תולעת יעקב צ

וכל מה שבעליונים ותחתונים כלול בו והוא סוד צלם אלהים בהיותו בדוגמת הדברים האלהים בסוד ומבשרי אחזה אלוה ושם רמזנו כי הברית כאדם דוגמת העמוד שעליו העולם עומד המלקט ראשי בשמים ומריק בלויה שלו. והנה ישראל נבחרו להיותם עם סגולה ואי אפשר להם לישא שם זה אם לא בהיותם דבקים באמונה העליונה. וזה לא יהיה אם לא בהיותם נמולים כמונו ובין תבין אשר לפניך כי עדיין הם חוץ לשורה העליונה בעודו מחוברת בם הערלה ולסוד זה לא נקרא אברהם אבינו תמים עד שנמול וזכה לפני ולפנים

ודע כי בברית מילה נכנס למקום האחדות האמיתי ולפיכך נכרתו עליה י"ג בריתות וסודם אחד כי הוא הקשר האמיתי הקושר עליונים ותחתונים ומיחדם והוא סיבת היחוד. וכל מי שאינו חתום בחותם הקדוש הזה אין לו חלק באלהי ישראל ולא זכרון בתורתו טמא הוא וטמא יקרא ולא קדש. ולטעם זה אין מלמדין אותו אפילו אל"ף בי"ת וכל המלמדו תורה משקר בשם הגדול כי כל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא שהרי אין נכנסין לברית הלשון היא התורה הקדושה אם לא בברית הבשר. וק"ו הדברים ומה הפסח על שהוא רומז לדבר של קדושה כתוב כל ערל לא יאכל בו התורה שהיא קדש קדשים שמותיו של הקב"ה על אחת כמה וכמה ולפיכך אסור ללמד תורה לגוי שנאמר מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל וגו' וכתיב ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת וכתוב תתן אמת ליעקב תורת אמת לזרע אמת. והמלמד תורה לגוי מעיד על עצמו כאלו אינה אמת ח"ו וכשיזכה לברית בשר שהיא השער מכניסין אותו לברית הלשון שהוא התורה והוא הנקרא גר צדק. והטעם כי נכנס תחת כנפי החיה אשר תחת אלהי ישראל הנקראת צדק. ומשם נפשות הגרים הוא שכתוב תוצא הארץ היא ארץ החפץ נפש חיה ולפי שלא נאמר כי ממוצא נפשותיהם של ישראל הם יוצאות חזר ואמר למינה כי כמה אכסדראות והיכלות ומבואות יש לארץ ההיא ומשם יוצאות הנפשות לכל אותם המתגיירים והכל תחת כנפיהם ואין להם חלק במה שלמעלה מהם. ויש בזה סוד נעלם לא ראיתי לכותבו. אבל נפשותיהם של ישראל מעלתם גבוה מאד הוא האילן המוגבל בשנים עשר גבולי אלכסון ומשם פורחות שנאמר אני כברוש רענן ממני פריך נמצא כי הם פרי מעשיו של הקב"ה ומן האילן ההוא פורחות אל תוך מעי החיה ההיא ולפיכך הבן יקיר לי אפרים כי המו מעי לו הם העמוסים מני בטן ולא מהכנפים ומהבטן ההוא פורחות על ישראל ולהורות שהם משם כתיב ישרצו המים שרץ נפש חיה וכתוב בספר חנוך יתרשמו המים של זרע הקדש סימן הזרע של נפש חיה. ולפיכך נרשם סימן זה בבשר הקדש יותר משאר סימנין. וכתיב ויברא אלהים את התנינים הגדולים סוד ערלה ופריעה שעדיין יתבארו בסיעתא דשמיא ואת כל נפש החיה הרומשת זהו רושם אות ברות קדש כמו שרמזנו אשר שרצו המים המים העליונים הנמשכים אליה נרשמו ברושם זה להבדיל בין הטמא ובין הטהור ולפיכך ישראל חלק ה' נרשמו להבדיל ביניהם ובין אומות העולם הבאים ממקום הטומאה, ולזה כל עוד שבחיים חייתם הם טמאים כי נפשם באה להם ממקום הטומאה. ודע כי כמו שיש חלוק בין ישראל לשאר אומות בענין הנפשות שאינן ממקום אחד כך בישראל עצמם יש חילוק כי אין נפש הצדיק כנפש הרשע ואין זה מקומו, אבל רמזתי זה להוציא מלב קצת החכמים האומרים שהם ממקום אחד והחלוק בחמרים ונמשכו בזה אחרי דעת חיצוני והוא דעת החוקרים הדוברים על ה' תועה לא כאלה חלק יעקב. ונשוב אל אשר היתה אליו הכונה ונאמר כי המלה סוד שמותיו של אלהינו ואי אפשר ליכנס אליו אלא אם כן נמלכין בחיה ההיא סוד ה"א אחרונה שבשם שהוא השער ליכנס לו ולזה אין מילה בלא שבת ודרשו רז"ל משל למלך שנכנס למדינה אמר כל אכסנאי שיש בכאן לא יראו פני עד שיראה פני מטרונא תחלה המלך סוד זכור חותם האמת והמטרונא היא הכלה כנסת ישראל סוד שבת היא ואמרם לא יראו פני כי כל עוד שהערלה מחוברת בברית פני המלך נסתרים ואינן נראין עד שימול כי בהסיר הקליפה יגלה המוח לעין כל ובאור פני מלך חיים ובלבד שיראו פני מטרונא תחלה כי אין לבא לפני המלך עד שנמלכין בה תחלה כי על ידה נכנסין לראות פני המלך ולפי שהיא שמינית נתנה בשמיני. ומושיבין כסא לאליהו ז"ל כדאמרינן בפרקי רבי אליעזר כשגזרו בימיו על הברית נתקנא על הדבר וברח לו וכו' ואומר קנוא קנאתי וגו' אמר לו הקב"ה חייך שאין עושין ישראל מילה עד שאתה רואה בעיניך לפיכך מושיבין כסא למלאך הברית שנקרא אליהו שנאמר ומלאך הברית וגו' ע"כ והוא עצמו מעיד עליה שקיימוה ולא איכא מילתא דלא רמזה משה באורייתא ישרצו המים רושם הברית שבארנו ועוף יעופף על הארץ זה אליהו זכור לטוב שטס את העולם בארבע טיסות ובא להעיד על המילה ולפיכך מושיבין לו כסא וצ"ל בפירוש זה הכסא של אליהו זכרו לטוב ואם אינו אומר כן אינו בא לשם כך ראיתי במדרשו של רשב"י ע"ה

ואמרו רואי פני המלך ביפיו שצריך אדם לומר כשיבא להקריב את בנו קרבן לה' אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך והעומדים עונין אחריו נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך. אמר בתחלה חצריך אחר ביתך אחר היכלך כמד"א והיה הנשאר בציון והנותר כירושלים וגו' ביתך כמד"א בחכמה ובנה בית והוא בית העולם הבא,