תפארת עוזיאל חלק א צד

כלה והמקיים שבת כאלו מקיים כל התורה ולכך יש כ"ד פרקים כ"ד קישוטים ובגלות המר דרכי ציון אבילות הסימנים מלמטה אבילות שלא בא בתוכם מועד הוא קישוט לשון עדי עדיים וזה נחפשה ונשובה עד ה' שיהא קישוט לו ית' כנ"ל

או יאמר דרכי ציון אבילות מבלי באי מיעד כל שערי' שוממין כהני' נאנחים בתולותי' נוגות והיא מר לה. המקונן בזה מורה שגם בנידון התורה ללומדי' יש השתנות גדול כי דרכי ציון המצוינים בהלכה אבילות ר"ל שאינם לומדים התורה מתוך שמחה המחויב רק בעצבות גדול ואין להקב"ה נחת רוח מהלימוד. מבלי באי מועד ר"ל כמו בית מועד לכל חי או שאין משימין על לבם כי התורה היא התכלית להם לבית מועד כמד"א בהתהלכך תנחה אותך שאלמלי היו משימין על לבם התכלית שבה היו לומדין מתוך שמחה. כל שערי' שוממי' ר"ל כל נ' שערי בינה וסודותי' שוממי'. כהני' נאנחים בתולותי' נוגות הכוונה כמו שאיתא בזוהר בתולות ועולמתא דאורייתא מתאבלין מאוד על התורה שנמסרו רזי' לחיצונים

וילכו בלא כח לפני רודף. איתא במדרש ר"ע אומר בזמן שישראל עושין רצונו מוסיפין כח בגבורה שלמעלה שנאמר באלהים נעשה חיל ואם אין עושין רצונו כביכול מתישין כח כמד"א צור ילדך תשי. ר"י אומר. בעושין רצונו מוסיפין כמד"א ועתה יגדל נא כח אדני וגו' ובאם אין עושין רצוני מתישין והולכין גם המה בלי כח לפני רודף ע"כ. וכבר עמדו בזה הקדמונים דמה נפקותא איתא בין זה לזה ומה לי אם דרשינן מקרא זה או זה. ואפשר דלר"ע לא מוסיפין כח ממש אלא באם עושין רצונו הוא יתברך יכול לדון האמת במדה"ד וישראל זוכין גם במדה זו אבל באין עושין רצוני צריך הוא ית' לילך במדת הרחמים בשביל ישראל וא"א לכלות האומות אבל גם גרעון לישראל ליכא ולזה מביא באלהים נעשה חיל רצונו מגלה הוא ית' מדה"ד פורענות לרשעים. ור"י סובר דמוסיפין ממש כח כמד"א יגדל נא כא ולהיפוך מתישין ממש כח הקדושה יותר מכח וגו' ויש גרעון טפי לישראל וזה וילכו גם הם בלא כח לפני רודף

או יאמר וילכו בלא כח. פי' שני רעות הי' לנו כי פשוט הליכה הי' ג"כ צער כי לא הי' בנו כח ומכ"ש לילך במהירות לפני רודף

חטא חטאה ירושלים על כן לנדה היתה יבואר עד"ז כפי מאמרם ז"ל ישראל שבחו"ל עובדין עבודת כוכבים בטהרה כו' וידוע ממתני' דמסכת שבת מנין לעבודת כוכבים שמטמאה במשא כנדה שנאמר תזרם כמו דוה. וזה הוא חטא חטאה ירושלים ועל כן נגזרה עלי' הגלות מא"י לחו"ל. וזה ע"כ לנדה היתה שדומין כנדה שמטמאין כנדה כי מי שעובד עבודת כוכבים נחשב כנדה כנ"ל. כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור הכוונה לפי דברי הזוהר ע"פ והשבתי חי' רעת מן הארץ דא לילית חייבתא שלעתיד יתבטל הלילית דעבדית לאינשי בעלי קריין אבל בימי הגלות היא מושלת מאוד בעולם וזה הוא כל מכבדיה הזילוה ר"ל כל הקליפות והס"א מזלזלין את האדם כי ראו ערותה ר"ל מאחר דאתעבדו בעלי קריין. וגם היא נאנחה ר"ל שבלא"ה יש לאדם עצמו אנחה ע"ז ותשב אחור ר"ל שמחמת סבת חטא הקרי הוא הולך וחוזר אחור מכל השלימות שקנה לעצמו עד עכשיו

הוי גוי חוטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים. והקשו המפרשים האיך שייך לומר גוי חוטא עם כבד עון דהא משמע שקאי על כל ישראל ובאמת היו ביניהם כמה וכמה צדיקים נביאים וחכמים. ונראה לתרץ בהקדם לפרש ע"פ עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שועתם פני ה' בעושי רע להכרית מארץ זכרם צעקו וה' שמע ומכל צרותם הצילם וקשה למה הפסיק באמצע בפני ה' בעושי רע וגו' הוי לי' לכתוב עיני ה' וגו' ואזניו וגו' צעקו וה' שמע וגו' ואח"כ פני ה' בעושי רע וגו' והאיך הפסיק באמצע בדבר