תפארת עוזיאל חלק ב קמב

שלא להשגיח על מעשה התחתונים כמדריגה א' הנ"ל א"כ קשה תעלים לעתות בצרה ר"ל למה מגיע עלינו הצרות שונות בכל יום כיון שאין החטא מגיע לו חסרון מחמת רוממותו יתברך ולמה מגיע לנו צרות על עונותינו כי אין צרה מגיע לאדם כ"א בעבור עונותיו אלא ודאי להיפוך כפי האמת שבודאי משגיח מאוד בהשגחה פרטיית על מעשה התחתונים כמד"א ולו נתכנו עלילות בני אדם א"כ קשה קושיא ראשונה למה ה' תעמוד ברחוק שכיון שכבר אין שייך סברא הנ"ל ודו"ק והבן

בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזימות זו חשבו וגו'. הענין ידוע שאף צדיק גמור צריך לפעמים לעבור דרך גיהנם בהעבירה בעלמא ומכח זה נשמות הרשעים נאחזים בו והצדיק מעלה אותם. ולכאורה יפלא הענין. וזה שקאמר בגאות רשע ידלק עני לשון תימה שלמה תצא זאת מלפניו ית' שע"י רשעתו של רשע שהוא בגיהנם יהא נדלק ונשרף עני ר"ל הצדיק שבשבילו יצטרך הצדיק להיות נשרף בגיהנם כי מגיע ג"כ חסרון לצדיק ופגם משריפת הגיהנם מידי עברו וקאמר התירוץ יתפשו במזימות זו חשבו ר"ל שעי"כ צריכים שניהם אף הצדיק לעבור בגיהנם וידוע שאפילו לצדיק נזדמן לו לפעמים איזה מחשבה בקטנות רק שאין הקב"ה מצרף למעשה והרשע הי' לו לפעמים איזה מחשבה והרהור על תשובה והקב"ה מזמנן למקום אחד להיות זה מעלה את זה נמצא הצדיק מקבל עונש על המחשבה שלו והרשע יש לו עלי' ע"י המחשבה רק שאין לו עלי' רק ע"י הצדיק ומשפטי ה' אמת צדקו יחדיו

יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק. כי דרך הרשע לדבר על צדיק עתק בגאוה ובוז. ומי שנגע יראת ה' בלבבו לא הי' שומע לרשע והי' מזלזל אותי כראוי אך ורק שזה הרשע אינו מראה רשעתו לגמרי בפני הבריות אלא מראה טלפי החזיר שהוא כשר ובשביל זה סובר השומע שכוונתו לשמים ונכנס דברי הרשע באזני השומע ומיצר לצדיק וזה ביקש שיגמור מעש' הרשעי' ויצא מכח אל הפועל וידעו כולם שרשע הוא ולא ישמעו אל דבריו ויכונן צדיק וגם על אדם עצמו קאי הבקשה שכל זמן שהרשעות מטבעו אינו יוצא מכח אל הפועל סובר האדם שצדיק הוא ואינו נותן אל לבו להכניע א"ע לפניו ית' ולבקש שיטיב דרכיו משא"כ כשיגמור הרע ויצא מכח אל הפועל אז ויכונן צדיק שיראה אדם לתקן א"ע ויהא צדיק או ותכונן צדיק קאי על צדיקו של עולם ית'

שויתי ה' לנגדי תמיד מי מימיני בל אמוט. הכוונה בזה כי יש ב' מיני טובות מאתו ית' לבני אדם וע"י ב' אופנים האחד בהיות האדם מצדיק מעשיו ומסגל מעשה מצות מגיע לו תשלום גמול אף מצד הדין והב' בהיות האדם אין צדיק כ"כ במעשיו ואין מגיע לו גמול מצד הדין רק שהוא יתברך ברחמיו משפיע עליו השפעה מצד החסד ובודאי מדריגה הא' יותר טוב בכמה מעלות וזה שויתי ה' לנגדי תמיד. ר"ל שהרחמים עלי הוא אצלי להתנגדות להיות כמו מדריגה הב' כי מימיני בל אמוט לעמוד תמיד על ימין צדקו לסגל מעשים טובים ואז יגיע עלי השפעה מצד הדין ג"כ כמדריגה הא' וזה יותר טוב לאדם שיגיע לו שפע אף מצד הדין

תורת ה' תמימה משיבת נפש. במדרש ח"א אורייתא היא תמימה כשהיא משיבת נפש וח"א אימתי הוא משיבת נפש כשהיא תמימה. נראה דידוע שיש כמה כמה פנים לתורה והיינו בתורה שנתונה מאתו ית' כגון מקרא ומשנה וגמרא אבל ברוב בני אדם אשר לומדים התורה מחדשים חידושים ומחברים ספרים אין להם אלא פ"א אשר השיג המחבר ועוסק בפנים אחד ובוודאי אין החיבור זה חשוב כעיקר התורה אשר מאתו ית' שכללה מכמה פנים וזה אחשוב בכוונת הפסוק דרכיה דרכי נועם כו' והיינו אימת דרכיה דרכי נועם שכל נתיבותיה שלום פי' דכל הנתיבות והפנים שנאצל מאתו ית' שלם אבל לא כשחסר