תולעת יעקב ב

הקדמה מאת חתן הרב המחבר ז"ל

אמר הצעיר שניאור בן לאדוני ישישי וקדושי כ"ה ר' יאודה לבית פאלקון נר"ו חתן הרב המחבר זלה"ה, קמתי אני לפני שיבה, השתחויתי אפים, הן על כפים, פרושות השמים, פתחתי פי דברה לשוני בחכי, ברב דחקי ומצוקי, אנא שומר הברית והחסד לאלף דור אין כמוך באלהים ה' אל תביא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי, ותהיינה אזניך קשובות לתחנת עבדך והיה לי לעזרה ולצור מעוז, ופרנסתי פרנסה של כבוד בנחת רוח ואל יתחלל שמך בי, וקרבני לכל מה שקרבת ואהבת, ורחקני מכל מה שרחקת ושנאת, ונפשי תהיה לפניך חשובה, והדריכני ליכנס במעלת התשובה, אשר אני אחזה לי ימי השחרות חלפו עברו גם ספו, ומנעורי לבי זנה ועם כל אברי היצר נתחבר ויפתם בחלק אמריו עד אשר זנו אחריו, ויקראו לפניו אברך, ולו תכרע כל ברך, ואחרי תאותו נמשכו ואחרי לא יועילו הלכו, כי תמיד יקרא להם בגילה, התיו לאכלה ואל תלכו אחרי יצר הטוב אשר תענוגי העולם יקצוב, ויענכם וירעיבכם, בפיו ובשפתיו יכבדכם ולבו ירחק מכם, אך כל אשר אחרי ילך ובי נמלך. יתענג וישמח ממגד שמים, לא רעב ללחם ולא צמא למים, נסבאה שכר אל תאמרו מים מים. הלא כה דבריו ונאומו מדי יום ביומו, עד אשר את יצר הטוב הרדפהו וממנוחה הדריכהו, כי הוא המדריך והולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם ולילה בעמוד אש להבעיר את הבערה ללכת יומם ולילה, כי הוא המוציאם ומביאם בעצתו, והלב עמו במחיצתו

ואני בראותי את הדבר הרע הזה, וכי מושל על ביתי חדל אישים ונבזה, ויפנה אלי עורף ולא פנים, ויצר ימצא נוח שבת, ונפשי טבועה ביון מצולה בטיט ורפש עצורה במאסרה אסורה, אמרתי מרוב צרותי וכעשי, איך ברזל באה נפשי, ואיך יצרי הזונה הרבה צירים, ומה אעשה וכל מעללי במגילת ספר ספורים. וכי יאמרו לי ביום שידובר למה יצרך ומבקש רעתך עליך גבר, מה לתבן את הבר, מה אשיב שולחי דבר, דעיילתיה בלא בר. אנא עוזר האמתי היה לי עזר כנגדו, סעדני ותמכני כי אין לי תומך חוץ ממך. ואמנה עם יראיך ולומדי תורתך אתחבר אשתה בצמא דבריהם כענין שכתוב טוב לי תורת פיך וכו'

ובהתבודדי בתפלתו אמר לי לבי מדוע אתה שוכב ותרדמה נפלה עליך כליל, אזור נא כגבר חלציך והיה לבן חיל, וקח יצרך הטוב ובואה כי שלום לך אל תירא ואל תפחד, כי אחרי נמכר גאולה תהיה לו

ואני בראותי כי לבי וכליותי כן יסרוני, הם הרהיבוני ועוז ותעצומות אזרוני, קמתי בחלישת כחי לזכות את הרבים, אם שלמים וכן רבים, ועל מאמר רבי טרפון סמכתי לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין וכו', גם לקיים דובב שפתי ישנים בהוציאי לאור סתרים נעלמים גנוזים ומושלמים, לא יערכם זהב וזכוכית לא יסולאו בכתם אופיר, וכן שמתי מגמת פני להעתיק בעט ברזל ועופרת אמרות ה', והדפסתי זה הספר כי כל אמריו אמרי שפר, חכו ממתקים וכלו מחמדים, חטוב באטון מצרים ובמרבדים, המדבר במעלות התפלות וסוד סתריהם, ושרשיו סתומים וענפיו לרוחה פתוחים, לפיכך האדם החפץ חיים חיים נצחיים, אל ירע לבבו, וממונו יבזה לקנות ספר זה, המדריך שמן ורזה, ניב זה ישכיל ומלולו, ונסלח לו, ויתדבק בדוד מלכו והנביאים העומדים בסודו במקום הקודש לומדים תורה מפיו ומפי אליהו עליו השלום, ויגיע בכח גדול וביד חזקה אל עומק חכמה האמתית חכמת הקבלה המקובלת מפי משה אדון הנביאים, גם גודל שכרה אשכרה ויקרה בעולם הזה ובעולם הבא. וה' אלהים אמת יראנו נפלאות מתורתו תורת אמת, אמן.