תפארת עוזיאל חלק א עא

עליהם אז דמיתיך רעיתי פי' שאני משתיק אותך שצריך לשתוק עד שיעבור המחשבה זרה. ולתוספת ביאור דברים הנ"ל הם ע"פ מש"כ ברעיא מהימנא שהמחשבה זרה באה לאדם מחמת שדנין אותו בפמליא שלמעלה אם הוא ראוי לכנוס בפרגוד המלך אם לאו וכשאינו ראוי שולחין לו מחשבה זרה לבטל אותו וזה סימן שדוחין אותו לבר. ואתה אחי קורא נעים ראה עד היכן הדברים מגיעים. וראוי שתבוש מאוד כשהמחשבה זרה בא אליך מחמת שדוחין אותך מלמעלה ואוי לאותה בושה כמו שאמרו משל לעבד שמזג כוס לרבו ותראה להתחרט בחרטה גמורה על מה שעזבת מדרכי העבודה תמה כי לא יחפוץ במות המת כי אם בשובו מרשעתו וחי' דזה נותן קוב"ה סימן כשהאותיות הם ברכבי הס"א תדע שאני משתיק אותך מלדבר אצלי כי אינך ראוי לכנוס להיכל המלך. וע"ד רמז י"ל שתיקותא בתרין כמו ששמעתי פעם אחת מכבוד הרב האי גאון מו"ה לוי יצחק על מאמרם ז"ל אין עושין המצות חבילות חבילות. פי' שצריך ליזהר בכל מצוה שעושה שלא יתן חלילה כח להקליפה ר"ל מכח איזה פני' אף שיש חלק גם לקדושה רק שיהא עולה כולה כלול וזה אין עושין חבילות חבילות פי' שני חבילות לקליפה ולקדושה להבדיל רחמנא ליצלן ומטעם זה צריכין לשתוק בשעה שבא המחשבה זרה שלא ליתן כח בס"א חלילה כ"א באותו זמן שהמחשבה זרה בא היא רוצה לינק מהקדושה וזה שתיקותא בתרין כשאתה רואה אצלך שני דברים שהקליפות שוכנים ג"כ אצלך צריך לשתוק. פי' אחר שמעתי כי הסוס רומז להנשמה שהוא לגבי הגוף הרוכב עליו כמו סוס וידוע כי דרך העולם הוא שהרוכב מנהיג לסוס אבל בקריעת ים סוף הי' להיפוך שהסוס מנהיג ומושך לרוכב. וזה כוונת ידועה. כשאתה מנהיג א"ע כמו רכבי פרעה דהיינו שהסוס הרמז להנשמה ינהיג וימשוך להגוף את דומה לרעיתי וזה לדרכנו ג"כ כי הדיבורים נקראים מלשון הנהגה לשון ידבר עמים תחתנו כי הדיבורים הם מושכים ומנהיגים את האדם לחדרי הפנימים למעלה וזה הוא הכוונ' בפסוק ע"ד הנ"ל שאדם צריך לראות שהאותיות ינהגו אותו ולא הוא ינהיג אותם וזה מבואר למבין. ודע כי עיקר התפלה דתורה הוא בתנאי שיהא נפשט מגשמיות וירכוב על החומר וזה כשהאותיות יש ברכבי פרעה שאתה רוכב על החומר אתה דומה לרעיתי

או יאמר ע"ד מה שכתבתי למעלה מ"ש באבות אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום. פי' שלא תעשה תפלתך מה שצריך לך קבע כגון לבקש הכל על מזונות וריפוי וכיוצא בהם רק להתפלל לפני הקב"ה הבל שיהא כבודו ית' נתגדל על כל האומות למה יאמרו אי' אלהיהם כי צריך שיהא זה עיקר ולא שיעשה מטפל עיקר רק שיהא כגרמיזא הבא באחרונה לאחר סיום התפלה למען שמו הגדול גם לגרמי' שיוכל לעבוד את ה' בלי מניעה ואו התפלה רצוי' נגדו ית' ונענה בלי שום איחור ועיכוב וזה אחשוב בכוונת הפסוק תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו כי אין עני אלא בדעת ויעטוף הוא מלשון איחור העטופים ללבן וגו' וזה למה תפלת העני מעטוף מתאסר לקבל אצלו ית' וסיים הטעם שלפני ה' ישפוך שיחו פי' שקודם שמתפלל על כבודו ית' ישפוך שיחו מתפלל תפלתו שיתן לו ה' די סיפוקו. וזה אחשוב גם בפסוק ה' בוקר תשמע קולי בוקר אערך לך וגו' פי' אימת תפלתי תשמע בבוקר דהיינו בלי איחור הזמן כשאני מעריך תפלה אליך בבוקר פי' כשאני מתפלל על כבודך הגדול מקודם שאני מתפלל על עצמי וזה לסוסתי ברכבי פרעה כי שם הי' פרעה מלך הולך מתחילה כידוע וזה רמז כשהדיבורי' המה כמו רכבי פרעה דהיינו שיקדים למלך תחלה שיתגדל מלכותו עלינו בקרוב לעיני כל העמים אז את דומה לרעיתי

וע"ד הראשון שכתבנו בשיר השירים הוי הפי' צאי לך בעקבי הצאן בשעה שאת מדבר דיבורים הן בתורה או בתפלה כי צאן רמז לאותיות ל' מוצאות הפה. כן