וילקט יוסף רעא

בדומה היה מכת בכורות להורות כי הוא המבחין בין טיפה של בכור והוא הנותן כח המוליד בדומה שאין אפשרות להבחין רק להנותן כח המוליד (מעשה נסים)

יב פה אדם נחלק לג"פ י"ה וחוה כשאכלה מעץ הדעת פגמה פיה וניתוספו לכל ג"פ י"ה פ' ונעשה שלשה פעמים פיה וזה היה עיקר פגימתה שהביאה שלשה פיפין וצריכה כל פ' לי"ה ואלו הג' פיפין שקלקלה חוה היינו לנגד שלש עוונות שעשו כמשרז"ל אד"הר עבר על ע"ז ג"ע ש"ד וכל אחד נתן כח לפ' א' להגביר בחיצונים ולפיכך נתעוררו שלש פיפין והנה ישראל במצרים תיקנו ב' פיפין ומשה תיקן א' ונר' שמשה תיקן אותה פ' של ג"ע והיינו דאמר ליה הקב"ה מיד בגילוי הסנה של נעליך ודרשו בזו"הק שציווי זה קאי על פרישת האשה ולא היה יכול משה להוציא את ישראל ממצרים עד שיתחיל לתקן תחלה פ' של ג"ע כי השני פיפין אחרים שהם ע"ז וש"ד כבר תיקנו ישראל בעבודת פרך דכתיב שני פעמים בקרא בפרך ושניהם סוף פסוק ולא נזכר עוד תיבה זו בכל המקרא ודרשו חז"ל אל תקרי בפרך אלא בפה רך רמזו לנו הסוד הזה שעשו הפה רך והמתיקו הפיפין כי לעומת ע"ז עבדו בהם בעבודה קשה וכו' ולעומת ש"ד השליכו כל זכוריהם ליאור ושחטו הילדים אך הפ' הג' שהיא לעומת ג"ע לא הותקנה לפיכך הוצרך משה לתקן בפרישתו מן האשה כנ"ל. ולעומת אלו הג' פיפין שקלקלה חוה הם ג' פיות לגהינם וכל פתח נתקן לעומת אותו המיועד לו דהיינו לנגד ע"ז הרי אותו הפה גי בן הנם אשר הוא סמוך לירושלים כמו שדרשו רז"ל על פסוק ובנו במות התופת