תולעת יעקב פה

ארץ ממנה יצא לחם שממנו נזונים עליונים ותחתונים וזה סוד המוציא ה' מוציא

גרסינן בפרק שלשה שאכלו אמר רבי יוחנן משום רשב"י בעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה. והטעם כי הבוצע העליון משלח מזונות אל כל העולמות בעין יפה עין הרחמים והחמלה ואינו מבחין בין צדיק לרשע ודוגמא זו צריך שיהיה הבוצע התחתון, והסתכל בדברי הקדוש הזה ע"ה כי כוונתו באומרו בעל הבית בוצע ואורח מברך היתה להלהיב לבות המשכילים ולעוררם לקראת החיים האמיתיים שנאמר עליהם באור פני מלך חיים כי באמרו בעל הבית בוצע כוון אל השם יתברך כמו ששנינו ובעל הבית דוחק כי הוא חי עולמים והוא ראשון והוא אחרון ושנותיו לא יתמו. ולזה כנוהו במשל בעל הבית וכמו שנ' לך שמים אף לך ארץ וגו', ובאומרו ואורח מברך כוון לנו בני העולם להיותנו אורחים כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ וא"כ צריכים אנו להשתדל להשלים נפשותינו והוא לעבוד את השם הנכבד והנורא וזה אמרם כדי שיברך לבעל הבית כי כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא בראו אלא לכבודו וכתיב כל פעל ה' למענהו רוצה לומר להללו ולשבחו כי זה כל האדם ולפי שעל ידי האכילה והשתיה יצר הרע מתגבר והוא סבה להעביר את האדם מן התורה ומן העבודה ולטורדו מן החיים הנצחיים חיי העולם הבא וכמו שאמרו רז"ל בפרק אין עומדין מלי כריסי זני בישי פירוש מלוי הכרס גורם כמה מיני רעות לכן ראה זה הקדוש להבליע לנו זאת ההערה בענין הסעודה והודיענו כי כוונתו באכילתו תהיה לקיום גופו לעבוד את בוראו שכבר ידעת כי אין קיום הנפש בגוף ואין פעולותיה נגלות בו כי אם ע"י האכילה והשתיה וכבר כתבנו בפתיחת ספר זה כי אין המאכל והמשתה מועיל לנשמה אבל באמצעות האכילה יתמיד חבורה בגוף ותוכל לפעול פעולותיה אם הגוף צורך גדול לפרסם מעלת הנפש ושלמותיה לכן צריך האדם כשישב לאכול על שלחנו לכוין שיהיה גופו בריא למען תוכל הנפש לפעול פעולותיה על ידו ובזה תהיה נפשו קשורה למעלה ומחשבתו משוטטת בדברים העליונים הקיימים כדי שתתקיים נפשו בקיומם

גרסינן בשלהי ברכות אמר ר' אבין הלוי כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאלו נהנה מזיו השכינה שנא' ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים וכי לפני האלהים אכלו והלא לפני משה אכלו אלא לומר לך כל הנהנה מסעודה שתלמוד חכם שרוי בתוכה כאלו נהנה מזיו השכינה. הנה הקדוש הזה ע"ה גלה לנו בזה המאמר כל מה שאמרנו והוא כי הת"ח הוא המשלים את בני האדם ומקרבן אל העבודה והתורה למען יזכו לאור כאור החיים ובהיותו מוסב בסעודה מיישר כל המסב עמו ומלמדן מה תהיה כוונתם באכילתם והוא הדעת את ה' ולזה צונו רשב"י ע"ה לומר דברי תורה על השלחן כמו שנבאר לפנינו בסיעתא דשמיא ואכילה כזו כשהוא על דרך זה נחשבת להם כאלו נהנו מזיו השכינה והיא האכילה הודאית כמו שאמרו רז"ל ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו אמר ר' יוחנן אכילה ודאית שנא' באור פני מלך חיים

ואחר שגמר אכילתו יטול ידיו והם חובה דגרסינן בפרק כל הבשר אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה משום מלח סדומית שמסמא את העינים. ועל דרך האמת מים ראשונים מצוה רמז למאורות העליונים ששם מקום המצות ולפיכך אנו מגביהין ידינו למעלה שנא' ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי כדי שיתברכו כלם מהמקור כדי שימצא מזון ושפע לכל העולמות. כי המזון תלוי במים ראשונים, ואמרו במדרשו של רשב"י עליו השלום ואחרונים חובה הם הכתרים התחתונים הנקראים חובה כי הם מטין את האדם לכף חובה ולפי שמים אחרונים חלקם בסעודה נקראים חובה וחובה עלינו לתת להם חלק זה שהוא זוהמת הידים. ומטעם זה אני אומר שאין לברך ברכת מזון קודם שיטול כי אין לבא לפני המל לברכו בידים מזוהמות ואין נוטלין כי אם בכלי כדאיתא בפרק כל הבשר שלא לזלזל בהם. וצריך להשפיל ידיו במים אחרונים כדאיתא בפרק קמא דסוטה לרמוז לדברים ההם שהם למטה מהכל. וכתב הרב רבינו מאיר הלוי ז"ל כיון שהם חובה צריך לברך עליהם וכן כתב בשם רבינו תם ז"ל וקצת הגאונים כתבו שיש לברך עליהם על רחיצת ידים ובהגהות כתב שכיון שאינן אלא לצורך האדם משום מלח סדומית אינם טעונים ברכה. וכן כתב רב עמרם ז"ל שאין לברך עליהם והרב רבינו אברהם בר דוד ז"ל כתב שאם ידיו מזוהמות טעון ברכה על רחיצת ידים. ודעת חכמי האמת במדרשו של רשב"י ע"ה שאין לברך עליהם מפני שהם חלק הצד ההוא ואין ברכה בו

שנינו במסכת אבות פ' עקביא ר' שמעון אומר שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו ד"ת כאלו אכלו מזבחי מתים שנא' כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום. אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאלו אכלו משלחנו של מקום שנא' וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' כוונת הקדוש הזה ע"ה מבוארת במדרשו והוא ששלחנו של אדם צריך שיהיה דוגמת השלחן אשר לפני ה', דע שהשלחן הטהור כולל התורה העליונה ושמחת השלחן ההוא ושלמותו אינו אלא בה הוא שכתוב תורת ה' תמימה משיבת נפש אמר כי משיבת נפש דוד ומנוחת' אינה אלא בתורה העליונה סוד תורה שבכתב הנקראת תורת ה' המסודרת תמיד על השלחן ההוא. ולטעם זה צוה הקדוש ע"ה לסדר דברי