תולעת יעקב ג

הקדמה

יתברך וישתבח שמו של הקב"ה, אשר לו הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, וראשון בלי ראשית אחרון בלי תכלית, כענין שכתוב אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים, עתה הוא אחד יחיד ומיוחד מכל צד ועבר ופנה, אתה הוא נמצא וממציא כל הנמצאים מראש ועד סוף ואתה עלתם ומאמתת מציאותך נמצאו ועדיך ישובו לעת קץ ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, והוא גלי עמיקתא ומסתרתא, והוא ושמו אחד כדכתיב אני ה' הוא שמי הוא האור הגדול שאין חיל בעליונים ובתחתונים להכילו מרוב בהירותו ועוצם אורו והוא כחשך בערכו והוא מסתתר בתוכו כענין שכתוב ישת חשך סתרו. ועל והשם הנעלם הזה אמר רבי אליעזר קודם שברא והקב"ה את העולם היה הוא ושמו בלבד:

ודע כי קודם הגלות עולמו של הקב"ה היה האור הקדמון יחיד ומצד עלויו לא היה נוטה לשום צד כלל והיו כחותיו נעלמים ונסתרים בתוכו, ולפי שאין הכרה בכבודו בא החפץ והובהק ממנו בכח עלתו אור פנימי נעלם מכל הנבראים כענין שכתוב ונעלמה מעיני כל חי וגו' וכתיב נתיב לא ידעו עיט וגו' וכתיב מגלה עמוקות מני חשך וגו' וכתיב והחכמה מאין תמצא. עוד בא החפץ ונאצל ממנו בכח עלתו אור שני ועליו נאמר ואי זה מקום בינה. והוא המוציא הרוחות הנעלמות לפועל ציורי רוחני. עוד בא החפץ ונאצלו מהאור הזה הז' מאורות הכותרים עד יסוד הארץ התחתונה. סוף המחשבה העליונה אשר העמיקה לעשות ולהמציא כלי להריק לעולם השפל לקיום הנמצאים ע"י האדם השלם מחבר הנבראי' מקשר הנמצאות בכח צורתו סוד הנשמה האצולה מזוהר המאורות שרשי הנמצאים, ומצד זה יש כח בידו להכריח את עצמו לאיזה צד שירצה, כי הוא מוכלל מעליונים ותחתונים מימינים ומשמאילים, כענין המשל הנמרץ שמשלו ביצירתו דמיון הבונה מדינה נכבדת עד מאד מבנינים רבים ונוראים מהם נגלים ומהם נסתרים ובסוף בנה ארמון נכבד וצייר בו כל עניני המדינה, ולזה נקרא אדם עולם קטן וענין זה נעלה מאד, וכאשר עלה במחשבה הטהורה ובחפץ הפשוט לברוא האדם בראו בדוגמא עליונה ונוראה מאד בצורתו והשגתו ביוצרו מה שלא השיגו אחד מהעליונים הנבראים כמוהו עד שתעו כל הבריות אחריו ובאו להשתחוות לו דימו שהוא בראם, ואמר להם אני ואתם בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו, וכל זה מהפלגת מעלתו. על דרך שאמרו בפסיקתא פרשת בחדש השלישי אמר רבי לוי תפוח עקבו של אדם הראשון הוה מכהה גלגל חמה. ואם יש למדרש הזה ענין כפי מה שקבלו אבירי ישראל מכל מקום לא יפלא שיהיה כפשוטו לגדולת מעלתו, כי ראשון הנבראים יציר כפיו של הקב"ה הוא היה סבת הנבראים והכל נתקן בעבורו, וגם אם הרב בהמורה בפרק י"ג מהחלק השלישי ירחיק זה אנו אין לנו אלא קבלת חכמינו הקדושים, ואין לתמוה שתהיה מעלתו גדולה ממעלת מלה"ש ואפי' באחד מחלקיו, ומרוב חכמתו קרא (שבעים) שמות לכל אחד מהנבראים וכלם נכתבו בספרו והוא מה שלא השיגו מלאכי עליון כדכתוב ויקרא האדם שמות, ואם יש לספק ולומר מה היתה חכמתו של אדם הראשון בזה הוציא בתנועת שפתיו מלות שונות ולקרוא שמות. לכל דבר כדי שיוכר על ידי השם ההוא עד שנאמר שהיתה מעלתו בזה גדולה ממלאכי השרת, אבל הכוונה כי ברוח הקדש שעליו בנה אותיות ומלות מיוחסות עם הדבור הפנימי, בשביל שהשמות ההם יורו על שורש הדבר ההוא, וכאלו נאמר שבידיעות התחתונים ידע סוד המרכבות העליונות כי כל נברא מטה יש להם שורש למעלה שאם לא כן איך מתקשרים חלקי העולם הזה, אם אין ליסודות שורש למעלה ואם אין לנבראים שורש למעלה איך מתפשט ההשפעה וההשגחה מאדון הכל בהם וזאת היתה חכמה נפלאה כי השיג מקור ושרש כל דבר וכנהו בשם ההוא והוא שמו ודאי, ובראו ממבחר המקומות והוא הר המוריה, ולא הספיק זה להיותו בתכלית השלמות עד שהכניסו במקום קדש הקדשים גן עדנים נטע שעשועים להשתעשע בסוד עשר חופות הידועות לחכמי ישראל, ונתלבש שם בלבוש יקר זיו של מעלה וכבוד השם היה חופף עליו, והעביר הקב"ה לפניו דור דור ודורשיו דור דור ופרנסיו עד שהגיע לדוד המלך ע"ה וראה שאין לו חיים והוסיף לו שבעים שנה משנותיו שנא' בלותי בשמן רענן, זהו שאמרו ז"ל, אמר אדה"ר הכניסני הקב"ה לג"ע ושמחני שם והראני מקום הצדיקים והראני מלכיות ואבדן, ובכללן בן ישי, ולקחתי משנותי שבעים שנה והוספתי לו שנאמר ימים על ימי מלך תוסיף וגו', ועל זה היה משבח דוד ואומר כי שמחתני ה' בפעלך זה אדם הראשון פועל הקב"ה ולא פועל ב"ו מעשי ידיך ולא מעשי ידי ב"ו, ושם הורד לו ספר על יד רזיא"ל ועל ידו השיג השגות נמרצות בעולם העליון מה שלא השיגו מלאכי עליון, וכשהובא אל אדם היו העליונים מתקבצים לשמוע סתרים נוראים הגלויים בספר ההוא והיו אומרים רומה על השמים אלהים וגו' עד שאמר לו הדרניא"ל המלאך אדם חום על כבוד יוצרך וחתום הדברים כי לא הורשה אחר זולתך להסתכל ביפיו של מלך, והיה גנוז עמו ובו היה משתמש בגנזיו של הקב"ה היו נגלים לו סתרי העליונים וצורות המרכבה וסוד העליונים וחיובן, וע"פ השגתו בעליונים ידע סוד הדבור החיצוני וכל הלשונות והמבטים ונכנס בידיעת הרוחניים הקדושים וגם בידיעת הרוחניים הנקראים שמות הטומאה, וכן השיג חכמת הכוכבים והמזלות ועתי הממשלה ומשטרן וחיובן והדברים הצריכים להשפיע הרוחניות מהם בסוד הטלמסים, וידע סוד עבודת הקדש והחול, ומי השיג כהשגתו בעליונים ותחתונים, ואחר כל השבח הנזכר הזהירו לבל יטעם