלף החמישי לא נזכר כלל שהשכינה העלימה מפני גודל הצרות ולכן לא רמזה והיא בסוד גם כל חלי וכל מכה יעלם ה' עליך. פרשת אלה הדברים היא נגד אלף הששי שיחזור הקב"ה ויקח את ישראל ויכניסם בתוכחה ובברית ובתנחומים. הפר' הששית אתם נצבים היא נגד אלף הז' שמסיים הפרשה ושב ה' אלהיך ורחמך ויהיה שלום וטובה ולא יהיה שטן ופגעים רעים וזהו הסוד וחד חרוב שיהיה העול' חרוב משטן וקליפה (ס' חסד שמואל מש' ס' גינת ביתן)

ב תורה אדם שקורא בתורה ורואה האורות של האותיות שבתורה אע"פי שאין מבין האותיות כראוי כיון שהוא קורא באהבה גדולה ובהתלהבות אין הש"ית מדקדק עמו אף שאין אומרים כראוי משל לתינוק שאביו אוהבו מאד ומבקש דבר מאביו אע"פי שהוא מגמגם ואין אומר כראוי אביו נהנה ממנו מאד. לכן כשאדם אומר ד"ת באהבה הש"ית אוהבו מאד ואין מדקדק אחריו כמשרז"ל ודגלו עלי אהבה. (ליקוטי יקרים):