תולעת יעקב פו

תורה על השלחן להיותו בדוגמא עליונה וזה השלחן אשר לפני ה' ומה שנאכל על השלחן אשר כזה נחשב כשני תמידין הקרבים בכל יום על גבי המזבח לריח ניחוח לה'. אבל אם לא אמרו עליו דברי תורה הנה השלחן הזה דוגמת השלחן המגואל הנקרא קיא צואה אשר אין לו חלק בתורה העליונה והוא אומרו בלי מקום רוצה לומר אין לו חלק במקום הקודש. ומה שנאכל על השלחן ההוא נקרא זבחי מתים רוצה לומר תקרובת התמורות שהם סבת המות ונקראים מתים. ואמרו במדרשו של רשב"י ע"ה כי השלחן שאמרו עליו דברי תורה השלחן ההוא הוא חלקו של הקב"ה וסוריאל שר הפנים נוטל הדברים ההם ומשים דמות השלחן ההוא לפני הקב"ה דכתיב זה השלחן אשר לפני ה'

גרסינן בפרק הרואה המזבח עץ שלש אמות גבוה וגו' וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' פתח במזבח וסיים בשלחן אמר רבי יוחנן ואי תימא רבי אלעזר בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם ועכשיו שאין בית המקדש קיים שלחנו של אדם מכפר עליו. ראוי לנו להודיע הדרך הישרה שיבור לו האדם בהיותו על שלחנו ואז יהיה לו מזבח כפרה כדבריהם ז"ל וקודם זה אכתוב דבריהם עליהם השלום אמרו במסכת תענית פרק בשלשה פרקים אלו הן מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי וגו' והיאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו אלא שהתקינו נביאים הראשונים על כל דבר משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים ושל לוים ושל ישראלים הגיע זמן המשמר כהניו לוייו עולין לירושלים וישראל של אותו משמר מתכנסין בעריהן וקורין במעשה בראשית. כבר ידעת כי שלחנו של מקום הוא המזבח והוא מוכתר בשלשה כתרים ומן השלשה הכי נכבד הכהנים עוסקין בעבודה והלוים שוררים על הדוכן וישראל במעמדם עוסקין בתורה ואמרו בשלשה פרקים אנשי משמר היו מתפללים על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון ובזה יהיה השלחן אשר יכפר על האדם בזמן הזה כמו שהיה המזבח מכפר עליו בזמן הבית כי כשהאדם מאכיל את העניים על שלחנו הנה קרבנו זבח שלמים לה' ולפיכך צריך להאכילם המשובח שעל השלחן שכן חלב ודם קרב לגבוה וכתיב בהרימכם את חלבו ממנו דבר משובח כמו וחלב הארץ כי אין דבר משובח כמו המורם לגבוה, וזה דוגמת זבח שלמים הקרב לרוח ניחוח לה' וסדור דברי תורה על השלחן דוגמת אנשי מעמד שהיו עוסקים במעשה בראשית. והטעם שהיו עוסקים במעשה בראשית להודיע כי קיום העולם בכללו הוא על העבודה, וכמו ששנינו על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים וברכת המזון כנגד השיר שהיו אומרים בדוכן והתפלה שמתפללים. והנה נכללו כאן השלשה דברים שהם קיום העולם הא' והיא התורה השני והיא העבודה כנגד ברכת המזון, והשלישי גמילות חסדים והוא החסד שגומל עם העניים על שלחנו ואלה הם שלש אמות שהם גובה המזבח אל תקרי אמות אלא אמות אלו השלשה דברים שצריך אדם לקיים על שלחנו הם אמות כל המצות ופרש"י ז"ל בפרק עקביא נגד תורה נביאים וכתובים ואמרו כנגד מקרא משנה ותלמוד שאדם צריך לדבר בהם על שלחנו ומה שפירשנו נראה יותר נכון אתה הראת לדעת איך הוא שלחנו של אדם מזבח כפרה עליו ועל כל העולם בזמן הזה

ובמדרשו של רשב"י ע"ה אמרו אשרי המקיים שני דברים אלה על שלחנו ד"ת וחלק לעניים כשמסלקין את השלחן מלפניו שני מלאכים מזומנים שם אחד מימין ואחד משמאל האחד אומר זה השלחן של מלך הקדוש מסודר יהיה שלחן זה תמיד בברכות עליונות והאחד אומר זה שלחן של המלך הקדוש זה השלחן שעליונים ותחתונים מברכין אותו מסודר יהיה שלחן זה לפני עתיק יומין בעולם הזה ובעולם הבא כששלחנו של אדם מסודר כסדר זה מוסיף כח בגבורה ומלא ברכת ה' מהמאור העליון אשרי המתקדש על שלחנו כדי שיתברכו עליונים ותחתונים על ידו

ואח"כ יברך ברכת המזון ולא יברך על שלחן ריקם כדאמרינן בפרק חלק מי שאינו משייר כזית פת על שלחנו אינו רואה סימן ברכה שנאמר אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו. והטעם כדי שתחול הברכה על הנשאר ויתפשט ממנו שפע ורבוי שאין הברכה העליונה שורה על האין אלא על היש והעד השלחן אשר לפני ה' מסודר בלחם הפנים תמיד אשר באמצעותו היתה הברכה מתפשטת במזונות העולם כדרך יש מיש כי אין כח אפי' בנביאים להמציא יש מאין כי אם יש מיש כענין כד הקמח ואסוך השמן שהיה הכל יש מיש. והנה המברך על שלחן ריקם הרי השלחן ההוא דוגמת השלחן הנקרא קיא צואה שהוא ריק מן הברכות ואין בו דבר שבאמצעותו יתפשט שפע ורבוי בעולם ולרמוז לזה צונו עליו השלום שיהיה שלחננו דוגמת השלחן הטהור אשר לפני ה' שעליו מסודר סוד הלחם העליון היוצא מהפנים העליונים שמהם מתפשטת הברכה ומשתלח לחם ומזון לתחתונים לזה צריך שישאר לחם על השלחן בשעת הברכה על מה שתשרה הברכה העליונה וצריך לסלק הסכין מעל השלחן בשעת הברכה. והטעם חפני שהשלחן נקרא מזבח והמזבח הוזהרנו בו לא תבנה אתהן גזית וגו' והברזל לא הוזכר במשכן ובמקדש כתיב ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו. והטעם כי הברזל רומז לכחו של עשו סוד הסיג היוצא מפחד יצחק ועליו כתיב ואת עשו שנאתי ולכן הוא מרוחק מן המקדש כי אין לו חלק בירושת ישראל ולא באמונתן והכתוב מדבר במקדש התחתון