וילקט יוסף שמא

קצת מן הצאן בסבכי היער ובא אח"כ רועה אחד חכם ותקע בקרן היובל ועי"ז יצאו ובאו כל הצאן והביא אותם אל המלך כן הוא בענין התפלות הנשארים למטה מבני אדם הדומים לבהמה השבים עתה בתשובה מחרדת השופר ואותן התפלות שלא עלו כל השנה מתעלים אז ע"י תקיעת השופר ועל ידי זה מתעוררים הרחמים. (אור הגנוז)

לז שכרות צריך להרחיק משכרות ולדקדק שלא לשתות יותר מיכלתו כדי שלא יבא לידי שכרות כי מעט השתיה לפי הצורך הוא טובה להרחיב דעתו ודע כי הדעת מלובש בחסדים וכששותה במדה כראוי לפי ערכו אזי נתרחב הדעת ונתרומם מוחו ואזי נגדלין החסדים ביותר ע"י השתיה וע"ז אמרז"ל כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו מתפתה דייקא בחי' חסדים שע"י היין מתגדלין החסדים וזהו מתפתה שע"י החסדים הוא מתפתה ומתפייס אע"פי שלא היה ראוי להתפתות לפי החסדים סתם והיה יכול להיות רוגז אבל ע"י הגדלת החסדים ע"י היין הוא מתפתה כנ"ל אבל השותה יותר מדאי ומשתכר אזי אדרבא מתגברין תוקף הגבורות ונעשה כעס ורוגז. ולפעמים מתגברין גבורות דס"א ויוכל לבא לידי רעות ח"ו ודע שע"י שכרות שוכחין כל המצות והאזהרות שצוה משרע"ה כי משה הוא מלובש בכל אחד ואחד מישראל בכל אבר ואבר ומזכיר כל אבר ואבר שיעשה המצוה השייכה לאותו אבר כי רמ"ח מצות כנגד רמ"ח איברים וע"כ משה נקרא מחקק שהוא גי' רמ"ח שמזכיר רמ"ח מצות. וע"י השכרות שוכח אותם כמש"ה פן ישתה וישכח מחקק שע"י השתיה