תולעת יעקב פז

ורומז למקדש העליון והוזהרנו לסלקו מן השלחן כדי שלא ימצא שם בשעה שתחול הברכה ויטול חלק כי אין לו חלק בה, וכבר נטל חלקו והוא זוהמת הידים ועל זה כתוב ובשמחתו לא יתערב זר. ועוד כי החרב סוד חרבו של עשו מקצר ימיו של אדם והוא סבת הכליון והחורבן והשלחן הוא במקום המזבח שהוא מאריך ימיו של אדם והוא סבת קיום העולם ושלוחו ואין הדין שיונף המקצר על המאריך. כדאיתא במדרש ילמדנו פרשת וישמע יתרו ובשבת ששלום בכל אין שטן ואין פגע רע כי הכחות ההם שובתות אין לסלקו כי אין לעוררם כלל וצריך לברך על הכוס כדאיתא בפרק אעפ"י ואמרו במדרשו של רשב"י ע"ה והוא שיהיו המסובין ג' אבל לא פחות ואולי שזה דעת הרמב"ם ז"ל ברכה אין טעונה כוס. והטעם כי הכלה כנסת ישראל נקראת כוס. ועליה אמר דוד המלך ע"ה כוס ישועות אשא לפי שהיא מלאה מכל שפע וברכה היורד מלמעלה סוד שלשה אבות ואו המרכבה שלמה. ולפי שהיא מתברכת מסוד השלשה צריך דוגמא זו למטה לברך על הכוס בשלשה

גרסינן במסכת סוטה פרק ואלו נאמרין אמר רבי יהושע בן לוי אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין שנאמר טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל. אל תקרי יבורך אלא יברך. והכי איתא במדרש ילמדנו פרשת ויבא יעקב. ורמז לנו הקדוש הוה ע"ה מה שכבר הודענו במה שקדם והוא כי כל פעולתנו צריך לאשרם נכח הדברים העליונים ולכוין שיהיו מקבילות אלה נוכח אלה כי הדברים הטבעיים ות וסימן לדברים השכליים והדעות האמתיות צריכות המה לפעולות וזהו השלמות, ואחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת דע כי כוס דוד מתברך ממקור הברכות הנקרא טוב עין כי פותח ידיו לכל שואל כי הוא שוה לכל אף למי שאינו הגון והסוד באמרו עין כי הוא עין הרחמים פשוטה ולזה נקרא טוב עין. ולהראות זה צונו ע"ה שיהיה המברך טוב עין התחתון דוגמת המברך העליון ויבורך רוצה לומר יברך

גרסינן בירושלמי בפרק קמא דתרומות רבי זירא בעי קומי רבי אסי שכור מהו שיברך אמר ליה ואכלת ושבעת וברכת ואפי' מדומדם. דע כי ברכת המזון תלוי במקום שיש בו אכילה ושתיה שנאמר באתי לגני אחותי כלה אכלתי וגו' כיון שבא למקום אכילה אכל ולפיכך צריך להראות שובע ושמחה כדי לשמח המקום ההוא והכתוב אומר ואכלת ושבעת שובע ביין הוא וזה הוא שכור וכתיב וברכת את ה' את דייקא כמא דאת אמר את ה' אלהיך כך אמרו במדרשו של רבי שמעון בן יוחאי ע"ה ומזה הטעם שכור מותר לברך ברכת המזון

גרסינן בפרק שלשה שאכלו אמר רבי זירא עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה חי מלא עיטור עיטוף ומקבלו בשתי ידיו ונותנו לימינו ומגביהו מן הקרקע טפח ונותן עיניו בו ומשגרו לאנשי ביתו. דע כי כוס דוד כלול מכל העשר וזה סודן הדחה ושטיפה סוד וטהרו וקדשו טהרה מצד הימין סוד הכהן ששנינו בו טבל ועלה אוכל בתרומה, וקדשו מצד הלוים סוד השמאל שנאמר וקדשת את הלוים, חי מסוד הצדיק שכולל שמונה עשרה ברכות ונקרא חי העולמים. חי אין פרושו חי ממש בלא מזיגה שהרי שנינו ומודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים אלא חי עד ברכת הארץ ובברכת הארץ מוזגו וכן פירש הריא"ף ז"ל והטעם כדי להודיע שבח הארץ שיינותיה חזקים וצריך לערב בהם מים רכים. ועל דרך האמת כבר ידעת כי היין רמז למדת הדין ומספרו שבעים כנגד שבעים שרים שניזונין מן הגבורה וכולן נמשכין מגוף האילן דוגמת יעקב שיצאו ממנו שבעים נפש ומפני שצריך שיהיה הדין מזוג ברחמים כדי שיכבשו רחמיו את כעסו לכן צריך למזוג היין כמים כשיגיע לברכת הארץ לגלגל את הרחמים במדת טובו של הקב"ה ואז תהיה הארץ הראשונה כלולה מימין משה ורוע תפארתו. וכבר הודענו כי השלחן במקום המזבח ובמזבח היו מנסכים היין עם המים בכל יום מימי החג וכן צריך לנסך על השלחן. ומלא מסוד קו האמצעי עטור מסוד העטרה העליונה המעטרת כל המאורות שתחתיו והוא כתר לראש צדיק. ועטוף סוד עוטה אור כשלמה סוד היו"ד העליונה שנתעטף באור ונעשית אויר, ומקבלו בשתי ידיו סוד שני ההי"ן אחת מימין ואחת משמאל ולפיכך צריך לקבלו בחמש אצבעות ונותנו לימין והשמאל לא תסייע כלל כדאמרינן בהאי פירקא אמר רבי יוחנן ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין אמר רב אשי הואיל ושאלו ראשונים ולא איפשיטא להו אנן לא נעביד ביה עובדא. והטעם כי ימינו פשוטה לקבל שבים וצריך להמשיך חוט של חסד על אסתר המלכה ולהלן יתבאר סוד זה. ונותן עיניו בו סוד למודי ה' העמודים אשר הבית נכון עליהם, ומסלקו מן הקרקע טפח מסוד יו"ד זעירא סוד חכמת שלמה. ומשגרו במתנה לאנשי ביתו סוד אם הבנים שנאמר בה ישמח משה במתנת חלקו אמר רבי יוחנן אין לנו אלא ארבעה הדחה ושטיפה חי ופלא מסוד אות דל"ת שהיא עניה בגלות סוד בקרבך קדוש ולא אבא בעיר סוד הוא"ו ווי העמודים ולפיכך נסתלקו הששה הנותרים כיון שנשלחו התנאים האלה בכוס של ברכה

סוד ברכות המזון

אומר נברך שאכלנו משלו וכו'. גרסינן בפרק שלשה שאכלו אמר רבי יוחנן אמר נברך