תפארת עוזיאל חלק א צב

פרשת מסעי

בהפטורה ההמיר גוי אלהים ועמי המיר כבודי בלא יועיל. הנה כדי לדייק מלת בלא יועיל נראה די"ל ע"ד מאמרם ז"ל גוים מרקדים בהיכלו אי' נוראותיו ואח"כ החזירו כנה"ג הדבר באומרם הן הן גבורותיו הן הן נוראותיו במה שמאריך אפו זמן גדול כ"כ על הכשדים ואינו ממלא לנקום נקמת ישראל מהצרים להם. נמצא מדת הנוראות שלו ית' הוא על ב' אופנים אחד כפשוטו במה שבאמת מתנקם בעד ישראל. כמד"א נודע ה' משפט עשה. והב' ניכר כבודו במה שאינו מתנקם בהבבליים. אבל מ"מ בודאי לא ניחא לו ית' שהוא יהי' מקולס בזה במה שאינו מתנקם באויביו. וזה כוונת הפסוק ועמי המיר כבודי בלא יועיל, ר"ל כנ"ל שהוא ית' מתרעם מאוד ע"ז שיהא הפי' של הגבור והנורא בזה שאין מועיל לישראל ואינו נוקם באויביו וזה מחמת עונותיהם אלא רצונו שישובו בתשובה ויהי' הפי' של הגבור בזה שמועיל ונוקם נקמת ישראל ב"ב אמן: פרשת דברים

בהפטורה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. נראה ע"ד הלצה דאיתא בגמרא שלשה הקב"ה שונאן. זקן מנאף. ועשיר מכחש. ודל גאה. ויש להבין מ"מ דוקא אלו שלשה דברים הוא שאינם מחמת טבע היצה"ר ע"ד משל אם הוא רך בשנים אז הוא בחמימות היצר לתאוות המשגל אבל זקן כבר חלף והלך לו כחו ואינו בטבע שיהא נואף ואעפ"כ הוא חוטא וגדול עונו מנשוא יותר מהרך בשנים. וכן עשיר כו' וכן דל כו'. וז"ש הכתוב אם יהי' חטאיכם כשנים כלומר שיעשו ח"ו חטאים רק שיהי' כפי שניו כלומר ששנותיו של אדם גרמו לו כשלג ילבינו: מגלת איכה

איכה ישבה בדד. במדרש איתא בפסוק זה יש קושי' ותירוץ. ונראה דישבה הוא לשון עיכוב והקושיא היא איכה ישבה נתעכב כ"כ בדד העיר שהעיר יהא בדד ובא התירוץ רבתי עם הערב רב וע"ה יש בקרבנו ובשביל זה נתעכב וגם רבתי בגוים וגו' וקרא מפורש ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם ולכך נתעכב הגאולה ובכה תבכה בלילה. פי' ע"י מה שלמדנו ממעשיהם אף שבוכין בליל תשעה באב מ"מ ודמעתה על לחיה לא עולה הבכי' למרום כ"א נשאר הבכי' על לחי'. וכל רעיה בגדו בה אפי' מלאך מיכאל שהוא שרנו בגד בנו וכמ"ש במדרש דקאי על מיכאל וגבריאל

או יאמר איכה ישבה בדד העיר רבתי וגו' היתה כאלמנה וגו' פי' הפסוק מתמה הלא יש רבתי עם ה' יוסף עליהם ולמה לא יפעלו שעירנו הקודש לא יהא בדד וע"ז מסיק היתה כאלמנה פי' שאין להם קדושי מקוננים כאלמנה ממש אלא כאלמנה אבל כשנשים על לבנו שאנחנו כאלמנה ממש ונעורר מאד בודאי ישמע קולנו במהרה בימינו אמן

או יאמר איכה ישבה בדד העיר רבתי עם וגו' רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס. הכוונה בזה היו"ד המותר רבתי בגוים שרתי במדינות דהנה המשל מבואר מקמאי דקמאי שבעו"ה אין ראוי לישראל לקבל השפע מאתו ית' מ"מ דרכו ית' ליתן שפע מרווחת עד בלי די כי דרכו להיטיב והוא כדמיון האשה המניקה וכשהתינוק חולה שאין יכול לינק צריכה ליתן החלב לכלב כן הענין בעו"ה מאחר שאין מי שיקבל השפע אז הוא ית' נותן השפע לאחרים וזה הוא שמקונן איכה ישבה בדד העיר ר"ל מאין יבא שעיר ירושלים יהי' בדד והיכן השפע שהשי"ת נותן