תפארת עוזיאל חלק א סו

שנים כד"א כל היום דוה ואל תאמר חלילה שאין לנו תקומה ואבד סברנו. ע"ז אמר שבני אמי שמוני ע"ד כוונה הנ"ל שאינם מבקשים עלי ועיקר הגאולה תליא בתפלתינו

וע"ד הראשון שכתבנו בשיר השירים הוי הפי' שמוני נוטרה את הכרמים דהיינו שמסגלין תורה ומצות רק שאינו כ"כ לשמו הגדול מחמת יראה הרוממות וזה כרמי שלי לא נטרתי דהיינו לי לשמי כי זה הוא העיקר כמו ששמעתי מפי איש קדוש ר' אברהם פאדליסקר על מאמר דהאי עלמא כבי הלולא דמיא דהיינו שיש שמחה גדולה אבל עיקר ההלולא שהחתן מקדש את הכלה וכל עיקר הקדושין תליא בתיבת לי שאם אמר הרי את מקודשת ולא אמר תיבת לי אז כל החתונה לריק כך כל המצות והתורה ומעש"ט תלוים הכל בתיבת לי לשמי שבלא זה בטל הכל וזה נוטרה הכרמים רק שכרמי שלי לא נטרתי דהיינו שיהי' בלי שום כוונה דהיינו קבלת שכר או מיראת העונש רק לשמו הגדול וע"ד המשנה ידוע כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול ד"א. הוי הפי' שמוני נוטרה את הכרמים דהיינו עול מלכות ועול ד"א הוא בשביל שכרמי שלי לא נטרתי דהיינו עול תורה ועול יראה. וזהו אל תראוני שאני שחרחורת לא תעשה לי יראה במה ששזפתני השמש ותאמרו אבד סברי מאלהי כי אני בעצמי עושה לי זאת שמה ששמוני נוטרה את הכרמים הוא בשביל שכרמי שלי לא נטרתי

ובאופן אחר שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי. ע"ד הידוע כי כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ובשביל זה אמרו איזה דרך שיבור לו האדם כל שהוא כו' ותפארת לו מן האדם כשרואה הנהגה זו מאדם אחר והיא ישרה בעיניו בודאי היא נכונה כי על אדם אחר משגיח אדם בעינא פקיחא למצוא בו עול כדי שלא יהי' שום ברי' מהולל בעולם רק הוא לבדו כידוע דרכי היצה"ר. וע"ז שמעתי בדרך, רמז מפי איש קדוש וטהור ר' נחמן קאסובר ז"ל. לא יראה לך חמץ ואמרו ז"ל שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים וע"ז רמז התורה שלא יראה כלל כי צריך לבער את הקוצים מהכרם. וע"ז אמרו בגמרא בלשון בתמי' שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים על אחר הוא מסתכל למצוא בו עון כנ"ל כל הנגעים אדם רואה כו' ושל גבוה אפשר ג"כ ע"ד זה כמו ששמעתי מפי מורי ורבי הגאון הקדוש מו"ה דוב בער ז"ל על מאמרם ז"ל אדם עומד בבבל ורואה נבילה בא"י כי ארץ ישראל רמז לאיש נקי כפים ונקי מכל סיג ובבל רומז להמון עם וזה אדם הוא בבבל שהוא מהמון ורואה נבילה בא"י דוקא למצוא העול באיש הצדיק וע"ז רמז מאמרם ז"ל שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה דהיינו שיסתכל למצוא עול באיש הצדיק כנ"ל ודו"ק. אבל באמת לא זה דרך הישר רק אדרבה כשרואה באדם איזה מדה שאינה נכונה אזי יקח לעצמו מוסר שהוא ימאס בזה המדה ואפשר שאם לא ראה באדם אחר לא הי' מרגיש במדותיו שאינם נכונים כי כל דרך איש ישר בעיניו רק מכח מה שרואה בחברו ואינו ישר בעיניו אזי יקח לעצמו מוסר. ואפשר שלזה נתכוין בן זומא באומרו איזה חכם הלומד מכל אדם שאף ממי שאינו הגון יש לו ללמוד דהיינו הדברים שאינם ישרים בעיניו וילמוד לעצמו שלא לעשות כן. ואפשר ששמעתי בדרך זה על הפסוק הוכח תוכיח את עמיתך כי את הוא לשון עם וזה הוכח פי' שיהי' לך תוכחה במה שתוכיח עמיתך כיון שאינו ישר בעיניך מה שחברך עושה אזי תקח לעצמך ג"כ תוכחה. ועד"ז יש לסיים סיפא של הפ' ולא תשא עליו חטא דהוא בלתי מובן כ"כ ובזוהר פי' דהיינו שלא תשא עליו חטא במה שמוכיח אותו בפני רבים ויבייש אותו רק שתוכיח אותו מתחלה בצנעה ואם לא ירצה אזי יוכיחו בפני רבים ע"ש. ולדרכי אפשר רמז זה