וילקט יוסף שלד

לכל עון ולכל חטאת ובהם עשרה אצבעות נגד עשרת הדיברות ודבור אחרון לא תחמוד נגד אצבע קטנה שבאדם ועליו אמר רבינו הקדוש בשעת פטירתו גלוי וידוע שלא נהנתי מהעו"הז אפי' באצבע קטנה כי יש להקשות איך אפשר שלא נהנה אבל הכוונה הוא כלומר כי הנאתו בעו"הז לא היה על דרך חמדה כ"א לקיום המין והיו"ד אגוני מגנא אצולי מצלה לאדם המכין עצמו ללכת בדרכי השם (בתי נפש)

כה שבע בגי' הוי"ה אלהים ר"ל הוי"ה במילוי יודין כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י בגי' ע"ב אלהים במילוי יודין כזה אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם בגי' ש' הרי שבע וזה נק' בחי' פנים שנמתקת אלהים בהוי"ה ואז הרי שבע בעולם. משא"כ כשב' שמות אלו נזקקות בסוד אחוריים אז אחוריים דהויה שהוא י' י"ה יה"ו יהו"ד בגי' ע"ב ואחורים דאלהים כזה א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם בגי' ר' הרי שניהם בגי' רע"ב ב"מ (אספקלריא המאירה)

כו שכינה ע"י משה שדיבר ה' עמו פנים אל פנים השרה הש"ית שכינתו על ישראל כי מעלת משה היה שנתנבא בזה הדבר בשעה שהשכינה מדבר עמו היה מדבר עם ישראל כיון שהש"ית היה עמו פנים מול פנים בדברו עמו ומשה מדבר עם ישראל פנים אל פנים ממילא היתה השכינה שורה על ישראל (פנים יפות פ' נשא)

כז שכינה ענין גלות השכינה הוא ענף אחד יורד ממלכות דבריאה ומתלבש באופן ואותו אופן מתלבש בשאר שרי האומות אשר גלו ישראל תחתיהם והשפע הטהור נשפע אל